שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אור ירח": זהות שחורה ומרגשת
    הילדות עם אם מכורה, ההתבגרות בצל האלימות והחיים שלאחר הכלא - "אור ירח" עוסק בהתעצבות של זהות שחורה הומוסקסואלית דרך שלבים בחיי הגיבור, מבלי להפוך למסמך חברתי נוקב. סרט מצוין ונוגע ללב שראוי לגרוף את הפרסים הגדולים בטקס האוסקר

    על פניו, סרט שגיבורו הוא צעיר שחור, עני וגיי, נדמה כמיועד לפרוט על רגשי הצדקנות של הצופה הלבן הליברלי. מסוג הסרטים שהצפייה בהם אמורה להיות מלווה בצקצוקי לשון שיש בהם מידה של התנשאות ("כמה נורא להיות שחור, עני וגיי") ואמפטיה מהסוג הזול (שוב, "כמה נורא להיות שחור, עני וגיי"). על פניו, מדובר בסרט שמנציח סטריאוטיפ שחור שעוצב בידי הגמוניה לבנה.

     

    הטריילר של "אור ירח"

    הטריילר של "אור ירח"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אלא ש"אור ירח" ("Moonlight"), המועמד השנה לשמונה פרסי אוסקר, הוא לגמרי לא סרט שכזה. נכון שעל יד הסרט הזה נדמה "פרשס" – שתיעד מסכת של אומללות שחורה מבעד לדמותה של נערה שנאנסת על ידי אביה וחיה עם אמה המתעללת – כמו "לה לה לנד". אך סרטו של בארי ג'נקינס (על פי מחזה שמעולם לא הועלה מאת טארל אלווין מקרייני ששמו הפיוטי, "באור ירח נערים שחורים נראים כחולים", מעניק לסרט את הדימוי היפהפה החותם אותו) אינו מבקש להיות מסמך חברתי נוקב. הוא פועל בתוך טריטוריה תודעתית-למחצה, ועוסק בהתעצבות של זהות שחורה הומוסקסואלית.

     

     

    סיפור התבגרות בשלושה חלקים. "אור ירח"  ()
    סיפור התבגרות בשלושה חלקים. "אור ירח"
    "אור ירח" מורכב משלושה פרקים שמייצגים שלוש תקופות בחייו של צעיר שחור משכונת מצוקה במיאמי בשם שיירון. בפרק הראשון, "Little", אנו פוגשים אותו בילדותו (אלכס היברט), בנה השתקן של ג'אנקית חד הורית (נעמי האריס המוכרת כמיס מאניפני החדשה בסרטי ג'יימס בונד ומועמדת לאוסקר על תפקידה). שיירון מוטרד על ידי חבורת בריונים הרודפת אותו, ונאסף אל ביתם החם של סוחר סמים קובני (מהרשאלה עלי) וחברתו. כבר בשלב מוקדם זה הוא נעשה מודע לחריגותו המינית, שהופכת אותו למושא ההצקה של בני כיתתו.

     

    ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע:

    "הגיבורים של בוסטון" 

    "xXx: הילוך גבוה"

    "המייסד"

     

    הפרק השני, "שיירון", מוצא אותו כתלמיד תיכון (עכשיו בגילומו של אשטון סנדרס) המצוי בשלבי גיבוש זהותו המינית, ומוצא מקלט מפני סביבתו האלימה בקשר עם קווין (ג'ארל ג'רום), אחד מבני כיתתו אליו הוא חש משיכה עוד מילדות. צבע אור הירח הכחלחל שמלווה את הסרט מתחילתו ומופיע כמעט בכל סצנה בו, מקבל בשיאו האינטימי של פרק זה את מלוא משמעותו הרגשית והסימבולית.

     

    בפרק השלישי, "שחור", המתרחש כעשור אחר כך, שיירון הוא אסיר משוחרר המתגורר עתה באטלנטה (טרוונט הרודס), וזוכה לשיחת טלפון מפתיעה שבעקבותיה הוא שב ונפגש עם דמות משמעותית מעברו.


    מתבקש להשוות את "אור ירח" עם "התבגרות", סרטו המוערך-יתר-על-המידה של ריצ'רד לינקלייטר שעקב אחר שלבים בחייו של צעיר טקסני, מילדות ועד קולג'. לינקלייטר צילם את גיבורו מתבגר, ממש כך, במשך תריסר שנות צילומי הסרט (ולטעמי, זה היה יותר גימיק מאשר מעשה בעל משמעות דרמטית אמיתית) – אך בחירתו של ג'נקינס מעניינת יותר. אגב כך, המחזה של מקרייני שעליו מבוסס הסרט, מתאר על פי דיווחו של מחברו יום בחיי שלוש דמויות שרק בדיעבד מתברר שהן אותה אחת.

     

    זהו, כאמור, סרט על האופן שבו מתעצבת זהות, אך להבדיל מסרטים שבחרו לסמן את עיסוקם זה באמצעים צורניים רדיקליים ("אני לא שם" של טוד היינס שבו שש דמויות ייצגו פנים שונות של בוב דילן, או "פלינדרום" של טוד סולונדז שבו גילמו שמונה שחקנים בני גזעים, גילאים ומגדר שונים את דמותה של נערה בת 13) – "אור ירח" עושה זאת בדרך אינטימית יותר אך אפקטיבית לא פחות. הסרט נדרש לקפיצות בין התקופות השונות בחיי גיבורו כדי לתאר את מרכיביה השונים של זהות – גברית, הומוסקסואלית, שחורה – ובעיקר את משמעותה החווייתית, שאותה מעביר ג'נקינס באמצעות שילוב נפלא של סאונד ודימויים.

     

    במהלך הצפייה נודדת המחשבה אל "Tongues Untied", סרטו הפרובוקטיבי של מרלון ריגס מ-1989 המשלב בין תיעוד ואמנות פרפורמנס ועוסק בסובייקטיביות של ההומוסקסואליות השחורה. לעומת הזעם והתסכול שפעפעו בסרטו האוונגרדי של ריגס, "אור ירח" משלב בעדינות בין ריאליזם ופיוט יפהפה על מנת לתאר את השלבים השונים בהתפתחות זהותו של הגיבור, מכינוי ("little"), דרך שם (שיירון) וכלה בגיבוש של גבריות שחורה. זהו מהלך שניכרת בו כמיהה נואשת ומרגשת לאהבת אם בלתי ממומשת, כמו גם תשוקה לנוכחותו של האב הנעדר ומודעות הולכת וגוברת לזהותו המינית.


    בעונת אוסקרים העומדת בסימן של הכרה מחודשת בנוכחות השחורה, "אור ירח" נדמה כנס שבראש המחנה. ג'נקינס, שזוהי עבודתו השנייה כבמאי, אחרי הדרמה הרומנטית "תרופה למלנכוליה" מ-2008, מתגלה בסרט הזה כאחד הקולנוענים האפרו-אמריקאים המרתקים של תקופתנו. נעדר כמעט לחלוטין, אם לא לגמרי, דמויות לבנות – הסרט הזה מעצב את אחד

    הדיוקנאות האנושיים המייצגים של דמדומי עידן אובמה. הגבריות המועצמת של הגיבור בפרק השלישי מתבררת כשריון המגונן על נפש פגועה ומצולקת.

     

    שחקניו הנפלאים והלא מוכרים של "אור ירח" מעניקים לו חלק ניכר מעוצמתו. מהרשאלה עלי ("בית הקלפים") הצפוי לזכות על הופעתו באוסקר לשחקן המשנה המצטיין, מגלם דמות אב חזקה שאמנם מסייעת לשיירון להגדיר את זהותו, אך בה בעת מספקת את הסמים לאמו הלא מתפקדת. זוהי אחת הדמויות המרתקות שנראו לאחרונה בקולנוע. שלושת השחקנים המגלמים את שיירון בתקופות המעצבות בחייו משרטטים, כל אחד בתורו, דיוקן נוגע ללב שכולו עצב, החמצה ורגישות.

     

    מחמאות מגיעות גם לעבודת הצילום (ג'יימס לקסטון) והמוזיקה (ניקולס בריטל) שמעניקות לסרט המצוין הזה יופי ועוצמה.

    חברי האקדמיה ההוליוודית בחרו השבוע להמטיר 14 מועמדויות לאוסקר לדרמה מוזיקלית לבנה ומלוקקת. אבל את הפרסים הגדולים צריך לגרוף הסרט הכן, המפתיע והמרגש הזה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים