שתף קטע נבחר

אושרה ייצוגית: "צפרה" הגישה חזיר במקום עגל

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את התביעה הייצוגית נגד המסעדה של אבי קונפורטי. השופטת קיבלה את בדיקות המעבדה שהגישו התובעים, שהראו כי מנות שכללו חזה עגל הכילו למעשה חזה חזיר, כמו גם את עדות עובד המקום. הפיצוי המבוקש: 5,000 שקל לסועד וכן החזר כספי על המנה

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר את התביעה הייצוגית נגד מסעדת צפרה בעיר על מכירת בשר חזיר שהוצג כבשר עגל בשתי מנות בשם "לומפיה עגל" ו"ויל לוק לק" שנבדקו במעבדה וכן בשתי מנות נוספות: "יונאן" ו"סופר P".

 

התביעה הוגשה בשנת 2013 נגד צפרה בע"מ, השף אבי קונפורטי (שמכהן כדירקטור בצפרה וכן כבעלים של חברת קונפורטיס גסטרונימס, המחזיקה 40 ממניות צפרה) וכן נגד ענת בו טובים לאופר ויעל אורנשטיין אורי (שתיהן דירקטוריות בצפרה ומחזיקות בחלק מהבעלות עליה), אך אושרה כייצוגית נגד צפרה וקונפורטי בלבד. עילות התביעה הן הפרת חובת תום הלב, הטעיה, תרמית ורשלנות, בין היתר.

מסעדת צפרה  (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
מסעדת צפרה (צילום: אבי מועלם)
 

משמעות הדבר הוא כי התביעה תוגש לבית המשפט כתביעה ייצוגית. סטטיסטית, רוב התביעות שמאושרות כייצוגיות מסתיימות בהסכם פשרה לטובת התובע הייצוגי והצרכנים.

 

5,000 שקל פיצוי לסועד על הטעיה + החזר כספי בגין המנה

הבקשה לאישור התביעה כייצוגית הוגשה בשם כל הלקוחות, שבמהלך 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה רכשו במסעדה מנה אחת או יותר שהוצגה כסוג של בשר מסוג מסוים, אך כללה כמות כלשהי של בשר מסוג אחר. בכלל זאת מדובר בכל הלקוחות כאמור שהזמינו במסעדה מנה של בשר בקר, אך קיבלו מנה שהכילה כמות מסוימת של בשר חזיר.

 

בתביעה הוגדרה גם תת-קבוצה: כל הלקוחות הנמנעים מאכילת בשר חזיר (יהיו הסיבות לכך אשר יהיו), אשר במהלך 7 השנים שקדמו להגשת בקשה זו רכשו מהמשיבים מנה (אחת או יותר) של בשר בקר אבל קיבלו מנה שהכילה כמות מסוימת של בשר חזיר.

 

השופטת צילה צפת קיבלה את תוצאות בדיקות המעבדה שהגישו התובעים, כמו גם עדות של עובד המקום שהעיד כי בשר העגל הוחלף בבשר חזיר בלי לגלות לסועדים. נטען כי הנזק שנגרם לסועדים בגין הטעיה ופגיעה באוטונומיה (זכות הבחירה החופשית של הצרכן), עומד על 5,000 שקל לסועד וכן עלות המנה. השופטת הסכימה עם התובעת שהיא אולצה לכאורה לאכול בשר חזיר והזדעזעה מכך, על אף שהיא מעדיפה להימנע ממנו למרות שאינה שומרת על כשרות.

 

נקבע כי הנזקים הכספיים משתנים מסועד לסועד. במסעדה יש מינימום 50 סועדים ביום כך שלפחות מנה אחת מבין המנות נמכרת בה מדי יום. השופטת קבעה כי יש טעם בטענה כי הסועדים שחשבו שהם אוכלים מנה המכילה בשר חזה עגל וקיבלו מנה המכילה לכאורה בשר חזה חזיר, זכאים להשבת סכומי הכסף ששילמו בגין המנות.

 

בדיקות המעבדה הוכיחו כי מדובר בבשר חזיר

לפי כתב התביעה, הלקוחה הגיעה למסעדה בפברואר 2013 והזמינה מנה בשם "לומפיה עגל" שמחירה 135 שקל. מכר של הלקוחה סיפר לה כי "המנה מכילה בשר חזיר ולא עגל וכי מדובר בהתנהלות קבועה של המסעדה שמחליפה בשר עגל בחזיר במספר מנות".

 

כחודשיים לאחר מכן, הלקוחה הגיעה למסעדה שוב, הפעם מלווה בחוקר פרטי, והזמינה שוב את המנה שהועברה לבדיקות מעבדה. בבדיקות עלה כי אכן מדובר בבשר חזיר. החוקר הגיע גם הוא למסעדה פעם נוספת והזמין מנה אחרת, שגם לגביה הוצהר בתפריט כי היא עשויה מבשר עגל, אך בדיקות מעבדה הראו כי שוב מדובר בבשר חזיר. עובד לשעבר במקום אמר לה שאכן נוהגים כך במטבח המסעדה.

 

הנתבעים טענו: הבדיקות לא מהימנות

הנתבעים טענו שבדיקות המעבדה לא מהימנות, שכן לטענתם התובעת לא הוכיחה כי המנות שנבדקו במעבדה בפועל הן אכן המנות בגינן הוגשה התביעה ואין כל הוכחה שנרכשו במסעדה. כמו כן טענו כי לא הוכח כי הקופסאות היו אטומות וכי לא הכניסו בשר חזיר לקופסאות בטרם הגיעו הקופסאות למעבדה. עוד טענו הנתבעים כי החוקר הפרטי שהפעילה הלקוחה פעל ללא רישיון וכי הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות חמורות.

 

השופטת לא קיבלה את טענות הנתבעים. ראשית, כי בשלב זה של ההליך די בראיות לכאורה. שנית, כי יש לתובעת הוכחות על רכישת המנה והבאתה למעבדה זמן קצר לאחר מכן. העומד בראש המעבדה ציין בעדותו את ניסיונה של המעבדה בתחום עיסוקה ואת החשיבות בשמירת הראיות במקום סגור, ולפי השופטת, עדותו היתה אמינה. גם את הטענות נגד החוקר הפרטי לא קיבלה השופטת.

 

העובד במקום טען: יונאן וסופר P מכילות חזיר. השופטת: עדותו אמינה

השופטת קבעה כי התובעת הצליחה להביא מספיק הוכחות כי לכאורה לא מדובר בטעות, וכי המסעדה נוהגת לכאורה להחליף את בשר העגל בבשר חזיר בחלק מהמנות המוצעות על ידה לסועדים.

 

המסעדה טענה שיתכן כי מדובר בטעות נקודתית בלבד ויתכן שזו טעות אנוש. ברם, לטענת העובד הורכבו עוד מנות במסעדה מחזיר: "יונאן" ו"סופר P", למרות שהוצגו כעשויות מעגל. הנתבעים טענו שמדובר בעובד שלא עבד במקום זמן רב, אך השופטת כתבה כי "עדותו היתה אמינה, קוהרנטית ועקבית ולא התרשמתי כי היא נובעת מרצון לנקמה או מרמור".

 

לטענתו, כל הצוות הבכיר במסעדה ידע זאת והדבר אף נאמר לו מפי לב, מנהל המטבח שהכחיש זאת, אך השופטת קבעה כי יש לזכור כי לב עדיין עובד במסעדה. הנתבעים ביקשו שלא להכליל את "יונאן" ו"סופר P" בתביעה, שכן לא הוזמנו על-ידי התובעת או החוקר ולא נבדקו במעבדה. למרות זאת, השופטת קבעה שניתן להכלילן בתביעה, שכן הוכח כי קיימים פערי עלות בין פילה חזיר לפילה עגל והוכח לכאורה כי המסעדה עושה שימוש בבשר חזיר במנות שמוצגות כמכילות בשר עגל, אז אין סיבה להעריך שהמסעדה תחליף את בשר העגל בבשר חזיר רק בשתיים מבין ארבע המנות שאמורות להכיל בשר עגל - ולא בכולן.

 

פילה עגל עולה הרבה יותר מפילה חזיר

עוד טענו הנתבעים כי בשר חזיר אינו מוזיל את המנה לעומת מנה המכילה בשר עגל. לטענתם, מחירו של ק"ג פילה בשר לבן באוגוסט 2013 היה 32 שקל, ואילו בשר חזה או לחי עגל טרי עלה 33 שקל ו-28 שקל לק"ג ואילו בשר עגל קפוא עלה 28 שקל בלבד.

 

השופטת דחתה נתונים אלה, בטענה כי מדובר בהשוואה של מין שאינו במינו, שכן יש להשוות פילה בקר לפילה עגל. התובעת אכן עשתה זאת והציגה לפי אתרי אינטרנט שונים כי פילה עגל טרי עולה או 75 שקל או 200 שקל לק"ג.

 

"רוצה להתעשר על הגב שלנו"

ביולי 2013, כשהוגשה הבקשה לתביעה, אמר השף קונפורטי ל-ynet: "אין לי מושג על מה היא מדברת. קיבלנו בפליאה את הבקשה לתביעה והעברנו אותה לטיפול משפטי. היא לא מישהי שהתלוננה מול המסעדה, היא הגישה בקשה לתביעה ייצוגית, עוד לא קראנו את הבקשה".

  

האם המנות עשויות מעגל, לא מחזיר? זו טענתה.

 

"אני לא יודע מה היא אמרה ומה היא לא אמרה. זו מישהי שרוצה להתעשר על הגב שלנו. אין לי מושג על מה היא מדברת, זה עניין משפטי ואנחנו מעבירים את זה לטיפול משפטי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים