שתף קטע נבחר

דעה: "אנדרטת הסלפי" של ברלין - טעות בגודל 19 אלף מ"ר

כולם הזדעזעו מתמונות ה"סלפי" שצילמו צעירים באנדרטת השואה בברלין. אבל האמת היא שהם ממש לא אשמים. האשמים הם מי שהחליטו שבהצבת קברי בטון בשטח של 19 אלף מ"ר על מקום מושבם של משרדי היטלר מהשואה, יושגו הסליחה המתבקשת או ניקוי המצפון של בירת גרמניה. אם תרצו או לא, ברלין עצמה כבר הוכיחה אפשר לזכור גם אחרת / דעה

הלב החסיר פעימה כשלפני מספר שבועות פורסמו לא מעט כתבות בתקשורת בישראל ובעולם על "yolocaust", פרויקט הצילום של האמן הישראלי-גרמני שחק שפירא. כמחאה על תרבות ה"סלפי" באנדרטת השואה בברלין, החליט שפירא ללמד את הצעירים המצטלמים במקום לקח, למחוק את רקע האנדרטה ולהחליפו בתמונות זוועה מהשואה.

מתוך פרויקט הצילום (צילום: yolocaust) (צילום: yolocaust)
מתוך פרויקט הצילום(צילום: yolocaust)

זה עבד לו. הפרויקט של שפירא זכה כאמור לסיקור תקשורתי נרחב ביותר (ברמות הבנה שונות של המסר), אבל למרות ההחלטה לעשות מעשה, הוא לא ירד לשורש העניין. טיפל בנגע, אבל לא בשורש הבעיה, שנמצא במקום אחר לחלוטין מהמצלמות הסלולריות של הצעירים שלא מבינים מה הם בדיוק עושים כשהם מצטלמים שם.

סלפי באנדרטת השואה. לא אשמת הילדים (מתוך אתר http://yolocaust.de/)
סלפי באנדרטת השואה. לא אשמת הילדים(מתוך אתר http://yolocaust.de/)

הבעיה נטועה עמוק באדמה. באנדרטה הבומבסטית של פיטר אייזנמן שנשתלה לפני כמעט 15 שנה באדמת ברלין. 60 שנה אחרי השואה החליטו להנציח את "זכר יהודי אירופה שנרצחו" (כן, זה השם הרשמי, ללא המילה Holocaust - שואה) באחת האנדרטאות הגדולות בעולם.

מתוך פרויקט הצילום (מתוך אתר http://yolocaust.de/) (מתוך אתר http://yolocaust.de/)
מתוך פרויקט הצילום(מתוך אתר http://yolocaust.de/)

19 אלף מטר. 19 אלף. של קברים, או מצבות, או סתם גושי בטון שנחתו לצד שער ברנדנבורג בבירת גרמניה, מול פרצופה של שגרירות ארצות הברית בברלין, ואם תרצו נ"צ נוסף, בדיוק במקום זה שכן בניין המשרדים של היטלר בזמן השואה.

 

חנופה חסרת פרופורציות

ההחלטה של ברלין להציב מונומנט כל כך בומבסטי בלב לבה של העיר - לא מפתיעה. רגשות האשם של הגרמנים, אותם אלה שהפוליטיקאים שלנו מקפידים לתחזק היטב בנאומים בארץ ומחוצה לה, לא הותירו לגרמניה ברירה אלא לייצר ביום מן הימים חנופה חסרת פרופורציות או רגישות שתגרד את הפצע ותגרש את הבושה.

אנדרטת השואה בברלין. לא עבור מי שמבין, ולא עבור מי שלא (צילום: AP) (צילום: AP)
אנדרטת השואה בברלין. לא עבור מי שמבין, ולא עבור מי שלא(צילום: AP)

אבל האפקט שהושג היה הפוך, ופרויקט "yolocaust" רק ממחיש את גודל הפספוס. בית הקברות הסימבולי, המאולתר והמכוער בלב ברלין לא מצליח לדבר לאף אחד או לפנות אל הרגש, וחמור מכל - לא מספר דבר מסיפורה של יהדות אירופה בזמן השואה. הוא מאיים, מרתיע, מביך, מצחיק, מגוחך, ובעיקר ראוי לעמוד תחת ההגדרה המילונית ל"תפסת מרובה לא תפסת". שום דבר אין במתחם הבטון היצוק הזה. לא עבור מי שמבין, לא עבור מי שלא מבין, לא עבור מי שמסרב להבין.

 

ובטח שלא עבור הדור השלישי והרביעי שלאחר השואה, שגם אם מאוד ירצה וינסה, האנדרטה הזו לא תהיה מובנת לו. הדור הזה (כן - גם הרביעי כבר לא ילדים קטנים), עובד אחרת. הדור הזה שמרוכז במסכים בגודל "5.1 לא צריך פצצות ארכיטקטוניות כדי לזכור - ומגיע לו לזכור אחרת. הדור הזה - אולי תתפלאו - קומוניקטיבי יותר, גם עם בני גילם מסביב לעולם, אפילו מגרמניה. הדור הזה לא צריך שיכסחו 19 אלף מטרים רבועים בברלין כדי לספוג את המסר.

 

גרמניה ממש אחרת

אותם ילדים שמצטלפים ל"סלפי" באנדרטה המפלצתית של ברלין לא אשמים. הם מביעים ראקציה כמעט אינסטינקטיבית אל מול מה שהם לא יוכלו להבין. הטעות היא לא שלהם, אלא של הדורות הקודמים (בברלין, בירושלים, ובכל מקום) שחשבו ש"ככה צריך", ושכגודל האנדרטה כך גודל הסליחה. וכמה שזה לא נכון.

אנדרטת "רכבות לחיים - רכבות למוות". אפשר לעשות זאת אחרת (צילום: עמית קוטלר) (צילום: עמית קוטלר)
אנדרטת "רכבות לחיים - רכבות למוות". אפשר לעשות זאת אחרת(צילום: עמית קוטלר)

מספיק לבקר באנדרטת הילדים "רכבות לחיים - רכבות למוות" של פרנק מייסלר בתחנת הרכבת של פרידריכשטראסה, באותה עיר בדיוק, כדי לראות איך אפשר היה לעשות את זה אחרת. איך אפשר בצורה מינימליסטית ושקטה, עדינה וברורה, להעביר מסר חזק הרבה יותר, מאשר אותה בכייה לדורות בגודל 19 אלף מטרים רבועים.

 (צילום: עמית קוטלר) (צילום: עמית קוטלר)
(צילום: עמית קוטלר)

עדכונים נוספים גם בפייסבוק של ynet חופש 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מתוך אתר http://yolocaust.de/
סלפי באנדרטת השואה בברלין
מתוך אתר http://yolocaust.de/
מומלצים