שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    כך הפסידה המתווכת 1% ממכירת וילה בסביון

    חוזה שעסק בנכס בשווי 5 מיליון דולר אמור היה להניב למתווכת כ-360 אלף שקל. אלא שהיא לא עמדה על זכותה בזמן, והפסידה מחצית מהסכום

    בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שמתווכת שהייתה מעורבת במכירת וילה יוקרתית בשווי 5 מיליון דולר בסביון תקבל רק מחצית מ-2% העמלה שעליה סוכם בחוזה המורכב, משום שלא עמדה על זכותה בזמן.

     

    ההסכם עם המתווכת נחתם באפריל 2007 ובמסגרתו היא התחייבה למצוא קונים או שוכרים תמורת 2% במקרה של מכירה, ו-8,000 דולר לשנה במקרה של שכירות. על גבי ההסכם התווסף בכתב יד סעיף הקובע שככל שהשוכרים יקנו את הווילה בעתיד, היא תקבל על כך שכר טרחה נוסף בתעריף מכירה. ואכן, כעבור זמן קצר מצאה המתווכת שוכרים מתאימים וקיבלה את העמלה בהתאם.

     

    ביולי 2011 נודע לה שהשוכרים מעוניינים לרכוש את הנכס, ולאחר שהעסקה הושלמה היא פנתה לבעלת הנכס בדרישה לדמי תיווך גם בגין המכירה, אבל נענתה בסירוב. לפיכך, במאי 2015 הגישה המתווכת תביעה לקבלת דמי התיווך, בטענה שהיא הייתה החוט המקשר בין הצדדים.

     

    הנתבעת מצדה שללה כל קשר בין המתווכת לבין עסקת המכירה. לטענתה, היא לא הייתה מודעת לתנאי הכובל, ובכל מקרה הזמן הרב שחלף ממועד חתימת ההסכם מבטל את תוקפו.

     

    הנתבעת הוסיפה שהעובדה שהשוכרים האריכו את תקופת השכירות במשך ארבע שנים, מעידה על כך שבתחילת הדרך הם לא תכננו לרכוש את הבית. עוד נטען כי העובדה שבסופו של דבר מתווך אחר היה שותף לעסקת המכירה וקיבל את שכרו, מנתקת את הקשר בין המתווכת-התובעת לבין העסקה, ומבטל את התנאי הכובל.

     

    הקשר לא נותק

    אבל השופטת ניצה מימון שעשוע קבעה שהתובעת הובילה למעשה את עסקת המכירה. היא השתכנעה שלא היה כל גורם שניתק את הקשר בין כניסת השוכרים עם אופציה לקנייה בעתיד, לבין החלטתם לרכוש את הבית. בהקשר זה הדגישה שגם מעורבותו של מתווך אחר בשלב המו"מ לא שוללת את הקשר של התובעת לעסקה.

     

    אלא שהשופטת מימון שעשוע ייחסה חשיבות לארבע השנים שחלפו ממועד חתימת ההסכם עם המתווכת לבין מועד המכירה. לטעמה, העובדה שהתובעת פנתה לבעלת הווילה רק לאחר שהמו"מ הושלם, ולא הזכירה לה על כוונתה לממש את התנאי הכובל עוד קודם לכן, מהווה התנהלות לא תקינה.

     

    "משנודע לתובעת על קיומו של המו"מ, חובתה הייתה להזכיר לצדדים את קיומם של הסכמי התיווך עם התנאי הכובל, ולהודיע לצדדים על עמידתה על קיומו. משלא עשתה כן, אני מפחיתה ב-50% את הסכום שלו היא זכאית מכוח הסכם התיווך", כתבה השופטת בפסק הדין.

     

    לפיכך חויבה בעלת הווילה לשעבר בדמי תיווך מופחתים בשיעור 1% בלבד מסכום עסקת המכר, שהוא 180 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
    • עו"ד הראל לפידות עוסק בחוזים ומסחר
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים