שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פייק ניוז: למה באמת אנחנו נבהלים מחיסונים?
    מאז ומתמיד סבלו החיסונים משמועות והואשמו לשווא בגרימת תופעות לוואי שונות ומשונות - מאוטיזם, דרך מחלות נוראיות ועד לקויות שמיעה. בעידן הדיגיטלי, טוענת ד"ר מיכל שטיין, מומחית למחלות זיהומיות, זה הפך לסכנה של ממש: "המחקרים נגד חיסונים אינם מבוססים", היא אומרת. "אי מתן חיסונים עלול לגרום למחלות קשות, נכויות ומוות"

    הביטוי "פייק ניוז" (Fake News) הוא כינוי לחדשות מזויפות, מפוברקות ומסולפות, המופצות במכוון בעיקר בכדי להביא תנועת גולשים. באחרונה הפך הביטוי לשם גנאי לידיעות חדשותיות המיועדות להטות את דעת הקהל מהאמת, בעיקר בנושאים פוליטיים ומדיניים.

     

    כמו בעולם הפוליטיקה, גם בעולם הרפואה אנו נתקלים לא אחת בידיעה שנראית אמיתית, אך בבדיקה מתגלה שאינה מבוססת על עובדות או מחקר מסודר.

     

    למרבה הצער, רבים מעבירים ידיעות ברשתות החברתיות ללא בקרה ובדיקה, וכך קורה ששמועה לא מבוססת הופכת לעובדה. כך למשל, נפוצה לאחרונה ברשתות החברתיות ידיעה שקראה להיזהר מסוג מסוים של פרצטמול, הסיבה: "רופאים הוכיחו כי תרופה זו מכילה את הנגיף "Machupo", הנחשב לאחד הווירוסים המסוכנים בעולם עם רמה גבוהה של תמותה" (לשון ההודעה).

     

    הפרדוקס: המחלות נגדן מחסנים נעלמות ולכן מפסיקים לפחד מהן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הפרדוקס: המחלות נגדן מחסנים נעלמות ולכן מפסיקים לפחד מהן(צילום: shutterstock)

     

    מיותר לומר שאין כל קשר בין הידיעה לאמת. מחיפוש ברשת עולה שהשמועה החלה בברזיל כבר ב 2015, ומאז ממשיכה להתפשט. עובדתית, הודעות כגון זו זורעות בהלה מיותרת, במיוחד בקרב מי שאינם בקיאים בתחום, וצורכים את המידע שלהם ברשתות החברתיות או באתרי אינטרנט שלא תמיד ברור מי עומד מאחוריהם.

     

    אם נבדוק בראייה היסטורית, ניווכח שפברוק ידיעות או הפיכתן של שמועות, לעתים זדוניות, או חצאי אמיתות, ל"עובדות", הם חלק בלתי נפרד מההתנהגות האנושית לאורך השנים. אלא שהנושא מקבל עוצמות רבות עוד יותר בעידן הדיגיטלי, בו אנו חשופים למידע באופן בלתי פוסק, והעברת המידע היא קלה ומהירה בצורה בלתי נתפשת כמעט, מה שהופך את ההתמודדות עם ידיעות כאלה למלחמה בטחנות רוח.

     

    קראו גם:

    האם כדאי לפצל ומה הקשר לביצים: מה אתם יודעים על חיסונים

    תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש

    הרופא שטוען: "רוב המחקרים הרפואיים הם שטויות"

     

    בראי ההיסטוריה של ההתנגדות לחיסונים, "חדשות מזויפות" הן "חדשות ישנות". מאז החל מתן החיסונים, הם הואשמו בגרימת תופעות לוואי שונות ומשונות. אחת הטענות המוכרות והידועות ביותר היא זו שטענה שהחיסון המשולש, MMR , נגד אדמת, חצבת וחזרת, עלול לגרום לאוטיזם.

     

    ב-1998 פורסם מאמר בעיתון רפואי מוביל שתיאר מחקר שנערך על קבוצה של 12 ילדים, שעל פי הדיווח עברו נסיגה התפתחותית לאחר אירוע כלשהו, כשבשמונה מהמקרים הנסיגה התרחשה לאחר קבלת חיסון ה-MMR. בנוסף, על פי הדיווח, הם סבלו לכאורה מתסמינים דמויי דלקת מעי כרונית. במאמר נכתב בפירוש כי לא הוכח קשר בין החיסון לאוטיזם, אך הדבר לא מנע מהמחבר הראשי, דר' אנדרו וייקפילד, להפיץ "פייק ניוז" בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, ולטעון לקשר שכזה.

     

    בדיעבד הסתבר כי המחקר היה מפוברק, ורישיונו של וייקפילד נשלל. למרות זאת, השפעת המאמר הייתה, ועודנה, עצומה: רבים באוכלוסייה תופשים את הקשר בין אוטיזם לחיסון ה-MMR כעובדה, והדבר הביא בשנים שחלפו מאז לירידה בשיעור ההתחסנות, ולעלייה משמעותית בתחלואה. בימים אלו, לדוגמא, מתחוללת מגפת חצבת ברומניה, שאף הביאה למקרי מוות.

     

    כאמור, אין חיסון שלא זוכה להאשמות, וגם החיסון החדש נגד נגיף הפפילומה הגורם לסרטן צוואר הרחם, זוכה להאשמות כגורם למחלות אוטואימוניות (מחלות שנגרמות עקב "תקיפת" מערכת החיסון את עצמה). אמנם סברה זו נשללה במחקרי ענק שסקרו עשרות מיליוני מקבלות חיסון, אך המחקרים המבוססים הללו אינם מצליחים לשכנע, ושיעור ההתחסנות בחיסון חשוב זה נמוך באופן יחסי לחיסוני שגרה אחרים.

     

    הורים נמנעים כי אינם בקיאים בפרטים

    עובדתית, מאז שנכנסו חיסונים למניעת מחלות לשגרת הטיפולים, פחתו משמעותית התחלואה והתמותה מהן. במדינות בהן יש תוכנית חיסונים מסודרת, כמו בישראל, המחלות הקשות נגדן מחסנים כמעט ונעלמו. אך למרות זאת, אופנת אי מתן החיסונים מתפשטת בקרב הורים.

     

    אין ספק שהורים אלו רוצים את הטוב ביותר לילדיהם. האשם הוא בחיסונים עצמם, שכן, באופן פרדוקסלי, היעלמות המחלות נגדן מחסנים גורמת לחוסר היכרות עם המחלות הללו, ולכן גם לחוסר פחד מהן. לעומת זאת, מידע מסולף ברשתות משפיע על רבים.

     

    חלק מהנמנעים ממתן חיסונים פשוט אינם בקיאים בפרטים, אחרים מנמקים את ההתנגדות שלהם בקריאת מידע "המוכיח" שהחיסונים מסוכנים, למרות שהמקורות שלהם נסמכים על מידע שגוי, לא מבוסס או מגמתי.

     

    כמות המידע העצומה הופכת את ההתמודדות עם החדשות המזויפות למחלמה בטחנות רוח (צילום: shuttetrstock) (צילום: shuttetrstock)
    כמות המידע העצומה הופכת את ההתמודדות עם החדשות המזויפות למחלמה בטחנות רוח(צילום: shuttetrstock)

     

    הפחד מתופעות לוואי גורם גם הוא להימנעות מחיסונים, למרות שעובדתית רובן קלות וחולפות, כגון אודם ונפיחות במקום ההזרקה, ורק באופן נדיר ביותר נגרמות תופעות לוואי משמעותיות. בהקשר זה יש לזכור שהדרישות הרגולטוריות מחיסונים בהקשר של בטיחות הן גבוהות ומחמירות ביחס לכל תרופה אחרת.

     

    הטיעון כי החיסונים מיותרים כיוון שלרוב המחלות כבר נמצאו תרופות, ולכן אין צורך להכאיב לילד ו"להלעיט" אותו בחומרים זרים, גם הוא מוטעה. שכן רוב המחלות נגדן מחסנים הן ויראליות ואין בנמצא טיפול נגדן, ובמקרים אחרים מדובר בחיידקים אלימים בהם גם כאשר ניתן טיפול, עלול להיות מאוחר או לא מספיק למנוע נזק.

     

    ישנה סברה שאם הילד יידבק במחלה "טבעית", מערכת החיסון שלו תתחזק כתוצאה מכך. הבעייתיות בכך היא שדווקא הדבקה עלולה לגרום לסיבוכים קשים, כולל מוות, הפרעה התפתחותית משמעותית וליקויי שמיעה. לעומת המחלה "הטבעית", החיסון מאמן את מערכת החיסון, ובכך מחזק אותה, ללא חשש לנזק אותו עלולה לגרום המחלה.

     

    אי מתן חיסונים ואפקט העדר

    ילדים לא מחוסנים נהנים ממה שמכונה "אפקט העדר" - כלומר, בזכות העובדה שרוב האוכלוסייה מחוסנת, הסיכוי שילדיהם יחלו נמוך מאוד. אפקט העדר מגן על ילדים ואנשים שאינם יכולים להתחסן מסיבה מסוימת, כגון מחלה כרונית, ליקוי מולד במערכת החיסון, או הריון.

     

    אך ככל שאופנת אי מתן החיסונים מתפשטת, פוחתת ההגנה של אפקט העדר. יתרה מכך, גם אם הילד מוגן במדינתו, בה שיעור ההתחסנות גבוה, מה יעלה בגורלו כשייסע למקומות בהם שיעור ההתחסנות הוא נמוך או יפגוש אדם שהגיע משם? במצב זה הסיכון להידבקות במחלה, על כל המשתמע מכך, גבוה ביותר.

     

    לאחרונה חלו מספר ילדי משפחה מאזור השרון בחצבת לאחר שנסעו להודו לא מחוסנים. אמם הודתה בטעות של אי מתן החיסונים בפוסט מרגש שהעלתה בפייסבוק.

     

    כאשר בוחנים את הנימוק של תופעות הלוואי האפשריות מול הסיכון לתחלואה טבעית, המאזניים נוטים ללא ספק לטובת החיסונים. הסיכוי שילד יפגע באופן משמעותי מאחת המחלות הניתנות למניעה על ידי חיסון גבוה בכמה סדרי גודל מהסיכון לתופעת לוואי משמעותית מחיסון כלשהו.

     

    הדרך החשובה והיעילה לשמור על בריאות היא מניעה של מחלות, ואין מניעה טובה יותר למחלות זיהומיות מחיסונים. לא בכדי החיסונים נחשבים לאחת ההמצאות הרפואיות המועילות ביותר לבריאות הציבור.

     

    העלייה בתוחלת החיים בעשרות שנים נגזרת בעיקר בהפחתת תמותת תינוקות וילדים, וגורם עיקרי להפחתה זו היא מתן החיסונים. המשאבים שמשקיעות מדינות בכל העולם בנושא מניעה וחיסונים הם עצומים, ובכל זאת הם נמוכים בהשוואה לעלויות הטיפול במחלות קשות, נכויות, ואבדן חיי אדם.

     

    במדינות בהן אי יציבות מביאה לאי מתן חיסונים, כגון סוריה, ניכרת השפעה מיידית על העלייה בתחלואה במחלות הניתנות למניעה על-ידי חיסונים.

     

    הימנעות מרצון מחיסונים עלולה להוביל להתפרצות מחודשת של מחלות באופן דומה, ולפגיעה ממשית בבריאות הציבור. משמעות אי מתן חיסונים לילד היא למנוע ממנו את פירות קדמת הרפואה של המאה ה-21, ולהעבירו במנהרת הזמן מאה שנים לאחור. 

     

    הכותבת היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי ע"ש הלל יפה, ומנהלת אתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"


    ולמה כדאי להתחסן נגד שפעת? צפו:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    צילום: אלי סגל

    צילום: אלי סגל

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    המחלות הקשות שנגדן מחסנים בישראל כמעט נעלמו
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים