שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אפשר למנוע עד מחצית ממקרי האלצהיימר בעולם"
    אלצהיימר היא אחת המחלות הנפוצות והקטלניות ביותר בעולם המערבי, ושכיחותה רק הולכת ועולה עם עליית תוחלת החיים. מחקרים רבים מראים שהקפדה על אורח חיים בריא עשויה למנוע רבים ממקרי התחלואה ולחסוך למערכות הבריאות כסף רב. אז למה מטפלים בעיקר בתחלואה ומשקיעים כל-כך מעט במניעה? טור דעה

    על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, בריאות היא "מצב של תחושת רווחה (Well being) גופנית, חברתית ומנטלית מושלמת, ולא רק היעדר מחלה". או במילים אחרות - בריאות הציבור קשורה גם למניעת תחלואה, ועיקר המניעה טמון בניהול אורח חיים בריא.

     

    מחלות כרוניות שאינן מדבקות, שנפוצות בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת לאחר גיל הפרישה, מהוות את רוב מקרי התחלואה בעולם המערבי היום. בכל שנה מיליוני אנשים בעולם מתים ממחלות בנות מניעה. כבר ב-2004 פורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי JAMA מחקר שהראה שניתן היה למנוע מחצית ממקרי התמותה המוקדמת בארה"ב.

     

    כ-400,000 אמריקנים נפטרים בכל שנה עקב סיבות הקשורות בתזונה ובאורח חיים יושבני. זול יותר למנוע מחלה מאשר לטפל בה - מניעת המחלה מאפשרת איכות חיים טובה יותר מאשר טיפול במחלה, ובמיוחד כשמדובר במחלות הכרוניות הנפוצות היום.

     

    קחו את האלצהיימר כדוגמה

    דמנציה בכלל, ואלצהיימר, סוג הדמנציה הנפוץ ביותר, בפרט - היא דוגמא מצוינת לאופן שבו מניעה יכולה לחולל פלאים. דמנציה מאופיינת בירידה קוגניטיבית ותפקודית מתקדמת, ומהווה כיום את אחד האיומים הבריאותיים המשמעותיים ביותר בעולם. עם העלייה בתוחלת החיים, הזדקנות האוכלוסייה והירידה בריבוי הטבעי, הדמנציה מהווה אתגר בריאותי, כלכלי, חברתי ומוסרי שהולך וגדל, וממשיך לאיים על העולם.

     

    הבדידות היא אחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות דמנציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הבדידות היא אחד הגורמים המשמעותיים להתפתחות דמנציה(צילום: shutterstock)

     

    מחקרים מעידים שהיקף הבעיה עלול לגדול פי שלושה עד 2050. עלות הטיפול בחולה דמנציה בארה"ב, נעה בין 50 ל-70 אלף דולרים בשנה. בישראל העלות הלאומית הכוללת של דמנציה עומדת היום על כ-12 מיליארד שקלים בכל שנה. גם לאחר השקעה עולמית אדירה של עשרות שנות מחקר והזרמת משאבים כספיים עצומים, עדיין אין מרפא למחלת האלצהיימר ולסוגי דמנציה אחרים.

     

    קראו גם:

    אלצהיימר צעיר: כשמחלה של זקנים תוקפת באמצע החיים

    חולי אלצהיימר מתקשרים בעזרת מוזיקה

    מחקר: 1 מכל 10 חולי אלצהיימר בישראל - גר בתל אביב

     

    דרושים: שינויים בהרגלי החיים

    החדשות הטובות הן, שמחקרים מראים כי ירידה בגורמי הסיכון לדמנציה, עשויה להוריד את שכיחות המחלה בשיעור של שבין שליש לחצי, ובכך להביא לחיסכון עולמי עצום. הפחתת גורמי הסיכון לדמנציה, על ידי שיפור אורחות החיים, מקטינה גם את הסיכון למספר רב של מחלות אחרות, מכיוון שמדובר בגורמי סיכון דומים. בין המחלות הנוספות שאפשר למנוע - מחלות לב, סרטן, אירועים מוחיים וסוכרת. על כן, מניעה באמצעות שיפור אורח החיים, הופכת משתלמת וכדאית אפילו יותר.

     

    כסף מסובב את העולם

    באופן פרדוקסלי, חלק הארי מתקציבי הבריאות בארץ ובעולם מופנה לטיפול במחלות קיימות, בעוד שהחלק המופנה למניעה הוא יחסית זניח. מכון אמריקני לחקר הבריאות בוושינגטון מצא, שהגורם בעל ההשפעה המשמעותית ביותר על בריאותנו הוא "התנהגויות בריאות" (health behaviors).

     

    לאורח חיים בריא נודעת תרומה של כ-50% ממצב בריאותנו, בעוד שגישה לשירותי רפואה תורמת כ-10% בלבד. למרות זאת אנחנו משקיעים כ-90% מתקציבי הבריאות בשירותי רפואה, קרי בטיפול במחלות קיימות, והרבה פחות מ-5% במניעה באמצעות עידוד אורח חיים בריא. מעין "עולם הפוך", שדומה למשל על הקמת בית חולים מתחת לגשר שבור במקום תיקון הגשר.

     

    המערכות הרפואיות בארץ ובעולם הן בעיקרן בעלות אוריינטציה תחלואתית (disease-oriented medical systems), ופחות בעלות אוריינטציה מניעתית ומקדמת בריאות (health-oriented medical systems). מצב זה נוצר ככל הנראה בגלל שיטת התגמול והתמריצים הנהוגה כיום. רוב המערכות והצוותים המטפלים מתוגמלים עבור טיפול רפואי – תרופתי או ניתוחי. שינוי שיטת התגמול והתמרוץ יוכל להביא להסדרת סדרי העדיפויות, שתוביל בתורה למניעת תחלואה ותמותה מיותרות ולשיפור ברמת הבריאות, תוך חיסכון בהוצאה.

     

    השפעת גורמי סיכון חברתיים ונפשיים

    לדמנציה יש מעל 20 גורמי סיכון שהוכחו כבני מניעה. חלקם גופניים ורפואיים, בהם השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית, עישון, ריבוי תרופות, תסמונת דום נשימה, תזונה לקויה, סוכרת, חבלות ראש, יתר לחץ דם, ועוד, וחלקם פסיכו-סוציאליים - תחושת בדידות, דיכאון, חוסר משמעות וסטרס. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שגורמי הסיכון מהסוג השני הם בעלי השפעה גדולה פי ארבעה - חמישה מגורמי הסיכון הגופניים.

     

    לאתר את גורמי הסיכון בצורה פרואקטיבית, בקהילה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לאתר את גורמי הסיכון בצורה פרואקטיבית, בקהילה(צילום: shutterstock)

     

    פרישה מעבודה (יציאה לפנסיה) קשורה להופעת רוב גורמי הסיכון הללו, כולל תחושת חוסר המשמעות, היעדר בגירויים קוגניטיביים, תחושת בדידות, ירידה ברמת הפעילות הגופנית ועלייה בשכיחות סטרס ודיכאון.

     

    פנסיה – לא מה שחשבנו

    מחקר אירופאי מדגים קשר ישיר בין גיל הפרישה לבין גיל הופעת דמנציה (באותן מדינות בהן גיל הפרישה מאוחר יותר נמצא שגיל ההופעה הממוצע של דמנציה מאוחר יותר, ולהפך). המשמעות היא שככל הנראה, יציאה לפנסיה מהווה את אחת הסיבות המשמעותיות להתפתחות דמנציה, כפי שהוכח גם במחקרים על מחלות אחרות.

     

    פרישה לפנסיה קשורה לעלייה בתמותה, להתקפי לב ולדיכאון. כשהמצביא הגרמני ביסמרק הנהיג לראשונה את הפנסיה, גיל הפרישה היה קרוב לתוחלת החיים. כיום, תוחלת החיים עלתה ללא עלייה פרופורציונלית בגיל הפרישה, וכתוצאה מכך יש יותר ויותר שנים ללא תעסוקה. יש צורך בהעלאת גיל הפנסיה ויצירת תוכניות תעסוקה לגיל השלישי כדי למנוע תחלואה הקשורה בפרישה, ולהביא לשיפור באיכות החיים של מבוגרים.

     

    לא נוכל להרשות לעצמנו, מבחינה כלכלית ואתית, לגדוע את החיים התעסוקתיים של אנשים בתחילת שנות השישים לחייהם ולהותירם ללא מעשה ומשמעות במשך כל שארית חייהם.

     

    היפוך תגמולים כפול – למטפל ולמבוטח

    כדי להפוך למערכת שמקדמת בריאות ומניעה, ומאתרת באופן פרואקטיבי אנשים שנמצאים סיכון עוד לפני הופעת התסמינים הראשונים של המחלה - יש לשנות את שיטת התגמול והתמריצים. ממשלת ארה"ב למשל, לאחר ניתוח כלכלי מעמיק של כלכלנים שהבינו את כדאיות המהלך, השכילה לאחרונה להבין את הפוטנציאל הכלכלי, הבריאותי, החברתי והאתי של מניעה וקידום אורח חיים בריא.

     

    הממשל החליט לתגמל רופאים עבור פגישות ארוכות יותר עם מטופלים בנושא עידוד והכוונה למניעה וניהול אורח חיים בריא, באמצעות הביטוח הבריאותי האמריקאי, ה-Medicare. המשמעות היא שרופא מתוגמל עבור מניעה ולא רק עבור טיפול במחלה קיימת. בכך הרופא מוריד את הסיכון של מטופליו לחלות בעתיד, וחוסך עלויות עתידיות לשירותי הבריאות ולמדינה.

     

    לתגמל גם את המטפלים וגם את המטופלים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לתגמל גם את המטפלים וגם את המטופלים(צילום: shutterstock)

     

    גם חברות ביטוח בריאות אמריקניות החלו לתגמל מבוטחים על מניעה והשקעה באורח חיים בריא. אחת מחברות הביטוח העניקה למבוטחיה הנחה של דולר על כל יום שבו המבוטח הולך 15,000 צעדים. במהלך שנה, המבוטח יכול לחסוך מעל 300 דולרים.

     

    המשמעות היא שניתן לקדם היפוך תגמולים כפול: תגמול של המטפלים וגם של המבוטחים עבור שיפור אורחות חיים ומניעת תחלואה, במקום רק לתגמל ולתמרץ עבור טיפול במחלות. זה יכול להביא לשיפור ברמת הבריאות, בתוחלת החיים ובאיכות החיים, ולחיסכון לאומי משמעותי בהוצאות הבריאות הגדלות.

     

    לטפל ב"שקופים"

    נחזור למניעת מחלת הדמנציה כדוגמה למניעת מחלות אחרות. ישנם בקהילה אנשים רבים בעלי מספר גורמי סיכון גופניים-רפואיים וגורמי סיכון פסיכו-סוציאליים לדמנציה, שאינם מטופלים ואף אינם מודעים למצבם זה.

     

    חלקם "שקופים" למערכת הבריאות, מאחר שעדיין לא פיתחו סימפטומים של דמנציה, ולכן אינם פונים לרופאיהם כדי להיבדק. מערכת בריאות, בשיתוף גורמי רווחה, יכולה לאתר אנשים שנמצאים תחת גורמי הסיכון הללו ע"י סקירה פרואקטיבית של הקהילה. לאחר איתורם בקהילה, ניתן לטפל בגורמי הסיכון באופן רב-תחומי, תוך דגש על החזרתם למעגל התעסוקתי והחברתי בהתאם ליכולותיהם.

     

    כמובן שגורמי סיכון אלה משותפים גם למחלות נוספות, ולכן הדבר צפוי להוביל למניעה משמעותית בתחלואה ולשיפור איכות החיים תוך חיסכון בהוצאה. מניעה ראשונית פרואקטיבית כזו כבר מתבצעת במקומות מסוימים, אך יש עוד דרך ארוכה כדי להגיע לחלק העיקרי של האוכלוסייה. היפוך תגמולים כפול עשוי לזרז את השינוי המיוחל.

     

     

    ד"ר יקיר קאופמן הוא נוירולוג התנהגותי במרכז הרפואי הרצוג, שירצה בכנס "אוכלים בריא 2" בירושלים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אורח חיים בריא יכול לחולל פלאים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים