שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: Gettyimages
    "רציתי להכיר אותו יותר": פרויקט ההנצחה של תלמידת האולפנה
    "אורן היה גדול ממני בתשע שנים, וכמובן שפער הגילאים היה גדול ומשמעותי": שירה הייתה רק בת 13 כשבן דודה, אורן שמחה נח, נפל במבצע "צוק איתן", ומאז נפער לה בור בלב. השבוע זכתה להוסיף מפעל הנצחה פרטי משלה באולפנת "צפירה" שבה היא לומדת. הדודים התרגשו: "זה מחיה את אורן מבחינתנו. אנחנו לא רוצים שהוא יישכח"

     

    שירה נח הייתה רק בת 13 כשבן דודה, אורן שמחה נח, נפל במבצע "צוק איתן", והוא בן 22 בלבד. הבור שנפער מאז בלב המשפחה מלווה את שירה הצעירה, והשבוע היא זכתה להוסיף מפעל הנצחה פרטי משלה לבן הדוד, שהונצח כבר בשלל דרכים ואירועים.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    שירה אספה כל פרט שהצליחה על בן דודה, הוקימה לזכרו חדר הנצחה באולפנת בני עקיבא "צפירה" שבה היא לומדת. המשפחה הגיע לאירוע, ומאות התלמידות הלומדות במוסד התוודעו לדמותו המיוחדת – ולכאב המשפחה שלדבריה (ולדבריהם) התרגשה מאוד: "הם לא חשבו שלכל נופל יש חדר הנצחה משלו, זה גרם להם להבין עד כמה הפרויקט מבקש להנציח את החלל שלנו".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    מפעל ההנצחה הפרטי הזה, היה חלק מיוזמת למידה - פרויקט "זיכרון ושיר" שהופך כבר למסורת באולפנה; מיזם שהחלה המורה מירי זנודה בשיעורי ספרות, מתוך רצון לקיים למידה משמעותית בנושא "שואה זיכרון ותקומה" - והפך למפעל הנצחה המערב משפחות שכולות.

     

     

    "הוחלט כי תלמידות יהפכו את כיתות הלימוד ל'כיתות הנצחה'", היא מספרת. "כל חדר מנציח חלל אחר". לאחר תחקיר שערכו קבוצות שונות של תלמידות על נופלים ונצחי פיגועים, הוקדש לכל חלל חדר ובו סיפור חייו – החל ממידע וכלה באביזרים ששמשו אותו ושירים שנכתבו לזכרו.

     

    "גם הקשר עם הדודים התחזק"

    בין השאר השתתפו באירוע הוריו ואחותו של בניה שראל וארוסתו של הדר גולדין שנפלו ב"צוק איתן"; בעלה של דפנה מאיר שנרצחה בפיגוע בעתניאל; משפחתו של רועי קליין שנהרג במלחמת לבנון השנייה; אמו של תום פרקש שנהרג במסוק במלחמת לבנון השנייה; אחיו של אייל יפרח, אחד משלושת הנערים שנחטפו לפני מבצע "צוק איתן" ועוד רבים.

     

    "קיבלתי מהדודים שלי את הכומתה שלו, כובעים, חולצות ואלבומים שהיו שייכים לו" ()
    "קיבלתי מהדודים שלי את הכומתה שלו, כובעים, חולצות ואלבומים שהיו שייכים לו"

     

    "למרות שהיינו נפגשים באירועים משפחתיים, אורן היה גדול ממני בתשע שנים, וכמובן שפער הגילאים היה גדול ומשמעותי", מספרת שירה נח. "בעקבות הפרויקט, הקשר עם הדודים התחזק - וגם אני למדתי להכיר אותו טוב יותר. למדתי על האופי שלו, מה אהב לעשות, השמחה הגדולה שלו והרצון לעזור לזולת".

     

    "אחרי שצברתי מספיק מידע, עברנו לשלב ההנצחה – קיבלתי מהדודים שלי את הכומתה שלו, כובעים, חולצות ואלבומים שהיו שייכים לו - ועם המורה מירי זנודה וחברותיי לספסל הלימודים, הדס הלוי, יובל שיינברג - עיצבְנו את הכיתה שבה הונצח אורן".

     

    שמחת חיים קצרה מדי

    חוה ויגאל נח הגיעו לאולפנה כדי לשוחח עם התלמידות, ולראות את המקום שבו הונצח בנם. "האירוע היה מרגש מאוד", חוה מספרת. "התלמידות הביעו התעניינות אמיתית".

     

    לדבריה, "אנחנו ברוך ה' משפחה עניפה, ועיקר המפגשים הם מטבע הדברים בשמחות ובאירועים, אך בעקבות יוזמת ההנצחה הזו התחזק הקשר שלנו גם עם שירה".

     

    "התלמידות הביעו התעניינות אמיתית". ההורים בחדר הזיכרון לבנם ()
    "התלמידות הביעו התעניינות אמיתית". ההורים בחדר הזיכרון לבנם

     

    סמ"ר אורן שמחה נח נולד בקיבוץ מעלה גלבוע. השלישי במשפחה - אח ליוחאי, אלומה והראל, וגדל במצפה הושעיה שבגליל. הוא למד בישיבה התיכונית "אורט" בטבריה, ולפני גיוסו לצה"ל ביקש להתחזק מבחינה רוחנית - ולמד במכינה הקדם-צבאית "עֹצם" שבעצמונה.

     

    ב-20 ביולי 2014, בעצם ימי הלחימה של "צוק איתן", נגמ"ש ממחלקת הסיור של גדוד 13 בגולני נתקע בשכונת סג'עייה. הכלי הותקף בטילים נגד טנקים, ובמהלך הקרב שהתפתח במקום נהרג אורן עם שישה מפקודיו.

     

    שירה נח עם דודיה והמורה מירי זנודה, יוזמת הפרויקט באולפנת "צפירה" (צילום: גילי צרפתי) (צילום: גילי צרפתי)
    שירה נח עם דודיה והמורה מירי זנודה, יוזמת הפרויקט באולפנת "צפירה"(צילום: גילי צרפתי)

     

    הוא הובא למנחת עולמים בבית העלמין בהושעיה, ומאחר ושמחת החיים סימלה את חייו הקצרים, ושמו השני היה שמחה - ביקשו הוריו לחקוק על המציבה את הפסוק מפרק צ"ז שבתהילים: "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". עוד ביקשו לכתוב על המצבה: "לב טהור, אהוב על הבריות, מלא שמחה".

     

    "כל יוזמה מחיה את אורן"

    אמו של אורן מספרת כי מאז נפילתו, יזמו החברים ובני המשפחה שלל אירועים ופרויקטים להנצחתו. "כל אחד מהם מרגש אותנו מאוד - גם אלה שבהם אנחנו שותפים, וגם אלה שנעשו על ידי זרים", היא אומרת. "זזה מרגש ונותן כוח. כל יוזמה כזו מחיה את אורן מבחינתנו, מחיה את זכרו ועושה לנו טוב. כל המטרה שלנו היא להזכיר ולהנציח כדי שהוא לא יישכח".

     

    "כל המטרה שלנו היא להזכיר ולהנציח כדי שהוא לא יישכח". חוה עם אורן ()
    "כל המטרה שלנו היא להזכיר ולהנציח כדי שהוא לא יישכח". חוה עם אורן

     

    בין השאר, נערך בכל קיץ טורניר כדורמים שנתי שיזמו חבריו לקבוצת "הפועל יקנעם". חבריו מהשיבה ומהמכינה הקדם-צבאית "עצם" הקימו את "מצפה אורן", בין ציפורי להושעיה.

     

    חבריו לנשק מפלס"ר גולני פרצו דרך ויצרו את "עין אורן", מעיין שבסופו בריכת מים צוננים, ליד צומת אלונים. קרן "רנארט" העבירה לידי משפחת נח ספר תורה, שהוכנס בשנה שעברה לבית הכנסת ביישוב, ובהמשך יזמו בני המשפחה קמפיין "הדסטארט", שבמסגרתו נאספו 400 אלף שקלים, להקמת בית כנסת בהושעיה, קרוב לבית שבו גדל.

     

    גם שיר נכתב לזכרו של אורן, על ידי ידיד המשפחה אלעזר פינקוביץ, ויואל קופלנד, המתבסס על ההספד שכתב האב השכול: "לתקן תיקונים, ייעודו של אדם / תיקונים שרק לו הזכות לתקנם // חבריו והוריו, משפחתו לתפארת / עבורם פיקדון הוא, פיקדון למשמרת // ומרגע שתם לתקן תיקוניו / אז יושיט יד האל וייקחהו אליו // חבריו והוריו, משפחתו לתפארת / ישיבו פיקדונו, יסיימו המשמרת..."

     

     

    ההספד של האב הפך לשיר

    ההספד של האב הפך לשיר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים