שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הספר הכי רלוונטי לימינו: ויקרא
    חושבים ש"ויקרא" משעמם ולא רלוונטי? תחשבו שוב: בימים טרופים אלה, נשאב את הכוחות לעשייה הביטחונית והרוחנית שלנו דווקא מספר ויקרא, אשר מזמן לא היה כל כך אקטואלי

    נודה על האמת, גם אם זה לא נעים. כשאנו מגיעים לספר ויקרא, אנחנו חשים בדרך כלל שהוא "משעמם" ולא רלוונטי לימינו. כיצד נוכל להפוך את הפרשות העוסקות בכהנים, במזבח ובדם הקורבנות – לרלוונטיות לחיינו?

     

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

     

    נציע שתי דרכים: הראשונה, כמובן – להתפלל, ובכוונה, על כך שספר ויקרא יהפוך לרלוונטי. בתפילת העמידה מתואר תהליך ששיאו בבניית בית המקדש: "תקע בשופר גדול לחרותנו", "השיבה שופטינו כבראשונה" (ובית המשפט העליון היהודי יישב כידוע בלשכת הגזית בהר הבית), וגם "ולירושלים עירך ברחמים תשוב". והשיא – "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל... והשב את העבודה לדביר ביתך".

     

    הרי לנו שהתפילה – תפקידה כפול: 1. בקשה לבניית המקדש ובית המשפט העליון היהודי (הסנהדרין). 2. "פיתרון ביניים" עד שנזכה לכך: בקשה שתפילתנו תיחשב לקורבן, "ואשי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון" – "ונשלמה פרים שפתינו".

     

    "ואז יפוח היום, והשקר יתאדה

    אז יצאו במחול, כל איילות השדה

    וידלגו על ההרים, ולא מחמת אימת השועלים

    ומחגווי הסלע, יזרמו מים חיים

    בין סתרי המדרגה, להשקות שושנת העמקים

    ולהקים משכן, שיסיר את סבלותינו מכאן".

    (ישי ריבו, "קול דודי").

     

    המקדש ייבנה על תלו כשהשקר יתאדה וכשתסור אימת השועלים ש"הִלכו בו", ב"הר ציון ששמם". אותם "שועלים קטנים מחבלים כרמים", מחבלים ומקפדים חיים טהורים בכרם ישראל, מתוך שנאה תהומית. ואז "יזרמו מים חיים" מהמקדש – כפשוטו (ביחזקאל) וכמדרשו, כי "אין מים אלא תורה" – ו"מציון תצא תורה", "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" (ישעיהו).

     

    בין הכהנים לילדינו החיילים

    הדרך השנייה להפיכת ספר ויקרא למשמעותי לחיינו כאן ועכשיו, היא לנסות ולדלות ממנו תובנות לא רק ברובד הפשט. נציע רעיון שכזה על בסיס הפתיחה לפרשת צו: כהנים בעבודתם לובשים מדי בד, "מדו בד". לעתים – בתרומת הדשן, הכרוכה בלכלוך – אין בררה, צריך להחליף את מדי האל"ף וללבוש "בגדים אחרים", "פחותין מהם" (רש"י, ו', ד').

     

    גם ילדינו לובשים מדי בד בצאתם לשרת בצה"ל. פושטים בגדיהם הרגילים, עוזבים את ספסלי בית המדרש ושאר עיסוקיהם, ועוברים ל"מדי בי"ת" ולאווירה שונה לחלוטין. הקרביים שבהם גם מתלכלכים פיזית – מי בגריז בשימון זחלים (שריונרים), ומי בעפר ארץ ישראל (חי"רניקים...)

     

    בנינו ובנותינו עומדים על משמרתם כחומה בצורה, בשגרת בט"ש שוחקת, לילה ויום כעולת התמיד; "את הכבש האחד תעשה בבוקר, ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" – במוצבים, בעמדות, בסיורים לאורך הגבולות ובמחסומים ביו"ש.

     

    תפילתנו - הוריהם וכל עם ישראל - היא ש"אש התמיד" שבמזבח היוקדת בלבם – תהיה רק "חום הלב" של אחוות רעים למחלקה, ולא חלילה "אש הקרב", ושבמהרה יפשטו מדיהם ויחזרו לשגרת האזרחות (חזל"ש), איש-איש בדרכו, ושה' יחזירם שלמים ובריאים בגופם ובנפשם, לחיים ולשמחה ולשלום.

     

    נוסיף לעסוק בחסד

    גם כשאנו בימים ובלילות טרופים, כש"מסביב יהום הסער" ו"מחוץ תשכל חרב - ומחדרים אימה", לא תישח רוחנו. להיפך, נחזק את צה"ל, את משטרת ישראל ואת יתר כוחות הביטחון במלאכת הקודש שלהם, ויחד עם האחיזה בחרב שנכפתה עלינו, נוסיף ונתפלל, נעסוק בתורה בחסד ובדאגה לחלשים שבינינו, ביתר שאת.

     

    על שילוב זה שהוא כורח המציאות, כבר רמז יצחק אבינו באומרו לבנו: "הקול קול יעקב (תפילה) – והידיים ידי עשו (שהתברך 'על חרבך תחיה')". ספרא וסייפא, הספר והחרב ירדו אל עם ישראל כרוכים יחד משמים.

     

    את הכוחות לעשייה הביטחונית והרוחנית שלנו נשאב דווקא מספר ויקרא, אשר מזמן לא היה כל כך אקטואלי: כי תפילתנו - שהיא נכון להיום (עד "שיפוח היום"), הקורבן הווירטואלי – מקרבת אותנו לבוראנו, וגם זה לזה (כפי שראינו בתפילות להצלת נפתלי, אייל וגיל-עד ובעת מבצע "שובו אחים"); והשכינה שבמשכן – שוכנת בתוך כל אחד מאתנו.

     

     

    "בלבבי משכן אבנה"

    גם כאשר אנו מביטים וממש איננו מבינים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ולבניה, אנו יודעים ש"אפילו בהסתרה בתוך הסתרה, בוודאי שם נמצא ה' יתברך".

     

    חרף מאמצי אויבנו (מבית ומחוץ) וכל אלה המכחישים את ההיסטוריה הנחשפת לעינינו בהר הבית, מקום מקדשנו, וברחבי ארצנו כולה, והמנסים ליצור דה-לגיטימציה למדינתנו היהודית – לא נוותר על תקוותנו בת שנות אלפיים, "להקים משכן, שיסיר את סבלותינו הלאומיים והפרטיים מכאן".

     

    ספר ויקרא קורא לנו "היום, היום הזה ממש", ומדבר לכל אחת ואחד ולכולנו יחד!

     

    • מוקדש לשלומם ולהצלחתם של חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו.


    פורסם לראשונה 30/03/2017 18:15

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים