שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ההתנגשות של שתי כוכבות הוליווד הפכה לסדרה מצוינת

    "אויבות" מציגה את העימות האימתני בין בטי דיוויס לג'ואן קרופורד ככתב אישום נגד הגברים של הוליווד - בתוספת מחוות טלנובליות ודיאלוגים עוקצניים. סוזן סרנדון וג'סיקה לאנג מספקות תצוגת משחק מרשימה בתפקידים הראשיים

     "הן מאחדות כוחות, כמו הברית של היטלר וסטאלין!" מקונן במאי הסרט 'מה קרה לבייבי ג'יין?' על כמה קשה לו לנהל את הכוכבות שלו, בטי דיוויס וג'ואן קרופורד. הברית הזו מתפרקת הרבה יותר מהר מזו של שני הארכי־רוצחים המשופמים.

     

    הוא ממשיך ומסביר לאשתו שבכוונתו לשסות את האגדות המזדקנות זו בזו וגם להרעיל את הקרקע שעליהן הן ניצבות, שממילא ספוגה בשנאה ופחד, בהדלפות ארסיות לעיתונות הבידור הדורסנית. היא מזהירה אותו, אבל מה שווה התבונה שלה מול מכבש הלחצים של ראש האולפן הגועלי, ג'ק וורנר, שדורש ממנו לדחוף אותן לזירת גלדיאטורים ולתת לזו חרב ולזו גרזן.

     

    סוזן סרנדון וג'סיקה לאנג. אדירות (באדיבות yes) (באדיבות yes)
    סוזן סרנדון וג'סיקה לאנג. אדירות(באדיבות yes)
     

    זה עמוד השדרה המוסרי של 'אויבות: בטי וג'ואן', המיני־סדרה הנהדרת בשמונה פרקים של ריאן מרפי ב־FX (מ־27 במרץ ב־yes) - סיפור ההתנגשות הדרמטית בין שתי כוכבות־העל בתור הזהב המקורי של הוליווד מוצג כתוצר כמעט בלתי נמנע של הסביבה שבה פעלו. הוליווד מוצגת כעיר מיזוגינית להחריד, סקסיסטית להכאיב, שבה גברים לבנים מושלים בתעשייה שמנצלת נשים ואז מבזה אותן עם בוא הקמט הראשון כי "וויסקי משתבח עם השנים, נקבות מחמיצות".

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "הרמטכ"לים": אחורי הקלעים של הצבא

    "The Voice": העונה שתרצו לשכוח

    "הבוקר של קשת": מיכל אנסקי צוהלת ושמחה. מדי

     

    ב'אמריקה נגד או־ג'יי סימפסון' הצליח מרפי להשחיל, לצד אבחנות מתבקשות על גזענות והמנופים שמפעילים הון ופרסום על טחנות הצדק, אמירות חשובות על אפליה מגדרית - התובעת מארשה קלארק אוכלת חצץ ששום גבר לא היה נדרש לגעת בו. עכשיו הוא עושה צעד נוסף ומשתמש בדרמה תקופתית המתרחשת ב־1962 כדי להגיש כתב אישום על־זמני נגד התעשייה שבה הוא משגשג וגם שולח כמה אגרופים מדויקים לשיטה הקפיטליסטית עצמה.

     

    מרפי - שהקים עמותה שדוחפת לכך שחצי ממשרות הבימוי בטלוויזיה יאוישו על ידי נשים וקבוצות חלשות - מצליח לצפות ביקורת פמיניסטית בדבש מבדר מאוד: דיאלוגים צולפניים, מחוות טלנובליות של קנאה וזעם וקטעים כמו־דוקומנטריים שמספרים על צמיחתה של היריבות המיתולוגית למן שנות ה־30.

     

     

    את התפקידים הראשיים הוא העניק לסוזן סרנדון (דיוויס) וג'סיקה לאנג (קרופורד) שגמלו לו בתצוגת משחק פנומנלית. סרנדון, 70, ולאנג, 67, מעולם לא הגיעו למעמד של דיוויס וקרופורד, כמובן. אבל שתיהן שחקניות מבוגרות שמכירות מקרוב את הקושי העצום למצוא תפקידים ראויים בממלכה שנאבקת להשאיר אותן חלשות, מקדשת יופי ונעורים ומייצרת כוכבות טריות ששעון חול צמוד לחמוקיהן. ההבדל הגדול בין ההווה לבין שנות ה־60 הוא באלטרנטיבה.

     

    ב'אויבות' חושש הבמאי שאם ייכשל ייאלץ לחזור לביים בטלוויזיה. ב־2017 המוג'ו היצירתי והמעמד התרבותי נדד ממילא למסך הקטן ושחקניות אדירות כמו לאנג וסרנדון מוצאות שם מפלט מתעשיית הסרטים שנמצאת בפשיטת רגל יצירתית, שוכבת עם מזרק של גיבורי קומיקס תחוב בווריד ולא יכולה להציע לשחקניות מבוגרות כמעט דבר.

     

    הכתבה התפרסמה במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "אויבות". ביקורת פמיניסטית מצופה בדבש
    לאתר ההטבות
    מומלצים