לאן הגיעו שרידי הריסות כיכר דיזנגוף? צפו
מיליוני טונות פסולת בניה מושלכים ברחבי הארץ באתרים פיראטיים, כשהם כוללים חומרים מסוכנים כמו דבק, אסבסט, צבע וזפת. המפגעים קשים: הפסולת עלולה לחלחל למי תהום ולזהם את הקרקע והאוויר. במפעל מיחזור בהרצליה מנסים לייצר אלטרנטיבה: "אם כל הפסולת תגיע לאתרי מיחזור, תקום תעשייה שתעסיק אלפי עובדים"
רק השבוע חזינו בהריסתה של כיכר דיזנגוף , אולם האם תהיתם לאן הלכו כל שאריות פסולת הבניין שנוצרו במקום? ביקרנו באתר למיחזור פסולת בניין בהרצליה, אליו הועברה הפסולת מהכיכר, ומצאנו חברה משפחתית המנסה לתת אלטרנטיבה ירוקה לאתרי הפסולת הפיראטיים הפזורים ברחבי הארץ ופוגעים בסביבה.
תיעוד: כך משליכים פסולת בניין באתרים פיראטיים בשטחים
צפו: פסולת מעבודות הרכבת הקלה מושלכת באתרים פיראטיים
המשטרה הירוקה באכיפה ממוקדת נגד אתרי פסולת פיראטיים
פסולת בניין היא אחד המפגעים הקשים הקיימים במדינת ישראל. מדי שנה מיוצרת בישראל פסולת בנייה בהיקף של 7.5 מיליון טונות: 3.6 מיליון טונות מתוכם הם פסולת בנייה, ואילו 3.9 מיליון טונות - עודפי עפר.
מתוך נטו פסולת הבניה אחרי שנוקתה מעפר - כ-2.1 מיליון טונות מסולקים באופן מבוקר ומסודר, בעוד ש-1.5 מיליון טונות מסולקים מדי שנה באופן לא מוסדר לסביבה.
פסולת הבניין הפזורה ברחבי המדינה פוגעת בטבע ובאתרים רבים. בתוך פסולת זו עלולים להימצא חומרים מסוכנים כמו דבק, אסבסט, צבע, זפת ועוד. הפסולת עלולה לחלחל למי תהום, לפגוע בקרקע, לזהם את האוויר כתוצאה משריפות, וכן להביא להתרבות מזיקים ולאבדן שטחי קרקע ושטחים פתוחים.
"משאב לא זורקים. משתמשים בו"
צביקה דוד, יו"ר קבוצת בני וצביקה העוסקת במיחזור וייצור חומרים מפסולת בניין, הקים את אתר המיחזור שלו במחלף הסירה בהרצליה. פסולת שבעבר הייתה מושלכת בטבע או נזרקת באתר מוסדר ללא שימוש, מוצאת את דרכה בחזרה לענף הבניה, לאחר שהיא עוברת תהליכי מיחזור באתר.
"באתר פסולת פיראטית רואים תהליכים הפוגעים בסביבה. זה נזק סביבתי, איבוד חומרי גלם שיכולים לשמש כמשאב", מספר דוד. "משאב לא זורקים. משתמשים בו. אלה חומרים ייחודיים שאפשר לייצר מהם מוצרים בדיוק כמו חומר טבעי - ובעלות נמוכה יותר. אם כל הפסולת תגיע לאתרי מיחזור, תקום פה תעשייה שתעסיק מאות אם לא אלפי עובדים, ותחסוך מאות מיליוני שקלים למדינה".
חוסר ברגולציה בענף, בשילוב עם תת אכיפה של התחום, מובילים לכך שמדינת ישראל מלאה בפסולת בניה. אם לא די בכך, הפסולת אף מושלכת ברשות הפלסטינית, שם החוקים קשים עוד יותר לאכיפה. כמות פסולת הבנייה בכל אזור תלויה בקצב הבנייה, בגודל וסוג היישוב, ברמת החיים של האוכלוסייה ובטופוגרפיה של המקום.
עסקי המיחזור הפכו לעסק משפחתי ושלושת ילדיו של צביקה נסחפו בעשייה, ביניהם אסף המשמש כמנהל פיתוח עסקי בקבוצה. "המיחזור נורא קסם לי. אני מאמין בזה", מסביר אסף. "80% מפסולת הבניה בעולם זה פסולת בניה והריסה. הסתובבתי המון בעולם וראיתי שאין לזה פיתרון. אנחנו לא המדינה היחידה בעולם שפסולת נזרקת בשטחים הפתוחים"
לדברי אסף, "יש לזה המון השלכות. אבל בתור חובב טבע העיקר הוא הפגיעה הנופית. לוקחים אזור מדהים ורואים הררי פסולת... זה נראה רע. זה פוגע בחי ובצומח, וקרקע ששפכו עליה פסולת אי אפשר לעשות עליה כלום. לא לפתח חקלאות, לא לבנות בניינים - עד שלא יפנו את המפגע הזה אי אפשר לעשות עם השטח הזה כלום".
המוצרים יותר זולים מהחלופה הטבעית
באתר המיחזור של צביקה הצליחו להגיע לנתון מרשים של 95% מיחזור מתוך הפסולת המגיעה למקום. האתר מייצר חומרים המשמשים לבניה ומהווים תחליף למשאבי הטבע. בחברה טוענים, כי החומרים הממוחזרים מקבילים באיכותם לחומרים טבעיים, ובכמה פרמטרים אף עולים באיכותם.
למשל, מבחינה אקוסטית עדיף לשים מתחת לריצוף בבניה תוצר מיחזור מאשר אגרגט טבעי. גם ליצירת תערובות בטון, שימוש בתערובת החול הממוחזרת חוסך ייבוא חול יקר מהדרום או חול גרוס ממחצבה.
תארו לעצמכם מה היה קורה אם היינו יכולים לוותר על כריית החולות מהדיונות באתרי הטבע הנדירים שלנו. לפני כמה שנים כשלו הירוקים במאבק על דיונות סמר שבערבה, בהן התבצעה כריית חול מאסיבית לתעשיית הבניה. עם יותר חול המגיע מתעשיית מיחזור פסולת הבניין, אולי אפשר היה לשמר עוד פיסת טבע.
"המוצרים הסופיים שווי ערך לחלופה הטבעית", מסביר אסף. "יש לנו חול שהוא שווה ערך לחול ים. סומסום ששווה ערך לתוצר מהמחצבה ששמים מתחת לריצוף. יש תשתית של מצעים שנכנסים מתחת לכבישים".
האם זה משתלם?
"כאג'נדה, כל המוצרים יותר זולים מהחלופה הטבעית, על מנת להוות מנגנון תחרותי לחלופת הכריה והחציבה. זה פיתרון חד משמעי ששומר על הטבע".
אז איך זה עובד? המשאיות מגיעות לפארק המיחזור, ובהתאם למשקל ולנפח ארגז המשאית, הפסולת מאופיינת ומסווגת לטיפול המתאים: חומרים קלים נשלחים לצמצום נפחים והכנת החומר, חומרים כבדים מכוונים לקו הייצור לגריסה, תמהילי חומרים קלים וכבדים מעוברים למיון לשתי אפשרויות הטיפול.
לאחר הגריסה ממיינים את החומר הגרוס לגדלים שונים על מנת להפריד בין החומרים הכבדים לחומרים הקלים. בסוף התהליך מרכיבים מהחומרים הכבדים תערובת אחידה הניתנת לשימוש כמצעים לתשתיות מבנה, כבישים ומדרכות".
"אם אנחנו לא נעשה זאת, הילדים שלך ושלי יצטרכו לשלם את מחירי העבר", מסכם אסף, "מדובר במחויבות שלנו כחברה".
לפנייה לכתב/ת 
