שתף קטע נבחר

הצעד הבא במהפכה: לתת קול לתלמידות החכמות

מכוחה של תורה ומכוחה של דרישת ה' באמת, נשמעים עכשיו קולות חדשים של לימוד תורה - כאלה שלא נשמעו מעולם. 70 פנים לתורה, ללומדיה וללומדותיה. אך בקהילות רבות עדיין לא נשמע הקול הנשי, ואף אם רבות תלמידות החכמים בקהילה, עדיין לא מתקיימים שיעורים ודרשות של נשים לכלל הקהילה

רבקה היא הראשונה שדרשה את ה'. חוה קראה בשמו של ה' - "קניתי איש את ה'"; אברהם ויצחק וגם הגר פנו אל ה' בתפילתם, קראו לו - אולם רק רבקה: "ותלך לדרוש את ה'". עד שדרשה אותו רבקה, לא דרש איש את ה'.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

  • לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן 

     

    מהי אותה דרישה? חז"ל ובעקבותיהם הפרשנים הסבירו שמצוקתה של רבקה נבעה מכך שלא ידעה מה או מי עתיד להיוולד, וביטאו זאת בתיאור מצוקתה הגוברת בעוברה ליד בתי מדרשות או בתי עבודה זרה. בשתי האפשרויות פרכס העובר וביקש לצאת. יש המפרשים שדרשה לדעת מה יהיה בסופה, ויש המפרשים שרצתה לדעת את סיבת הדבר, כלומר: להבין, ללמוד, לדרוש ולדעת. זעקתה היא זעקה קיומית – "למה זה אנוכי?!" מה המשמעות ומה הפשר.

     

    עוד דעות בערוץ היהדות :

     

    דרישה היא תביעה. דרישה היא חיפוש משמעות. דרישה גם היא פעולה שאיננה מסתפקת בראיית המציאות הפשוטה כפי שהיא, ומבקשת עוד משמעויות בה. לא די בפשט, ויש צורך גם בדרשה, כדרכם של דרשות, מדרשים ודרשנים מאז רבקה ועד ימינו. דרישת ה' היא חיפוש משמעות, היא ראיית המציאות וגם מה שמשתמע לנו מתוכה, והיא גם הצעה לאורח חיים, לכיוון לחיים: "דרשו ה' בהימצאו".

     

    הנשים שדורשות את ה'

    נשים רבות עברו במצוקתן ליד בתי מדרשות, ולא מצאו את דרכן פנימה. ידועים הדברים שכתב ר' ברוך אפשטיין, בעל ה"תורה תמימה", על דודתו בתיה-ריינה, אשתו של הנצי"ב ("מקור ברוך", חלק ד עמ' תתקפא):

     

    "וכמה הייתה נפשה מרה לה, לדודתי (שאת בקיאותה בתחומים רבים של לימוד הוא מתאר ארוכות בדבריו קודם לכן) - כפי דבריה כפעם בפעם 'אשר כל איש נבוב ובער, כל נבזה ושפל, אשר גם פירוש המילות כמעט זר לו, ואשר כל היום לא יהין לעבור על מפתן ביתה בלא נטילת רשות ממנה בכובד ראש... ההוא לא ייצר לו בכל זאת לקרוא באוזניה בגאון וגאווה ובנפש רחבה את הברכה 'שלא עשני אישה'! ויותר מזה – חובה עליה לענות אמן אחריו, וכוח מי יכול להכיל חותם קלון וכלימת נצח זו לנשים!" ודבריה הם הד חריף לאותה דרישה של רבקה: "אם כן – למה זה אנוכי"?

     

    הרב דוד ביגמן בספרו "יודוך רעיוני" (עמ' 22), מדמה את תפילתה של רבקה ללימוד תורה. רבקה פונה אל ה' מתוך צורך להבין את מצבה, וגם מתוך צורך למצוא בו פשר. "ההתגלות עצמה מעניקה משמעות לקושי ולהתרוצצות הפנימית שבקרבה, אך אין בה פתרון מוחלט. רבקה אמנם מבינה שמדובר במאבק פנימי בעל משמעות לאומית ועולמית, אבל המאבק נותר על כנו, ותוצאותיו לוטות בערפל. כל התגלות, על אף שתעורר בנו תחושת מלאות ותעניק מובן לקושי, לעולם תשאיר אותנו עם יסוד מעורפל, בלתי פתור ואולי אף מסתורי, ולכן עשויה לגרום לנו להמשיך לדרוש בה'. תשאיר אותנו עם ספק וצורך בבירור נוסף, במענה נוסף".

     

    כך דרישתה של רבקה היא פתיחה לדרישתן ודרישתם של לומדות ולומדי תורה, המבקשים ללמוד, לדעת, להבין את משמעותם של דברים, ועם זאת גם להמשיך לחפש ולברר, להמשיך לדרוש את ה'.

     

    הנשים שמחוללות את המהפכה

    מאז רבקה הדורשת את ה', אפשר לתאר שני עולמות של "לדרוש את ה'": האחד – עולם היצירה הענף של ספרות המדרש שנכתבה ונכתבת; רבדי קריאה והבנה ולימוד בפסוקי המקרא, אשר מפרשים, מקשרים, מעמיקים ומרחיבים אל מעבר להבנת הדברים כפשטם. מדרשים הקושרים את הטקסט המקראי לחייו של כל אדם, לחייו של העם בנסיבות המשתנות. השני – מקומה של הדרשה והדרשנים והדרשניות בקהילה; התאספות הקהל לשמוע דברי תורה, לימוד ודרשה מפי מלמדיה – דורשיה.

     

    ובעוד שהעולם האחד הוא עולם של ספר ושל לימוד, העולם האחר הוא בראש ובראשונה עולם של מפגש פנים בפנים בין המלמד ללומדים.

     

    העולם השתנה מאוד מאז ימיה של בתיה ריינא ברלין. זכינו שנפתחו שערי תורה בפני נשים, ורבות הנכנסות בתוכם. מדרשות ובתי מדרש לנשים צעירות, בתי מדרש ליועצות הלכה, לפוסקות הלכה ואף לדיינות. תורה נלמדת, שאלות נשאלות, רבות הן הדורשות את ה' באמצעות לימוד התורה. ומכוחו של לימוד גם רבות הן היוצרות ומלמדות ומגלות עוד משמעויות ודרכי הבנה.

     

    ראשיתו של המהלך בהתנגדות גורפת. מעטים הסכימו לתביעתן של נשים ליטול חלק בעולם לימוד התורה. ניסוחו של ה"חפץ חיים" במענה לדרישת שרה שנירר להקמת "בית יעקב" היה: "מוטב תפלות זאת מתפלות אחרת" (כנגד ר' אליעזר: "כל המלמד בתו תורה כאילו למדה תפלות"). זה מעיד על ראיית לימוד התורה שהתאפשר לנשים ב"בית יעקב" כ"רע במיעוטו", ואכן, בהמשך הפכו מוסדות "בית יעקב" לכוח המשמר של ההבחנות וההיבדלות בין עולמות התורה של הנשים מאלה של הגברים.

     

    גם הקמת בתי המדרש לנשים בציבור הדתי-מודרני הייתה ועודנה בעיקרה עשייתן של נשים שתבעו ודרשו את ה', וחיפשו ויצרו מקומות של לימוד - לא מחוץ לבתי המדרשות, אלא בתוכם פנימה. מעטים הרבנים שראו מלכתחילה ברכה גדולה בהרחבת עולם התורה, ובכניסת נשים אל עולמו של בית המדרש. ככלל, נתקלה מגמה זו בתחילתה בהתנגדות חריפה, ואף כי רבים מהמתנגדים חזרו בהם במידה כזו או אחרת, הרי שעדיין מדגישים את חשיבות שימור ההבדלה וההבחנה בין עולמות הלימוד.

     

    לחבר בין עולמות התורה

    אך מכוחה של תורה, ומכוחה של דרישת ה' באמת, קולות חדשים של לימוד תורה - כאלה שלא נשמעו מעולם - נשמעים עכשיו. 70 פנים לתורה ללומדיה וללומדותיה, ואף אלו דולות פנינים ממעמקי התורה ולימודה.

     

    התקדמות ציבורית משמעותית מתרחשת ב"בית הלל" ובמרחבים נוספים שבהם מתקיים שיח של תורה בין תלמידות ותלמידי חכמים. אך בציבורים רבים עוד ארוכה הדרך עד שנשים תתקבלנה כבנות שיח שוות, וכבעלות סמכות בזירת השיח ההלכתי והיצירתי.

     

    בבתי כנסת רבים, בקהילות רבות, עדיין לא נשמע קול זה, עדיין לא ניתן לו מקום. ואף אם רבות תלמידות החכמים בקהילה, עדיין לא מתקיימים שיעורים ודרשות של נשים לכלל הקהילה.

     

    שבת "דורשות טוב" באה לחבר בין העולמות. להביא את שני היבטיה של הדרשה. להשמיע קול של לימוד מעמיק של תורה, ולהפגיש פנים בפנים אישה דורשת ומלמדת, עם הקהילה. להביא קולן של נשים לומדות תורה אל תוך קהל רחב, להכירן וללמוד מהן.

     

    במציאות חיינו, בה להוותנו כה רבים הם המתרחקים מעולמה של תורה ואינם דורשים את ה' ותורתו, עלינו להתברך בהרחבת מעגלי הלימוד והרחבת שיח התורה. זוהי דרך הדורשת טוב לכולנו - כל אוהבות ואוהבי תורה, אשר רוצים להוסיף, להרחיב ולהגדיל את מעגל לומדיה ולומדותיה: משפחות, קהילות ועם ישראל כולו. במקום ההתרחקות מוזמנות כל הקהילות להרחיב מעגלים, ולהיות חלק מ"דורשות טוב".

     

    • הכותבת היא ראשת בית המדרש, מדרשת עין הנצי"ב. שבת "דורשות טוב" תתקיים ברחבי הארץ השבת, פרשות אחרי מות-קדושים

  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים