שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "רציתי לברוח, להתערבב - וגיליתי יהדות אחרת"
    הכל הוביל אותה להולנד, אבל דווקא שם מצאה את כל מה שחיפשה, מבלי אפילו לדעת שהיא מחפשת: בן הזוג ההולנדי שחזר בתשובה, האמונה באלוהים והאהבה לארץ. דרך ארוכה עברה ריקי שיר מהוד השרון - עד שהפכה לשירה העברי, אמנית דתייה: "דווקא כשבני חלה, התשובה שלי התעמקה, והחלטתי שהבית שלי לא יתפרק"

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    דווקא בהולנד, הרחק מהבית, התרבות והמשפחה – מצאה שירה את כל מה שחיפשה, מבלי שידעה אפילו שהיא מחפשת. "הרגשתי לבד, ושמה בעצם הכל התחיל. פרק כזה, שאתה מרגיש יהודי וישראלי באמצע השום מקום".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    הדרך של ריקי שיר רגב רגולסקי, אמנית חילונית, לזהותה כשירה העברי - עדיין אמנית, אבל במקום אחר לחלוטין - החלה בהוד השרון, במשפחה שהיא מגדירה "ליברלית, מאוד פלורליסטית".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    מצד אחד, סבא וסבתא תימנים "אסליים", דתיים. מצד שני סבא ניצול שואה וסבתא פרטיזנית, וברקע של קיבוץ הגלויות הזה - שאיפה לברוח מהכל הרחק, להולנד, "להתערבב לגמרי, אפילו". אבל דווקא שם החל השינוי: "זאת הייתה יד ההשגחה", היא מספרת. "באותו שבוע שהתחלתי לעבוד שם, גם בעלי לעתיד התחיל לעבוד שם".

     

     (צילום: אורות) (צילום: אורות)
    (צילום: אורות)

     

    "אני יכולה להגיד היום שהוא באמת פתח לי איזושהי דלת. הוא כבר היה בתהליך התשובה. הוא גדל בהולנד מילדות, ופתאום ראיתי יהדות פתוחה, וכן, אורתודוכסית - אבל מאוד-מאוד אלטרנטיבית, חדשה. זה הקסים אותי וסיקרן אותי ומאוד רציתי לדעת יותר".

     

    "הגאולה הפרטית שלי"

    ההחלטה לשוב לארץ הגיעה בעקבות התהליך, ובשלב מסוים הבינו בני הזוג שהם לא יכולים להישאר שם: "לכבוד יום ההולדת שלי, חברותיי הזמינו כרטיסים לאיזה מקום מאוד נחשב, להופעה, ואני עם כובע גדול, כיסוי ראש אבל אלטרניטיבי כזה. ובכניסה התבקשתי להוריד את הכובע, אחרת לא אוכל להיכנס... היו לנו המון-המון סימנים למה ללכת משם, למרות שהיה לנו טוב ועד היום אני אוהבת את הולנד".

     

     (צילום: אורות) (צילום: אורות)
    (צילום: אורות)

     

    אבל הניסיונות הומשברים לא הסתיימו, ובני הזוג לא הגיעו לארץ המובטחת – אל המנוחה והנחלה. "אחרי שחזרנו לארץ, נאלצנו להתחיל עם הבן הגדול שלי טיפולי כימותרפיה", היא מספרת. "היינו יותר משנתיים בטיפולים, ושמה באמת התשובה שלי התעמקה... הגעתי להחלטה עם עצמי שהבית שלי לא הולך להתפרק. הבית שלי הולך להיות שמח. הבית שלי הולך להיות בית של אמונה".

     

    בשלב הזה, יד ביד עם מה שהיא מכנה "הגאולה הפרטית שלי שהגיעה", החליטה לשנות את שמה מריקי שיר – לשירה, ובד בבד להתחבר יותר ויותר לאמנות התופים. "הכל התחבר לי: 'שירת הים' ומרים הנביאה והתוף העברי והשירה העברית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""רציתי לברוח, להתערבב - וגיליתי יהדות אחרת""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים