שתף קטע נבחר

הסיבה שבגללה אנחנו שיפוטיים כלפי בגידות

מדוע אנחנו ממהרים לשפוט ולהוקיע אנשים הפועלים מחוץ לנורמה התרבותית והערכית שלנו, ולתייג אותם מיד בסטריאוטיפ מכליל? שרית בכר ברם על תהליך השיקוף העצמי שמתרחש אצלנו בלא מודע

מטופלת שהתחילה לעבוד במקום חדש סיפרה לי שהיא אהבה מאוד את המקום, את הצוות ואת המנכ"ל, עד שגילתה כל מיני דברים שהפריעו לה מאוד. אחד הדברים האלה היה שמועה על רומן בין המנכ"ל לאחת מעובדות הצוות, שהיא במקרה גם אישה נשואה. המטופלת סיפרה לי שמאז שנודע לה על היחסים האסורים האלה, היא מסתכלת על שניהם אחרת לגמרי, וכל ההערכה שהיתה לה כלפיהם הוחלפה בסלידה ובגועל.

 

כשניסיתי לברר האם לרומן יש השפעה על יחסם של המנכ"ל או של העובדת כלפיה או כלפי עובדים אחרים בצוות, היא השיבה לשלילה, וציינה שהם דווקא מאוד נחמדים אליה ומקסימים גם לכולם, אבל כעת, לאחר ששמעה על הרומן המתחולל ביניהם, היא מרגישה כלפיהם בעיקר צביעות וחוסר אמינות. לא יכולתי שלא לתהות ביני לבין עצמי האם אנחנו כחברה ממהרים לשפוט ולהוקיע אנשים מחוץ לנורמה התרבותית והערכית שלנו ולתייג אותם מיד בסטריאוטיפ מכליל. הרי בראותנו את ה"רומן האסור", אנחנו מיד חושבים על הבעל המסכן שבוודאי אין לו מושג שבוגדים בו ברגע זה, ועל הילדים שגדלים עם אמא שקרנית ובוגדנית. אלא שמניסיוני, התמונה הרבה יותר מורכבת מכפי שהיא נראית, ולפחות בעיניי, לכולנו יש את הזכות הבסיסית לאהוב ולהרגיש נאהבים.

 

הרי אין נורמה אחת תקינה וכוללת: כל אחד מייצר עבור עצמו את הנורמה הטובה והנכונה עבורו, וקיימות אינספור אפשרויות. ייתכן שאותה עובדת נמצאת בכלל במערכת זוגית של נישואים פתוחים ביחד עם בעלה, או שהיא פוליאמורית (מנהלת מערכת יחסים רומנטית ואוהבת עם יותר מאדם אחד במקביל), כך שהרומן הזה הוא בכלל בהסכמה. מאידך, ייתכן גם שרע לה מאוד בזוגיות, אבל למען ילדיה היא אינה רוצה לפרק את המשפחה בשלב זה. אפשרות אחרת היא שמבלי שהתכוונו לכך הם התאהבו, וכעת הם אוהבים מאוד זה את זו ולא רוצים לוותר על האהבה הזו אפילו שהיא מחוץ לנישואים. אפילו ייתכן שהיא בדיכאון ושהרומן הזה הוא הדבר היחידי שהשיב לה בחזרה את שמחת החיים.

נסו להרחיב את הפרספקטיבה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
נסו להרחיב את הפרספקטיבה(צילום: Shutterstock)
 

שלא תבינו אותי לא נכון: אני כמובן לא מתכוונת להצדיק כאן בגידה או שקר מתמשך, אלא רק להרחיב את הפרספקטיבה שלנו עבור נושא שרובנו רואים אותו באופן מאוד נוקשה, ביקורתי וצר. מדוע אנחנו כל כך ממהרים לשפוט ולבקר נחרצות מקרי בגידות כאלה? בראש ובראשונה, כיוון שמה שאנחנו רואים משקף לנו את עצמנו ואת מערכת היחסים שלנו מול עצמנו. ניסיתי לבדוק ביחד עם המטופלת שלי מדוע זה עד כדי כך מפריע לה, והיא השיבה שמה שהכי מפריע לה בכל העניין זו הידיעה שלה על השקר והבגידה שלהם. הסברתי לה שייתכן כי הסיבה שכל כך קשה לה מול אנשים שקרנים, היא שזה בעצם מהווה שיקוף ומראה לכך שהיא אינה כנה מול עצמה.

 

בתחילה היא הכחישה זאת בתוקף, וטענה שאין אמינה ודוברת אמת ממנה מול אנשים וכמובן מול עצמה. אולם כשבדקתי מה עולה לה שוב מול המחשבה הזו אפילו בהקשרים אחרים, היא השיבה לבסוף שהיא לא מרגישה שהעבודה הזאת באמת בשבילה. היא לא מרגישה שהיא ממצה את עצמה לגמרי שם, ולא מצליחה להביא את עצמה במלוא הביטוי. המשפחה, בן הזוג וגם ההיגיון הבריא שלה מאוד רוצים שהיא תישאר שם כיוון שזו עבודה טובה עם שכר, תנאים ואפשרויות קידום רבות, אבל בכל יום שעובר היא מרגישה שהיא קצת מבזבזת את עצמה. יחד עם זאת, היא לא רוצה לעזוב בינתיים את העבודה כי היא אינה יודעת לאן לעזוב ולאיזה כיוון לפנות.

 

בבחירתה להישאר כך בעבודה הזו, מבלי לתת את הדעת ולהרגיש כיצד היא כן יכולה להביא את עצמה שם לידי ביטוי רק משום ש"זה הכי נכון והגיוני", היא למעשה לא כנה עם עצמה. במילים אחרות, הזוג עם הרומן האסור שיקף לה את חוסר הכנות שלה, ובלא יודעין, היא השליכה על בני הזוג הזה את כל הביקורת והכעס שיש לה בעצם על עצמה. המטופלת שלי טענה בייאוש שכעת היא מצויה בדילמה: האם להקשיב לרגש או להיגיון, ואיך היא תדע מה הצעד הכי נכון עבורה? השבתי לה שלא הרגש ולא ההיגיון הם שקובעים כאן – אלא רק היא.

 

בעיה נפוצה היא שכאשר אנחנו מרגישים מבולבלים, אין לנו מושג מה אנחנו באמת רוצים כיוון שהכל מעורפל לנו. לכן הנחיתי אותה שהדבר הכי נכון לעשות כרגע הוא להיפתח ולנסות להבין מה היא באמת רוצה, בלי לחץ או צורך כלשהו. כשחשבה על כך, השיבה שבא לה לבדוק אופציות נוספות שקיימות בשוק, אך להישאר בינתיים במקום העבודה הנוכחי. כששאלתי אותה לגבי ההרגשה שלה כעת, היא השיבה שהיא מרגישה שלמה יותר ושהנשימה שלה אף קלה יותר. ביררתי גם מה לגבי ההרגשה שלה כעת כלפי אותו זוג שמנהל רומן, והיא השיבה שהיא עדיין לא אוהבת את זה, אבל זה כבר לא מכעיס אותה כמו קודם.

 

לסיכום, כאשר יש אנשים בסביבתנו שההתנהגות שלהם ממש מכעיסה אותנו (שלא לומר - מחרפנת אותנו), שווה לבחון מול עצמנו עם מה בהתנהגות שלהם ספציפית הכי קשה לנו, ואז לבדוק את השיקוף של זה מול עצמנו. אנחנו מזהים באחרים תכונות של עצמנו לטובה או לרעה: אנחנו ממש אוהבים ואף נמשכים לאנשים בעלי תכונות אהובות שלנו, וסולדים מאנשים בעלי תכונות שנואות שיש לנו. אבל לפני שאנחנו ממהרים להפיל עליהם את כל האשמה, אנחנו יכולים בשינוי מול עצמנו, לשפר לחלוטין את כל ההרגשה שלנו עם עצמנו ומולם, וזו בעיניי איכות חיים ברמה אחרת לגמרי.

 

שרית בכר ברם היא מטפלת בחיבורים-NYE, לב העוצמה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
חבל למהר ולשפוט אחרים
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים