שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ביקורת סרט: "לגו באטמן" - מורכב יותר מבן אפלק

    "סרט לגו באטמן" הוא פארודיית אקשן צבעונית על ז'אנר גיבורי-העל, שנעה בקצב שלא היה מבייש את סרטיו העלילתיים. לא מעט מהבדיחות הולכות לאיבוד בתוך כל התזזית הזו, ועדיין - הסופר הירו מלגו מורכב יותר מהגרסה של בן אפלק

     

    ההצלחה הגדולה של "סרט לגו" (2014) הובילה, כצפוי, לסדרת סרטים. חומר הגלם הבסיסי נותר קוביות לגו מונפשות באמצעות מחשב, וכך גם הגישה הקדחתנית, רווית המודעות העצמית, המערבבת גרסאות לגו של דמויות משלל מוצרי פנטזיה הוליוודית.

     

    "סרט לגו באטמן" ("The Lego Batman Movie") הוא ספין אוף שלוקח את דמותו של באטמן (ויל ארנט), דמות משנה שגנבה את ההצגה ב"סרט לגו", ומציב אותה במרכז. אקשן גיבורי-על במהירות של 500 קמ"ש, פארודיה על ז'אנר גיבורי-העל, ואם זה לא מספיק, גם עיסוק במכאוביו הנפשיים הידועים של האביר האפל. 

     

    צפו: הטריילר של לגו -באטמן

    צפו: הטריילר של לגו -באטמן

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    האם ניתן לשלב את המהירות, הבדיחות והתבוננות העומק בדמות? מן הסתם לא. האקשן נע בקצב שלא היה מבייש את רגעי השיא בסרטיו של מייקל ביי (זו לא מחמאה), אבל מאבד לא מעט בדיחות ורפרנסים בתוך התזזית.

     

    כשהסרט מאט את הקצב יש בו כמה בדיחות חביבות. רובן נסמכות על בקיאות בגלגוליו הרבים של הבאטמן. כל גלגול אפשרי יהיה נוכח, לפחות לרגע קצר, בסרט: כ-80 שנות קומיקס, סדרת הסרטים בשחור לבן משנות ה-40, סדרת הטלוויזיה הקאמפית משנות ה-60, הרצף של שנות ה-90 שהחל בסרטיו של טים ברטון והסתיים בזוועות של ג'ואל שומאכר, סרטי האביר האפל של כריסטופר נולאן, ולבסוף הגלגול הנוכחי של ה"באטפלק" ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"יחידת המתאבדים".

      

    עוד ביקורות קולנוע:

    "שקית של גולות": ירגש מבוגרים וצעירים

    "מסע הטבעת": כמו פרק ארוך מדי של "זהו זה"

    "הרוח במעטפת" - סקרלט ג'והנסון לא פראיירית

     

    בדיחות ה"מטא" מתחילות כבר עם כותרות הפתיחה, כאשר קולו הנוהם של באטמן מתייחס לקלישאות המוזיקליות וללוגואים המקדימים את תחילת הסרט. בהמשך יהיו הופעות אורח של כל האויבים המרכזיים של באטמן אך גם של דמויות נשכחות שנשלפו משולי המאגר האדיר. ציטוטים מוזיקליים מעבודות של דני אלפמן (באטמן של ברטון) וג'ון וויליאמס (ביחס להופעת דמותו של סופרמן), ציטוטים של דימויים ודפוסים סגנוניים מסרטים קודמים שעובדו לצורת לגו וכך הלאה.

     

    חלק ניכר מבדיחות אלו יחלוף מעל ראשם של צופים צעירים שלכל היותר מכירים את מה שנעשה מנולאן ואילך. חמשת התסריטאים שהיו מעורבים בכתיבת התסריט, כמו גם הבימאי כריס מקיי, בוודאי ציפו שכך יהיה. לכן רוב בדיחות ה"מטא" אינן קשורות באופן ישיר להתקדמות העלילה, והפספוס שלהן לא יפגע בחוויית הצפייה של הצופים הצעירים. האקשן הצבעוני והמהיר יספיק כדי להסיח את דעתם מהבדיחות שהם מפספסים.


    "לגו באטמן" מתחיל בניסיון של הג'וקר (זאק גאליפנאקיס) לאחד את כל יריביו המוכרים של באטמן לביצוע פעולת טרור. בדינאמיקה בין השנים זוהי קריאה נואשת לתשומת ליבו של יריבו/אהובו. ברגע השיא נשבר ליבו של הג'וקר כשמתחוור לו כי הוא נמצא לבדו בזוגיות זו - באטמן מבהיר לו בבוטות כי מבחינתו אין ליריבות שלהם כל עדיפות על זו שיש לו עם ביין או אפילו עם סופרמן. הסאבטקסט הוא של מערכת יחסים שבה לצד יש תלות רגשית והשני מתפרפר עם אחרים. זהו גם אפיון בעיית היסוד של באטמן: הוא פועל לבדו וחי לבדו. הד מתמשך לטראומת הילדות המפורסמת שבה נורו שני הוריו לנגד עיניו.

     

    לאחר העימות עם הג'וקר באטמן חוזר לאחוזתו הענקית והריקה. שיאו של הערב - צפייה בסרטו של קמרון קרואו "גרי מגוואייר" המלווה בצחוק מול רגעי הרגש המשתפך וההזדקקות האנושית ההדדית המופיעים בשיאיו הידועים. אפילו את הלעג על אלו שלא רוצים להיות לבד אין לו עם מי לחלוק.

     

    הבאטמן של ארנט - יהיר, פוגע באחרים באנוכיותו, ובה מסתיר את פגיעותו מאחורי שריון רגשי, דומה לדמותו אחרת שאותה ארנט מגלם: שחקן העבר בעל ראש הסוס בסדרת האנימציה המצוינת "בוג'ק הורסמן". בשונה מ"בוג'ק" המורכב והאפל, "לגו באטמן" מסתפק בקלישאות של בעיות פסיכולוגיות ושל מהלך עלילתי לתיקונן.

     

    הלחץ על באטמן לשנות את גישתו ואורחות חייו מגיע ממספר כיוונים. המשרת הנאמן אלפרד (רייף פיינס) משתמש בהומור יבש להזכיר את על מה שחסר. ברברה גורדון (רוזריו דוסון), בתו של המפקח גורדון שפורש לגמלאות, תופסת את מקומו בראש משטרת גותהם. היא נחושה ברצונה להוביל את באטמן לשיתוף פעולה עם משטרה, ובכך לשים סוף לפושעים המשתוללים ברחובות. היתום דיק גרייסון (מייקל סרה) נדבק לברוס ויין ומצליח לא רק לזכות באימוץ אלא גם להפוך לסייד-קיק רובין. השינוי שבאטמן יעבור בסרט הוא אנטי-פארודי - במקום לערער את יסודות הדמות והז'אנר הוא יוביל את הדמות לתבנית שמרנית של גאולה חיובית והתגברות בעזרת חברים.

     

    לטוב ולרע, כל המהלך ה"דרמטי-פסיכולוגי" של דמות הלגו אינו יותר מקולב שעליו תלויות סצנות אקשן צבעוניות ומהירות. טקטיקות הגודש והשעטנז הפוסט-מודרני יוקצנו בחלקו השני של הסרט כשבאטמן וחבורתו יעמדו מול התקפה משולבת של דמויות הכוללות, בין השאר, את קינג קונג ואת "העין של סאורון" מ"שר הטבעות". דמות הלגו של באטמן היא, ללא ספק, שטוחה. ועדיין היא יותר מורכבת מהדמות שהופיעה בלא מעט עיבודים הקודמים (אדם ווסט, סרטיו של שומאכר). בוודאי יותר מזו של ה"באטפלק".

     

     

     

     

     



     


    פורסם לראשונה 06/04/2017 18:20

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים