שתף קטע נבחר

היהודים שלא מקבלים את הגמרא: "אנחנו חלק מעם ישראל"

בשיא תפארתה מנתה הקהילה הקראית כ-40% מהעם היהודי, אך כיום היא מונה פחות מאחוז בודד: מעטים מכירים מקרוב את היהודים הקראים ומנהגיהם, אף שבישראל ישנן עדויות בנות 1,200 שנים לקיומם. מיהם היהודים שלא מקבלים את התורה שבעל-פה - אך רואים בעצמם "ממשיכי דרכם של בני ישראל"

 

 

הם לא מקבלים את "התורה שבעל-פה" – התלמוד, השולחן ערוך ושאר ספרי ההלכה – אך מחשיבים עצמם כיהודים אדוקים: הקראים מנו בשיא תפארתם כ-40% מהעם היהודי, אך כיום הם הצטמצמו לפחות מאחוז בודד: 40 אלף מבני הקהילה הקראית חיים ופועלים בישראל – ועוד כעשרת-אלפים מחוצה לה.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

"אנחנו קודם כל יהודים, ורק אחר כך קראים", מדגיש שלמה גבר מעמותת היהדות הקראית. "אנחנו רואים את עצמו כחלק מעם ישראל, ממשיכי דרכם של בני ישראל. כל עוד יש מקרא, יהיו בני-מקרא. תהיה יהדות קראית שתחזיק במקרא".

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

גבר מספר כי "בתקופת הבית השני נוצרו כמה פלגים בעם ישראל, ובהם הפרושים ואלו שלא קיבלו את דרכם. הקראים לא קיבלו את כל התורה שבעל-פה שנוספה במהלך הדורות".

 

על "ספר האביב" שמעתם?

בירושלים ישנן עדויות להימצאותה של הקהילה הקראית כבר במאה השמינית לספירה. ברחוב הקראים העתיק שברובע היהודי, שוכן בית הכנסת העתיק והחשוב ביותר עבור הקהילה, מסבירה אילת ליבר ממוזיאון "מגדל דוד".

 

 (צילום: עמותת היהדות הקראית) (צילום: עמותת היהדות הקראית)
(צילום: עמותת היהדות הקראית)

 

גבר מסביר כי "הגישה הקראית דוגלת בפרשנות המקראית הפשוטה – פשט המקרא, ללא תוספות. ספר התפילה מורכב בעיקר מתהילים ומפרקים בתנ"ך שקוראים בשירת מענה: חלק החזן קורא – וחלק הקהל עונה לו בחזרה".

 

עם התקרב ניסן קוראים הקראים ב"ספר האביב", המגדיר כיצד יודעים מתי חל ראש חודש ניסן – ובעקבותיו הפסח. "הספר נכתב במאה ה-11 על ידי מחבר אלמוני, ומסביר איך היו יוצאים לשדות ומוצאים את השלב המאוד מיוחד בשעורה הנקרא 'אביב', ומכריזים על ראש החודש".

 

הקהילה הקראית הנחבאת אל הכלים נחשפת, בימים אלה, במסגרת סיורי "מגדל דוד" בקרב קהילות בירושלים, בסדרה "פנים רבות לה". "ניתן להגיע למרכז מורשת בני מקרא, ולהיחשף לתרבות המאוד מיוחדת של היהדות הקראית, וכיצד השפיעו על עם ישראל".

 

נישואים? לא כל כך פשוט

הרב חיים בורגנסקי, סיפר בעבר ב-ynet כי "מקובל על כל הפוסקים שהקראים הם יהודים, שבשלב מסוים (יש מחלוקות אימתי החל תהליך הפרישה, אבל הוא קדם בוודאות למאה התשיעית לספירה) - פרשו מן המסורת ההלכתית, המבוססת על החיבורים הגדולים של התורה שבעל-פה, המשנה והתלמוד, ויצרו מערכת הלכתית חדשה המבוססת רק על התורה שבכתב.

 

"למרות היותם יהודים בוודאות, שאלת הנישואים עימם היא שאלה כבדת משקל, שכן תהליך הנישואים שלהם מוכר מבחינה הלכתית, אך הגירושים אינם מוכרים לפי ההלכה. במצב כזה, יש סיכוי רב לכך שבמהלך ההיסטוריה נוספו ממזרים רבים לעדה הקראית. מסיבה זו, במקומות מסוימים, בעיקר באירופה, אסרו להתחתן עם הקראים, אך במקומות אחרים, כמו מצרים (שם חיו קראים רבים, והכירו אותם ואת מנהגיהם), התירו להתחתן עם קראים שקיבלו על עצמם לשוב למנהג ההלכתי הרבני, ולא חששו לממזרותם.

 

"המחלוקת הזו מצויה גם בבתי הדין הרבניים בארץ, אם כי ברוב המקרים עושים מאמץ הלכתי להקל בעניין, במידה רבה בעקבות פסיקתם של הרבנים הראשיים הספרדים הרב עובדיה יוסף זצ"ל, וייבדל לחיים טובים וארוכים הרב אליהו בקשי-דורון שליט"א. עם זאת, תנאי הכרחי לקבלת קראים לנישואים על פי ההלכה הוא שיקבלו על עצמם "דברי חברוּת", זאת אומרת שיצהירו כי הם מקבלים עליהם את עקרונות ההלכה היהודית המקובלת, ואינם רואים עצמם עוד כקראים".

 

סיור לקהילה הקראית במסגרת "פנים רבות לה", ייצא ממוזיאון "מגדל דוד" ביום ה' (30/3), בשעה 17:00

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי מנדלבאום
שלמה גבר
צילום: אלי מנדלבאום
מומלצים