שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    נוגדי קרישה: התרופות שמצילות חיים - והסכנות

    הן משמשות אלפי חולים בישראל ומצילות חיים: תרופות נוגדות קרישה, המכונות גם מדללי דם, מונעות אירוע מוחי או לבבי אבל עלולות לעתים להיות מסוכנות. למי מתאים אספירין, אילו בדיקות צריך לעבור מי שנוטל קומדין, איך משתמשים בקלקסן ומהם נוגדי הקרישה החדשים? מדריך

    עשרות אלפי ישראלים ומיליונים ברחבי העולם חיים היום בזכות התרופות נוגדות הקרישה: תוך שהן "מפריעות" למנגנון המורכב של קרישת הדם, הן מונעות חסימה של עורקים שתוצאתם קטסטרופית: התקף לב או שבץ מוחי, גורמי התמותה המובילים בעולם.

     

    אבל בד בבד עם יעילותן במניעת היווצרות קרישי דם קטלניים, התרופות דורשות מעקב רפואי ומינון קפדני, כיוון שגם הן מלוות בתופעות לוואי לעתים חמורות, כשהמרכזית שבהן היא דימום יתר.

     

    ההתחלה הייתה בתרופה אספירין. היא כונתה לא אחת "תרופת המאה ה-21": התרופה המופלאה הזו לשיכוך כאבים ולדילול דם איתנו כבר יותר ממאה שנים והצילה כפי הנראה מיליונים ברחבי העולם בזכות יכולתה למנוע היווצרות קרישי דם.

     

    אבל אספירין עשתה הרבה יותר: היא הובילה דורות חדשים של תרופות שחוללו גם הן מהפיכות, איפשרו לבצע בבטחה ניתוחים ופרוצדורות רפואיות ללא חשש לחיי החולים והצליחו למנוע את חסימות העורקים הקטלניות.

     

    קראו עוד:

    נוטלים נוגדי קרישה? המזונות שאסור לכם לאכול

    שערוריית הטיפול בשבץ מוחי: התרופה לא יעילה

    קרישי דם מסוכנים: זה יכול לקרות גם לצעירים

     

    כאמור, לצד יכולתם המופלאה למנוע תמותה, מדללי הדם, כמו כל תרופה, אינם חפים מתופעות לוואי: הם עלולים לגרום לדימומים פנימיים מסכני חיים. אילו בדיקות תקופתיות נדרשות במהלך הטיפול, מי אינו יכול ליטול אותם ומה צריך לדעת על נוגדי הקרישה החדשים? המדריך המלא לנוגדי הקרישה עם דגש חשוב - הוא אינו תחליף לייעוץ רפואי ומומלץ לפנות לרופא כדי לקבל הנחיות אישיות.

     

     ( )

    בשנת 1948 הרופא ד"ר לורנס קרייבן גילה כי גברים שנטלו אספירין לא לקו בהתקפי לב. הוא המליץ על מתן אספירין אחד ליממה למטופליו, להפחתת הסיכון להתקף לב. בשנת 1985 אישר ה-FDA להוסיף התוויה נוספת לאספירין: למניעת התקפי לב במטופלים שסבלו מתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס).

     

    13 שנים מאוחר יותר הרחיב ה-FDA עוד יותר את המלצתו, וקבע כי אספירין מפחית את הסיכון לשבץ מוחי והתקפי לב בקרב גברים ונשים שנטלו את התרופה במינון 81 מ"ג ליממה. ה--FDA גם אישר את מתן התרופה בזמן התקף לב.

     

    האספירין שייך לקבוצת התרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים ( NSADS). הוא מורכב מחומצה אצטיל-סאליצילית, המתערבת במנגנונים שונים הקשורים ביצירת דלקת ובקרישיות הדם. הוא משמש לשיכוך כאבים, הורדת חום, הקלת תסמיני דלקות פרקים ומניעת היווצרות קרישי דם.

     

    אספירין. עשוי למנוע אירוע חוזר של התקף לב או שבץ מוחי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אספירין. עשוי למנוע אירוע חוזר של התקף לב או שבץ מוחי(צילום: shutterstock)

     

    מי צריך לקחת את התרופה?

    האספירין מיועד כיום בעיקר לחולים שעברו התקף לב או שבץ מוחי, כדי למנוע אירוע חוזר, ולאלה הסובלים מפרפור פרוזדורים הנמצאים בסיכון להיווצרות קריש דם.

     

    מה מינון התרופה?

    המינון המקובל למניעת קרישי דם הוא 100 מיליגרם ליממה.

     

    האם צריך לקחת אספירין לפני או אחרי האוכל?

    כדאי ליטול את האספירין בשעה קבועה, אחת ל-24 שעות, ועל בטן מלאה כדי למנוע גירוי יתר של הקיבה העלול לגרום לכיב קיבה או לדימום בקיבה.

     

    מה אם שכחתי ליטול את התרופה היום?

    אספירין משפיע למשך כמה ימים, כך שבניגוד לגלולות למניעת הריון, שכחה אחת של גלולה אינה הרת אסון.

     

    האם אנשים בקבוצות סיכון (כולסטרול גבוה, לחץ דם, סוכרת, עישון כבד, השמנת יתר) צריכים ליטול אספירין מדי יום?

    יש רופאים הממליצים לבני 40 ומעלה המצויים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם ליטול אספירין מדי יום, אולם אין כיום הנחיות ליטול אספירין במצבים אלה משום שהמחקרים לא הוכיחו שנטילת אספירין אצל אלה שלא עברו אירוע מוחי או לבבי תמנע תחלואה או תמותה.

     

    מי אינו יכול ליטול את התרופה?

    מאחר שהתרופה עלולה לגרום לדימומים, היא אסורה לחולים הסובלים מכיב קיבה מדמם, דימומים או בעיות קרישה, ולחלק מאלה הסובלים מפוליפים באף, נזלת כרונית או אסתמה. התרופה גם אסורה למי שסובל מרגישות לאספירין או לנוגדי דלקת לא סטרואידים.

      

     ( )

    הפרין היא אחת התרופות ברשימת "תרופות מצילות חיים" של ארגון הבריאות העולמי, ולא בכדי: התרופה הזו מצילה חיים ממש. הפרין נקשר לחומר אנטיתרומבין 3, ובכך מעכב את שרשרת קרישת הדם. התרופה ניתנת באמצעות עירוי בבית חולים, בעיקר לפני ניתוחים שונים או אצל חולים במצב קשה ביחידות לטיפול נמרץ.

     

    מה יתרון ההפרין על תרופות אחרות?

    הפרין ניתן בעירוי, ולפיכך אינו מצריך הזרקה או נטילה דרך הפה ולכן הוא מתאים במיוחד לחולים במצב קשה. אולם יתרונו הגדול יותר של ההפרין הוא בכך שהוא מתחיל לפעול מיידית, וניתן להפסיק את מתן התרופה מיידית, כך שלא תסכן את חיי החולה בשלב מאוחר יותר.

     

    לפיכך, ניתן לתת את ההפרין גם לפני ניתוחים, ולהפסיק את מתן התרופה כארבע שעות לפני הניתוח כך שהפרוצדורה תוכל להתבצע מבלי חשש לדימום. היכולת הזו לשלוט בהשפעת ההפרין על הגוף מאפשרת לאזן חולים טוב יותר מבחינת דילול הדם.

     

    אילו בדיקות יש לעבור לפני מתן הפרין?

    החולים עוברים בדיקות דם לתפקודי קרישה, תפקודי כבד ותפקודי כליות. התרופה מותאמת לכל חולה במינון המתאים למצבם הרפואי, ולתפקודם.

     

    מה סכנות ההפרין?

    כשאר התרופות לדילול דם, גם הפרין טומנת בחובה סכנת דימום יתר. בנוסף עלולה התרופה לגרום למצב מסכן חיים ונדיר אמנם בשם HITT – Heparin Induced Thrombocytopenia and Thrombosis הגורם לירידה ברמת טסיות הדם והיווצרות קרישיות יתר. לפיכך בטיפול ממושך מקבלים חולים את התרופה קלקסן שסיבוך זה נדיר עוד יותר בקרב משתמשיה.

     

    מי אינו יכול לקבל את התרופה?

    מי שרגיש למרכיבי התרופה, או שפיתח בעבר את תגובת HITT לאחר מתן הפרין.

      

     ( )

    תרופה זו היא "הדור החדש" של הפרין, הנקראת גם הפרין בעל משקל מולקולרי נמוך. היא פותחה מתוך הצורך לקבל את השפעת ההפרין מבלי שיהיה צורך לאשפז את המטופל. התרופה מגיעה במזרקים ומוזרקת במתן תת עורי לאיזור הבטן פעם עד פעמיים ביום.

     

    התרופה מאפשרת לדלל את הדם בגוף ולמנוע היווצרות של קרישי דם כגשר עד שהחולה יוכל להמשיך בטיפול בתרופות נוגדות קרישה דרך הפה. בהשוואה להפרין, התרופה גורמת לפחות דימומים, היא נספגת בצורה טובה מאוד בגוף ונותנת רמה קבועה של התרופה בגוף לאורך זמן. בתוך כך, הסיכון לפתח את תגובת ה- HITT (ירידה במספר הטסיות והתפתחות קרישי דם) נמוכה מאוד יחסית להפרין.

     

    איך ניתנת התרופה?

    בהזרקה תת עורית לאיזור הבטן.

     

    למי ניתנת התרופה?

    למטופלים שעברו אירוע לבבי או מוחי, אצל חולים שעברו תופעה של קריש דם בוורידים ברגליים או בריאה, לחולים המטופלים בפרפור פרוזדורים עד לקבלת טיפול בנוגד קרישה דרך הפה, ובמקרים מסוימים אצל נשים בהריון. לרוב, ניתן הקלקסן לתרופה זמנית כגשר עד למצב בו ניתן לתת תרופות דרך הפה.

     

    מה סכנות התרופה?

    כשאר התרופות נוגדות קרישה, גם התרופה הזו עלולה לגרום לדימומים פנימיים או תת עוריים. שכיח גם שהתרופה גורמת להופעת "המטומה" – דימום תת עורי באיזור ההזרקה.

     

    אילו בדיקות צריך לעבור במהלך נטילת התרופה?

    לרוב נדרשות בדיקות רק לפני מתן התרופה. בדיקות אלה כוללות ספירת דם ותפקודי קרישה שמטרתן לוודא שרמת הטסיות ופקטורי הקרישה הבסיסיים תקינים, כדי שלא לגרום לדילול יתר של הדם שעלול לגרום לדימומים מסוכנים. בנוסף נלקחות בדיקות כימיה הכוללות תפקודי כבד וכליות ומינון התרופה מותאם לתוצאות הבדיקות.

     

     ( )

    תרופה ותיקה זו מעכבת את הפעלתו של ויטמין K בגוף, שהוא בעל תפקיד מרכזי בשרשרת הקרישה. התוצאה היא דילול הדם ומניעת היווצרותם של קרישי דם. ויטמין K אינו מיוצר בגוף ומתקבל בצריכת ירקות ירוקים, בשר ודגים. עם קבלת הוויטמין K, מתחיל הכבד בנוכחותו לייצר גורמי קרישה.

     

    אילו בדיקות צריך לעבור במהלך נטילת התרופה?

    בתחילת הטיפול נדרש החולה לעבור בדיקות תפקודי קרישה אחת לכמה ימים, אחר כך אחת לשבוע כדי לצפות את השפעת התרופה להתאים את המינון שלה כך שתגיע לאפקטיביות מקסימלית שלא תגרום לדימום.

     

    בדיקת תפקודי קרישה כל כמה ימים לנוטלי קומדין (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בדיקת תפקודי קרישה כל כמה ימים לנוטלי קומדין(צילום: shutterstock)

     

    מי אינו יכול לקבל קומדין?

    אנשים בעלי רגישות לתרופה, אלה שאינם יכולים לבצע את מעקב בדיקות הדם התכופות הנדרשות, או אנשים הסובלים מדימום יתר. תרופות רבות "מתנגשות" עם הקומדין, ולכן יש לפרט בפני הרופא את הטיפול התרופתי שאתם מקבלים.

     

    אילו מאכלים אסור לאכול בזמן הטיפול בקומדין?

    מזונות רבים מכילים רמות גבוהות של ויטמין K, ובהם חסה, ברוקולי, אבוקדו, קליפת מלפפון, פטרוזיליה, תרד, תימין, פפאיה, מנגו וחומוס. בעבר המליצו להימנע ממאכלים אלו. היום מקובלת הגישה שאין צורך להפסיק את צריכתם, כל עוד הם נלקחים מדי יום.

     

     ( )

    בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות מדור חדש: פרדקסה, קסרלטו ואליקוויס העובדים ספציפית על מרכיבים שונים בשרשרת הקרישה. יתרונם הגדול בהשוואה לקומדין הוא נוחות השימוש – הם אינם מצריכים מעקב אחר רמת התרופה, ולא מושפעים על ידי אוכל.

     

    אילו בדיקות דם נדרשות במהלך הטיפול?

    במרבית המקרים אין צורך בבדיקות מיוחדות במהלך הנטילה. מחקרים על אלפי מטופלים ברחבי העולם הראו כי רמת התרופה נשארת קבועה במהלך הטיפול.

     

    האם צריך ליטול נוגדי קרישה לפני טיסה?

    בטיסות קצרות אין צורך בטיפול נוגד קרישה. בטיסה ממושכת (טרנס אטלנטית) יש סיכון מוגבר אצל אנשים מסויימים לאירוע תרומבואמבולי (היווצרות קריש דם ברגל או בריאה). כעיקרון לאדם בריא אין חובה ליטול תרופה לדילול דם לפני טיסה, וההמלצות הן להניע את הגפיים, לקום ולהתהלך במטוס אחת למספר שעות לפחות.

     

    עם זאת, חולים הנמצאים בסיכון מוגבר לקרישיות יתר, כמו אלה שסובלים ממחלת קרישיות יתר - צריכים להיוועץ עם הרופא המטפל וליטול תרופה לדילול דם לפני הטיסה.

     

    ייעוץ: ד"ר אריאלה טויטו, מומחית להמטולוגיה ורפואה פנימית, המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.

     

    בהריון? כך תמנעי היווצרות קרישי דם בטיסה

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    נוגדי קרישה. מונעים חסימת עורקים
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים