שיקום שכונות: הנוער מארגן את חגיגת המימונה

בשיתוף משרד הבינוי והשיכון

הטעם המתוק של חגיגות המימונה עוד נותר על הלשון ובאופקים, בני הנוער ניצלו את החג לגישור על פערים, לצד העמקת הידע על העדות השונות המרכיבות את הפסיפס של אוכלוסיית העיר.

זו השנה השניה ברציפות שפרלמנט הנוער של אופקים, המופעל על ידי מרכז הנוער בסיוע תכנית שיקום שכונות ועמותת 'מפעלות', מארגן את ה'מימונוער' - אירוע המיועד לבני הנוער המקומיים, הכולל חגיגות ומאכלים, לצד לימוד על מסורות החג.

אשגר מנשה, מנהל מרכז הנוער באופקים, מספר כי "בני הנוער מרגישים שזו מסורת חדשה שהם בונים בעצמם. כשהאירוע התחיל שנה שעברה, היה רצון לחבר את הנוער באופן כללי לחגים של הקהילות השונות הקיימות בעיר. בתור מרכז נוער שמעוניין להגיע לכל האוכלוסיות שקיימות בעיר, ועם דגש על אזורים של שיקום שכונות, היה חשוב לחבר את הנוער למקום הקהילתי, לשורשים, למסורת, וליישם את זה בצורה אותנטית, כנה, נוגעת ורלוונטית".

לדברי מנשה "יצאנו מתוך הבנה שמימונה זה לא רק חפלה, יש לחג הזה עומק ורוחב. התוצאה היתה שילוב של החגיגות עם חשיפה לטקסטים של עדות המזרח על המסורת של החג".

(עדי סבג)

לאה קומורניק, יו"ר מועצת הנוער של אופקים, חברה בפרלמנט הנוער, ופעילה במגוון תחומים בעיר, אומרת כי "באופקים יש חתך מאוד מגוון של אוכלוסיה, שמגיעה מרקעים שונים. סביב המימונה, הבנו שהנוער ממוצא אשכנזי לא כל-כך חשוף למקור של החג, או חגים מסורתיים אחרים של עדות המזרח. המטרה של אירועים כמו ה"מימונוער", בין היתר, היא לגשר בין הנערים מהרקעים השונים".

קומורניק מוסיפה כי גם בשנה שעברה וגם השנה, התבצע שיתוף פעולה עם נטועים, "קבוצת מקסימה של סטודנטים פעילים, מהם ביקשנו להעביר לימוד על המימונה, וכך לגלות לכל בני הנוער מה השורשים של החג".

גישור על פערים, יצירת קהילה מאוחדת

כאשר שואלים את קומורניק על הפערים בין העדות והאוכלוסיות בעיר, היא אומרת שהפערים מורגשים לא רק בעיר. "זה מורגש בכל המדינה, יש כל הזמן שיח על אשכנזים ומזרחים. לשמחתי, ביום-יום שלי, אני פחות מרגישה את הפער. אבל ישנם פערים גם באופקים, וכשנתקלנו בהזדמנות לגשר עליהם עם אירוע משמח ומסורתי, שמחנו לנצל אותה".

מנשה מרחיב ואומר כי "אירועים כמו ה'מימונוער' שמים דגש על ההיבט הקהילתי, זה נותן לבני הנוער אפשרות לתרום. המימונה הפכה לחג לאומי, ולכן היה לנו קל להתחיל בחג כזה, וגם לתת את החשיפה לנוער. באמצעות ה'מימונוער', אנחנו רוצים לתת מקום ערכי ולהגיד שיש דברים שלא מכירים מספיק טוב, לבדוק לעומק, להיחשף למקורות שהובילו לחג בקרב הקהילה היהודית בצפון אפריקה".

(עדי סבג)

מי שעומד מאחורי אירוע ה'מימונוער' ועוד עשרות יוזמות בעיר, הוא פרלמנט הנוער של אופקים – קבוצה של נערים ממקומות שונים הנפגשים פעם בשבוע ודנים על פרויקטים שהם רוצים לקדם בעיר לטובת בני הנוער. "אנחנו חושבים על מה שמפריע לכל בני הנוער באופקים, שואפים לפתור בעיות, לייעץ לרשויות אם אפשר, לתת מסגרת לבני הנוער", מסבירה קומורניק.

מנשה מוסיף כי "פעילות הפרלמנט נעשית בשיתוף פעולה נרחב עם מועצת הנוער של הרשות המקומית, אנחנו עושים סקרים בקרב בני נוער כדי לגלות מה יכול לעניין אותם במרכז הנוער".

שיגור לווין לחלל

הרחבת הפעילויות של מרכז הנוער מתאפשרת הודות לתקציבים של תכנית 'שיקום שכונות חוזר' של משרד השיכון והבינוי והשר העומד בראשו, יואב גלנט, בשיתוף עם עמותת 'מפעלות'. "יש לנו הרבה רצון טוב, אבל כשזה לא מתוקצב קשה לממש את החלומות בצורה טובה", מודה מנשה. "לשמחתי, היום עם התכנית החדשה, יש לנו גב כלכלי, תקציבים ארוכי טווח, ואפשרות להציע מגוון פעילויות לנוער".

"אנחנו נותנים מענה לתחומי עניין רבים. החל מקורסים על יזמות עסקית, תיאטרון, היפ-הופ או פרלמנט הנוער, ועד קבוצה של 'נערות נפגשות' במסגרתה קבוצת נערות נפגשת על בסיס קבוע ומדברת על נושאים הקשורים למגדר והחיים של נערה בישראל של ימינו".

לקראת הקיץ צפויות פעילויות נוספות, אומר מנשה. "היום משתתפים בפעילויות כ-200 נערים ונערות, והייתי רוצה להגיע לכמה שיותר. יש כמעט 3,000 נערים ונערות באופקים ואני רוצה לתת להם מענה ושיצליחו לפתח את עצמם בצורה טובה".

לסיום, מנשה מציין את אחת הגאוות הגדולות של העיר בכל הנוגע לפעילות של בני נוער. השבוע בוצע שיגור של לווין 'דוכיפת 2' לחלל, בו לקחו חלק גם נערים ונערות מאולפנת 'איילת השחר' ומבית הספר הרב תחומי עמל באופקים. לפרויקט קוראים 'מגביהים עוף' ובמסגרתו ליוו הנערים את תהליך ההכנה לשיגור במשך 3 שנים, ולקחו חלק פעיל בהכנות. מטרת השיגור היא מיפוי התרמוספירה שיסייע בין השאר בהעברת אותות GPS. "זה רק אחד מהרבה פעילויות ותחומים שאנחנו גאים בנוער המצוין שלנו באופקים", אומר מנשה.

בשיתוף משרד הבינוי והשיכון