שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כל הסימנים: איך נדע כשאדם מבוגר נמצא על הרצף האוטיסטי
    בשנים האחרונות מתברר כי גם אנשים מבוגרים יכולים להיות מאובחנים על הרצף האוטיסטי בעיקר בשל מגוון בעיות שמופיעות ושלא טופלו בגיל צעיר. איך מגלים כי מישהו נמצא על הרצף האוטיסטי ואיך מתמודדים עם המצב?

    בשנים האחרונות אנו עדים בקהילה הטיפולית ליותר ויותר אנשים אשר יש להם קשיי תקשורת שונים, שהיו יכולים להיות מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי ולא אובחנו בילדותם. אנשים אלו למעשה מגיעים לטיפול בגלל מגוון בעיות שונות שהופיעו בגיל מאוחר יותר, כולל קשיים חברתיים, דיכאון וחרדה, ושמקורם בהיעדר טיפול מתאים בגיל הצעיר.

     

    קראו עוד

    לא רק בילדים: איך לזהות הפרעות קשב וריכוז בגיל מבוגר?

    בדרך לריפוי? התגלו 4 גנים הגורמים ל-ADHD

    לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב? כך תשרדו בזוגיות

     

    הסיבה הראשונה לכך שאנשים המאובחנים כיום על הספקטרום ולא אובחנו בגיל צעיר, היא האבולוציה של האבחנה עצמה. גם לאחרונה נעשו שינויים מהותיים בקריטריוני האבחון.

     

    למעשה, הגם שאנו ערים לכך שיש פלח באוכלוסייה שהתקשורת בין אנשים נהירה לו פחות ועשוי לענות על חלק מהקריטריונים להפרעה על הספקטרום, קיימת התלבטות מהו הגבול בו מתגבשת אבחנה ולפיכך יש צורך גם בטיפול וגם בסיוע כספי ממשלתי כמו ביטוח לאומי.

     

    הסיבה השנייה, היא היעדר מודעות גם באוכלוסיית המטפלים לקיומן של בעיות בגיל המבוגר הקשורות להעדר אבחון של בעיות על הספקטרום האוטיסטי. עד לשנים האחרונות גם באוכלוסייה הכללית רמת המודעות הייתה נמוכה מאוד לבעיה מסוג זה.

     

    בנוסף, קיימת סטיגמה קשה על הרצף האוטיסטי - על איך אמור להראות אוטיזם ואיך מתנהג אדם "אוטיסט". ככלל, המילה "אוטיסט" נחשבת למילת גנאי כאשר משתמשים בה ביום - יום.

     

    כלומר, בקרבנו, ישנם אנשים שלו היו נבדקים היו מאובחנים על הרצף האוטיסטי, אך הם לא אובחנו בגיל צעיר, וגם לא טופלו, ולפיכך חייהם נצבעו על ידי דפוסי אישיות אלה, באופן ששינה את תפקודם ועתידם באופן מהותי.

     

    לא מזהים נכון מצבים חברתיים. אבחון על הרצף (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    לא מזהים נכון מצבים חברתיים. אבחון על הרצף(צילום: Shutterstock)

     

    כיצד ניתן לדעת אם אדם נמצא על הרצף האוטיסטי

    הרצף האוטיסטי הינו רצף רחב, שהדברים שמאפיינים אותו, הם היעדר מסויים של הבנת רמזים חברתיים, חזרתיות או התעסקות בתחומי עניין ספציפיים, קשיים בתקשורת בין אישית, והופעת חרדה לסוגיה, בעיקר חרדה חברתית.

     

    קושי בהבנת רמזים חברתיים: אנשים שלא נמצאים על הרצף האוטיסטי מבינים הרבה פעמים כוונות של אנשים אחרים, לפי הקול שלהם, לפי תנוחת הגוף שלהם, לפי הבעת הפנים שלהם בזמן שהם מדברים והבנה הזו היא אינטואיטיבית עבורם. כלומר, הם לא עושים מאמץ כדי להבין זאת.

     

    באופן כללי, אנשים על הספקטרום האוטיסטי, רגישים פחות לרמזים חברתיים כאלה. עבורם כן נדרש מאמץ כדי להבין האם כשהבוס אומר "לא" וגם קורץ הוא מתכוון ל- כן או ל- לא.

     

    באותה נשימה, אנשים כאלה עלולים להיות חסרי טקט - הם יגידו משהו לא מתאים כי הם לא הצליחו לקרא או להבין את האווירה המתוחה, למשל, סביב השולחן בארוחת ערב. הם גם לפעמים מתקשים להבין מדוע אנשים מרמים או מדוע אנשים מעגלים פינות.

     

    מכיוון שמבחינתם כל מה שאדם אומר צריך להיות שיקוף מלא של מה שהוא עושה / התכוון. הפוליטיקה הבין אישית, המשפחתית והחברתית זרה להם והם לא יודעים לנהל אותה כראוי. חלקם אף מתקשים הבהנת בדיחות מסויימות- הם יכולים לצחוק מבדיחות שיש בהן לעג, אך לא מבדיחות שהפאנצ' בהן הוא חוסר הבנה חברתי.

     

    חזרתיות: בגיל צעיר נפוץ לראות ילדים שמשחקים בצעצוע אחד בצורה מסוימת בגיל מבוגר לפעמים נראה התעסקות חזרתית בתחום עניין מאוד מסוים, לפעמים אזוטרי, לפעמים בתחביב או בעבודה שהפכה להיות הדבר המרכזי וכמעט היחיד בחיים.

     

    קשר בין אישי: קיימת נטייה באוכלוסיה לחוש שאוטיסט לא מתקשר או לא רוצה להיות בתקשורת עם אנשים אחרים, אלא שברוב המקרים הדבר מאוד לא נכון, לא רק שאנשים על הרצף מקיימים קשר, אלא הרבה פעמים הם צמאים לקשר ופשוט לא תמיד יודעים איך לנהל אותו בצורה יעילה. היעדר הידע לנהל קשר יוצר לפעמים קושי שגורם להם להעדיף פעילויות שהן נעשות לבד.

     

    מכיוון שאין אדם אחר, הם לא צריכים להתאמץ לתקשר איתו, הפעילות הזו נעימה להם יותר והם לא תמיד חשים רע עם הבדידות שנוצרת בפעילות הזו. כך למשל, חלקם יכולים לעסוק בתכנות מחשבים ולשבת רוב היום מול המחשב ואפילו להרגיש נח יותר מול המחשב שלא דורש מהם מאמץ רגשי, אלא רק אינטלקטואלי.

     

    חשוב במובן זאת לציין כי אוטיזם יכול להופיע עם מגוון רחב של רמות אינטליגנציה - בין גאונות לפיגור. וזאת למרות שנהוג לחשוב שלאוטיזם (או לאספרגר) יש IQ גבוה.

     

    חרדה: רבים מהנמצאים על הספקטרום, מפתחים חרדה חברתית, הווה אומר, קושי להתחיל קשר מכיוון שכאמור, "האיבר" החברתי לא נגיש להם ושימוש בו דורש מהם מאמץ הם לא תמיד יאהבו קהל, יכולים להימנע מאירועים משפחתיים וכדומה.

     

    רגישות לגירויים עוד לציין, שאנשים על הספקטרום עלולים להיות רגישים לעודף של גירויים מסביב - הווה אומר רעש, או עודף גירויים ויזואלי עשוי להציף אותם. אנשים אלו גם מגיבים חזק לשינויים, ולעיתים שינוי קל בסביבת העבודה או בבית עלול להוציא אותם משלוותם.

     

    אנשים בבגרות שלא אובחנו בילדות, לא יסבלו מכל התסמינים וגם אם יש להם את כל התסמינים הם לא יסבלו מהם כל הזמן - סביר להניח שנראה הופעה של כל התסמינים בזמני הקצה - או כשהם רעבים או מאוד עייפים או כשהם נמצאים במצב רגשי פחות רגוע - כלומר כשהם מוצפים או כועסים. לעיתים בזמנים אלו יתגלו התנהגויות ללא שיפוט חברתי או לא צפויות.

     

    איך "פתאום" מגלים כי אדם מאובחן על הספקטרום?

    קיימים שני מצבים בהם נעשה גילוי מאוחר של הספקטרום האוטיסטי. המצב הראשון הוא שבן משפחה שם לב לדבר מה בהתנהגות של בן המשפחה - הורים שמים לב לכך שהבן לא עוזב את הבית לא מצליח למצוא חברים, רגיש למעברים ולשינויים. או נשים של גברים שנשבו בקסמו של מי שנראה שקט ושליו ורגוע ועם הזמן גילו שחלק מהשקט הוא היעדר קליטה של מה שקורה מסביב.

     

    סיבה אחרת שכיחה היא הופעה של מצבים נפשיים אחרים שנגררים מהבעיות שקשורות לספקטרום - בראש ובראשונה מדובר בחרדה חברתית בעיקר אך גם חרדה מסוגיה השונים כולל התעסקות יתר באיברי גוף כאלה ואחרים. לעיתים נראה התמכרויות - בעיקר התנהגותיות - למחשב, סלולרי והימורים. ולעיתים אנשים יגיעו בגלל קשיים במערכת הזוגית כמו התפרצויות זעם או התנהגויות בלתי סבירות/ מובנות

     

    אני אישית פגשתי מטופלים שבמהלך השנים האבחון של האוטיזם אצלם התפספס או לא היה ברור מספיק ואובחנו בחרדה, OCD, דיכאון ואפילו סכיזופרניה. בכל המקרים האלה הטיפולים שניתנו היו לעיתים לא מתאימים ולכן גם לא הניבו תוצאות מצופות.

     

    דרך אחרת שכיחה היא בעיות וויסות חושי או בעיות של הספקטרום בילדים של המבוגר וכהורה נבדק נמצא כי גם לו קווים כאלה ואחרים.

     

    כיצד לטפל במבוגרים על הספקטרום

    לצערנו, עדיין אין מתודה מסודרת של טיפול במבוגרים על הספקטרום האוטיסטי. בסך הכל הטיפול המקובל כיום מורכב מכמה דברים:

     

    1. טיפול סימפטומטי במידת הצורך - פעמים רבות תרופות לחרדה מסייעות תפקוד החברתי. אבל גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי שאגב, בכל מקרה של חדרה, נדרש.

     

    2. טיפול רגשי מכוון לספקטרום - מה שיכול לאפיין מבוגרים על הספקטרום זה הגעה מהירה למוצפות רגשית, שהרי לא תמיד קוראים היטב סימנים חברתיים ולכן יכולים להיעלב ולהיפגע בקלות או פשוט להיות מותשים מלנסות ולקרוא כל היום את התנהגויות האחר, בין אם מבינים זאת ובין אם לא.

     

    3. מיקוד במיומנויות חברתיות המותאמות למבוגרים על הספקטרום - פעמים רבות הם כבר רכשו מיומנויות שחלקן מאוד יעילות ועוזרות להם וחלקן לא יעילות בכלל.

     

    מטרת ההתערבויות היא ליצור "מדריך למשתמש" לכל אחד בסיטואציות החברתיות המסויימות שקשה לו בהם. כדי שהוא יוכל לחוש ביטחון כשהוא נקלע לסיטואציה חברתית שדורשת ממנו מאמץ.

     

    בכל מקרה - כדאי שהטיפול יערך על ידי איש מקצוע שיש לו ניסיון בטיפול באוטיזם.

     

    חשוב עוד לציין שאם אדם מקיים את הקריטריונים לאוטיזם זכאי להטבות מהמדינה. הן לקצבה מהביטוח הלאומי והן להתאמה תעסוקתית. עם הזמן, גם המדינה וגם עמותות המטפלות באנשים על הספקטרום האוטיסטי מקימות מסגרות חברתיות הרלוונטיות למבוכרים על הספקטרום אך גם בארץ וגם בעולם, הדבר עדיין בחיתוליו.


    הכותב הוא פסיכיאטר מומחה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    לאבחן על הספקטרום האוטיסטי
    צילום: Shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים