שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גושים בבלוטת התריס: שיטות האבחון החדשות והיעילות
    כשליש מהאוכלוסייה עלולים לסבול בשלב זה או אחר מגושים (קשריות) בבלוטת התריס. מה המשמעות של הימצאות גוש כזה בבלוטה, איך ניתן לאבחן ועד כמה הבדיקות הללו יעילות לטיפול שאחר כך?

    בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת המגן או התירואיד, הינה בלוטה קטנה, הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון ומורכבת משתי אונות, המחוברות ביניהן בגשרון (איסטמוס).

     

    הבלוטה שייכת למערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשה פנימית) ואחראית על ייצור ההורמון תירוקסין, אשר הינו בעל חשיבות רבה בוויסות חילוף החומרים בכל התאים בגוף. חסר או עודף בהורמון זה גורם לתופעות שונות אשר משפיעות על כל המערכות בגוף.

     

    קראו עוד על בלוטת התריס:

    דלקת או בעיה בפעילות? מדריך לבלוטת התריס

    מה התזונה לטיפול ולמניעת תת פעילות בלוטת התריס

    מה קורה כשבלוטת התריס מפסיקה לעבוד?

     

    גושים בבלוטת התריס (קשריות/נודולים) שכיחים וניתן לאתרם בכ-15-30% מהאוכלוסייה. השכיחות גדלה עם הגיל: לכ-5% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 יש קשרית שניתן למשש אותה ול-50% יש קשרית שנראית בבדיקת אולטראסאונד.

     

    עקב השימוש הגובר באמצעי הדמיה כגון אולטראסאונד, דופלקס צוואר ובדיקות הדמיה אחרות הנעשות לעתים במסגרת בירור אחר, ניתן לאבחן כיום יותר ויותר גושים בבלוטת התריס.

     

    האתגר הגדול הוא להבדיל בין קשריות שאינן מהוות סיבה לדאגה לבין קשריות סרטניות, המהוות כ-5% מכלל הקשריות המתגלות. אם הקשרית בבלוטת התריס אותרה בבדיקה אחרת כגון דופלקס עורקי צוואר, בדיקת CT, MRI או במישוש, יש להפנות לבדיקת אולטרסאונד תריס וצוואר.

     

    בדיקת אולטראסאונד הינה בדיקה זמינה, זולה וללא קרינה. היא יכולה להבדיל בין קשריות חשודות ללא חשודות. באופן כללי, קשריות היפואקוגניות (הנצבעות כהה יותר משאר הבלוטה) עם גבולות לא סדירים והסתיידויות הן החשודות יותר.

     

     

    בדיקות הדמיה. אבחון גושים בבלוטת התריס (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בדיקות הדמיה. אבחון גושים בבלוטת התריס(צילום: shutterstock)

     

    איך מתבצעת בדיקה בקשרית בבלוטת התריס?

    בדיקת FNA – Fine Needle Aspoiration - ניקור קשר בבלוטת התריס בעזרת מחט עדינה, היא בדיקת הבחירה לאבחון טיב הקשר והיא מתבצעת לרוב לקשריות גדולות מס"מ אחד.

     

    הבדיקה היא פעולה פשוטה, קלה ונטולת סיכונים משמעותיים ומבוצעת ללא הרדמה כללית או מקומית ולרוב אינה כואבת (רמת כאב היא כמו בבדיקת דם רגילה).

     

    התשובה הציטולוגית (בדיקת תאים מהניקור) המתקבלת לאחר הניקור מסווגת על פי סיווג של בת'סדה, BETHESDA המדורגת על פי סולם  שבין 1-6:

    1 – לא אבחנתי, 2 – שפיר, 3-4 בעל סיכון לא מוגדר, 5 – חשוד לממאירות, 6 – ממאיר.

     

    מה משמעות תוצאות הבדיקה?

    במידה שהתקבלה תשובה תקינה, מומלץ על המשך מעקב בעזרת בדיקת אולטראסאונד ובהתאם לממצאים יוחלט על ניקור חוזר או המשך מעקב בלבד. במקרה של קשר ממאיר מופנה המטופל לניתוח.

     

    ההחלטה על היקף הניתוח (כריתה חלקית או מלאה) נעשית לרוב לאחר ייעוץ עם אנדוקרינולוג ו/או רופא א.א.ג. וזאת בהתאם לכמה פרמטרים:

    א. גודל הממצא ויחסיו עם המבנים השכנים, כגון קנה הנשימה;

    ב. נוכחות/ היעדר קשרים באונה השנייה

    ג. זיהוי בלוטות לימפה חשודות בצוואר.

     

    בהתאם לתשובה הפתולוגית מהניתוח יוחלט על המשך טיפול בעזרת יוד רדיואקטיבי ועל המשך מעקב וטיפול נוסף. אם מבוצעת כריתה מלאה של בלוטת התריס, המטופל נזקק להמשך טיפול באלטרוקסין באופן כרוני.

     

    סוגי גידולים בבלוטת התריס

    ישנם כמה סוגי גידולים בבלוטת התריס כאשר השכיחים ביותר הינם גידול פפילרי ופוליקולרי. אלו גידולים איטיים יחסית אשר הטיפול בהם מאוד יעיל ואחוז הריפוי מגיע לכמעט 100% כאשר הם מתגלים בשלב מוקדם באנשים צעירים.

     

    סיבוכים אפשריים של ניתוח לכריתת בלוטת התריס, כוללים פגיעה במיתרי הקול שיכולה להוביל לצרידות וכן פגיעה בבלוטות הפאראתירואיד שאחראיות על משק הסידן בגוף.

     

    ב-15-30% מהדגימות שנשלחות לאבחנה ציטולוגית אי אפשר לקבוע באמצעות בדיקה מיקרוסקופית את מידת הממאירות של הקשרית. בעבר, ברוב המקרים בהם התקבלה תשובה זו, הופנה המטופל לכריתה חלקית של הבלוטה, זאת למרות העובדה שבכ-70-80% מהמקרים הקשרים נמצאו שפירים לאחר הניתוח.

     

    שיטות אבחון מולקולריות

    בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר בשיטות מולקולריות לאבחון מידת הממאירות של קשריות אלו. ישנן מס' אנליזות מולקולריות בארץ ובחו"ל, הבוחנות את הביטוי הגנטי של קשריות בבלוטת התריס.

     

    בארץ קיימות 2 אנליזות כאלה; בדיקת רוזטה ריוויל של חברת רניום ובדיקת אפירמה של חברת כצט.

     

    בדיקת ריוויל בודקת ביטוי של מקטעי RNA הקשורים בבקרה על ביטוי של גנים, הינה בדיקה חדשה שפותחה בישראל. הביסוס הקליני שלה בשלב זה עדיין מוגבל ויש להמתין למחקרים נוספים על מנת שניתן יהיה לבסס החלטות על סמך תוצאותיה.

     

    בדיקת אפירמה (Afirma) היא הבדיקה המובילה בארה"ב, היא פועלת כבר בלמעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם ופורסמו על הבדיקה מחקרים רבים בכתבי עת מדעיים מובילים.

     

    הבדיקה בודקת ביטוי של גנים המעורבים בסרטן בלוטת תריס ובעזרתה ניתן לשלול ממאירות.

     

    מחקרים הוכיחו כי הבדיקה מסייעת למנוע ניתוחים מיותרים בבלוטת התריס, על כל הסיבוכים וההשלכות של ניתוחים אלה. הבדיקה אינה מכוסה בסל הבריאות וממומנת באופן עצמאי על ידי המטופל או חברות הביטוחים הרפואיים.

     

    הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    יעילות אבחון גושים בבלוטת התריס
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים