שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    דימונה מזנקת, טבריה נחלשת: העולים והיורדים במפת החינוך

    המדד המשולב המבוסס על המיצ"ב, כפי שמשתקף במפת החינוך המיוחדת של ynet ואתר מדלן, מראה את ההתקדמות והנסיגה של יישובים לאורך השנים. בקרב המשתפרים סיפרו על עבודה קשה וחזון, מה היו התירוצים אצל מי שנסוג? המפה המלאה והטבלאות

     


     

    מי שעולה ומי שיורד - ראשי הרשויות מגיבים    (צילום: ניצן דרור, שמיר אלבז, אביהו שפירא)

    מי שעולה ומי שיורד - ראשי הרשויות מגיבים    (צילום: ניצן דרור, שמיר אלבז, אביהו שפירא)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    תלמידי המועצה האזורית כסרא סמיע שבגליל העליון רשמו את השיפור הגדול ביותר במדד המבוסס על בחינות המיצ"ב האחרונות , זאת לעומת תלמידי שוהם שרשמו את הירידה החדה ביותר. מהנתונים שנבדקו בבתי ספר מ-80 יישובים ברחבי הארץ שנבחנו ב-2016, עולה כי 31 יישובים רשמו עלייה בהישגים, חמישה יישובים שמרו על יציבות ו-44 יישובים רשמו ירידה בהישגים.

     

    אתר מדלן עיבד את הנתונים עבור ynet ליצירת המדד המשולב (הסבר מלא במפה). מבחני המיצ"ב מתקיימים בקרב תלמידי ה' ו-ח' בישראל החל משנת 2002. תלמידי כיתות ח' נבחנים בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם (עברית או ערבית), ואילו תלמידי כיתות ה' לא נבחנים במדעים, אלא רק בשלושת המקצועות האחרים.

     

    הרשות הארצית לבחינות והערכה, שאמונה על המבחנים, מחלקת את בתי הספר בארץ לשלוש קבוצות. כל קבוצה מהווה מדגם מייצג של כלל בתי הספר בארץ, ובתי הספר הכלולים בה נבחנים במיצ"ב אחת לשלוש שנים, בכל המקצועות. המשמעות היא שבערים מסוימות מתקיימים מבחני מיצ"ב מדי שנה, אך בכל פעם מדובר בבתי ספר אחרים.

     

    מהנתונים עולה כי עשרת היישובים שרשמו את השיפור המשמעותי ביותר בהישגים הם: כסרא סמיע עם זינוק של 24 נקודות, מרר עם שיפור של 18 נקודות, ג'ת עם עלייה של 16 נקודות, דימונה עם שיפור של 13 נקודות, ערערה (12), בסמ"ה (10), רהט (10), ג'לג'וליה (9), שגב שלום (9) ותל מונד (8).

     

    לעומתם, עשרת היישובים שרשמו את הירידה התלולה ביותר בהישגים הם: שוהם, שאיבדה 16 נקודות, קריית מוצקין, שנחלשה ב-13 נקודות, עין שמר, שאיבדה 12 נקודות, מצפה רמון (12-), נהריה (11-), טבריה (10-), כאבול (9-), בענה (9-), כפר מנדא (9-) וערד (9-).

    בדימונה לומדים 6,645 תלמידים ב-24 בתי ספר. למרות השיפור העיר עדיין ממוקמת במקום ה-40 מבין 80 היישובים שנבחנו ב-2016. "לפני ארבע שנים", אמר ל-ynet ראש העיר בני ביטון, "כשנכנסתי לתפקיד עברתי יחד עם מנהל אגף החינוך בעירייה בכל בתי הספר, ישבנו עם המנהלים והמורים ועבדנו פרטנית על אנגלית, חשבון, שפה ומדעים במטרה להעלות את הממוצע. הוספנו משאבים, שעות תגבור מעבר לשעות הלימוד הבסיסיות, העברנו יותר תקציבים לבתי הספר, והתוצאה מדברת בעד עצמה".

     

    לדברי ביטון, במשך שנים המנהלים והמורים בעיר זלזלו בבחינות המיצ"ב. "הם לא השקיעו בזה מספיק", אמר, "לא רק שהם לא הכינו את התלמידים כמו שצריך, גם לא היה להם כסף לתגבר אותם. הרי בסופו של דבר מה ההבדל בין המרכז לפריפריה? ההורים נותנים את התוספת באמצעות שיעורים פרטיים. יש לנו בדימונה מורים מעולים".

     

    מהנתונים ניתן לראות כי בעוד רוב בתי הספר הממלכתיים בדימונה מחזיקים בממוצע של 100-60, בתי הספר הממלכתיים-דתיים והחרדים מחזיקים בממוצע של 45-10. "המסקנה שלי לאחר שעברתי על הנתונים היא שצריך להיכנס יותר לחינוך הממלכתי-דתי והחרדי בכל הקשור לבחינות המיצ"ב", אמר ביטון. "אני רואה את זה, הם מורידים לנו את הממוצע. אפשר לראות שברוב בתי הספר בחינוך הממלכתי הציונים יפים מאוד. אני הולך לעשות סדר במבחני המיצ"ב הבאים ולשים שם דגש".


    במועצה המקומית כסרא-סמיע לומדים 2,059 תלמידים בחמישה בתי ספר. בשנת 2010 עמד מדד ההישגים של המועצה על 50 נקודות, שנתיים לאחר מכן נרשמה ירידה של נקודה אחת, ובשנת 2016 זינק מדד ההישגים ל-73.

     

    נועה עבדאללה, מנהלת חטיבת ביניים ביישוב שתלמידיה ניגשו לבחינה בשנה שעברה, סיפרה ל-ynet כי בבית הספר התרגשו מאוד מהעלייה המרשימה: "השיפור הזה הוא תוצאה של עבודה עיקשת של צוות המורים וההנהלה לכל בתי הספר לשיפור ההישגים, הטמעת הלמידה המשמעותית, פיתוח מקצועי של המורים, העלאת המעורבות החברתית של התלמידים".

     

    בשוהם לומדים 5,055 תלמידים בתשעה בתי ספר. בשנת 2010 עמד מדד ההישגים של שוהם על 88 נקודות, כך גם בשנת 2012. בשנת 2016 רשם היישוב ירידה של 16 נקודות בממוצע ההישגים – הירידה הגבוה ביותר מבין היישובים שנבחנו בשנה שעברה. על אף עובדה זו היישוב עדיין נמצא במקום ה-11 מבין היישובים שהתקיימה בהם בחינת מיצ"ב ב-2016.

     

    אופירה ביטון, מנהלת אגף חינוך וקהילה בשוהם, ניסתה להסביר את הירידה: "בשנה שעברה התווסף לבתי הספר שנבחנים בבחינת המיצ"ב בית ספר מוכר שאינו רשמי, שעד אז לא היה תחת משרד החינוך בכל הנושא של ההיבחנות. רובה של הירידה יכולה לבוא לידי הסבר בכניסה של בית הספר הזה שהוריד את הממוצע. בנוסף, בכל בית ספר ישנן נקודות החולשה שלו".

     

    ביטון ציינה כי לאחר קבלת תוצאות בחינת המיצ"ב נעשים בתוך בתי הספר מיפויים ומעקבים, ובהתאם לקשיים והבעיות שעלו בבחינה נבנות תוכניות עבודה למורים ולתלמידים: "יש למשל בית ספר שהיה ברמה נמוכה מאוד ובתוך חמש שנים הגיע לעשירון הגבוה ביותר. גם באשר לבית הספר שהצטרף לבחינה - אני לא מצפה שהשינוי יקרה מעכשיו לעכשיו, זה תהליך שלוקח זמן, אבל אני מקווה שההישגים שלנו ישתפרו בבחינה הבאה".

     

    תושב שמתגורר בשוהם סיפר על האכזבה בקרב ההורים: "שוהם זה יישוב שמדורג באשכול סוציו-אקונומי מאוד גבוה, אין למועצה בעיה כלכלית, ונראה שיש פער בין מה שהמועצה אומרת שהיא משקיעה בחינוך לבין מה שקורה בפועל. יש היום בשוהם חשיבה מחדש לשינוי מבנה מערכת החינוך כתוצאה מכמה ממצאים שהעידו על ירידה בהישגים. אני בטוח שהנתונים האלה לא יעברו פה בשקט ושכן תהיה חשיבה משותפת לשיפור ההישגים".

     

    היכרות עם מפת החינוך

    היכרות עם מפת החינוך

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    גם בטבריה התאכזבו מהתוצאות. העיר הצפונית נמצאת במקום ה-63 מבין 80 היישובים שנבחנו ב-2016 והיא רושמת ירידה עקבית לאורך השנים. ב-2010 מדד ההישגים עמד על 54 נקודות, ב-2011 נרשמה ירידה של 3 נקודות, ב-2012 ירידה נוספת של נקודה ובשנה שעברה צניחה של עשר נקודות נוספות. בטבריה לומדים 8,518 תלמידים ב-32 בתי ספר.

     

    ראש העיר יוסי בן דוד אמר: "אנחנו לומדים את הנתונים, יתקיימו ישיבות עם הצוותים הפנימיים ועם משרד החינוך. ישנם בתי ספר שאני מאוכזב מהתוצאה שהשיגו ביחס להשקעה שהייתה בהם ונצטרך לבדוק את זה. מנגד יש בתי ספר שעשו קפיצת מדרגה, שהצוותים שם עשו עבודה יפה, מה שמוכיח שזה אפשרי. האחריות שלי היא לדאוג שכל ילד בטבריה, ללא קשר להכנסת הוריו, ימצה את היכולות שלו".

     

    בן דוד ציין כי על אף הקושי הכלכלי שבו שרויה העיר הם משקיעים רבות בחינוך, גם באמצעות קרנות חיצוניות: "ההבדלים האלה בין מרכז פריפריה קיימים לאורך מספר עשורים. זה נכון שהורים פה יכולים לתגבר פחות, נתוני השכר שונים, אבל כל הדברים האלה הם לא תירוץ. המצב הכלכלי לא אמור להיות מחסום. אנחנו מפעילים פה תוכניות לחיזוק טבריה, למרות תוכנית הבראה גירעונית שקיבלתי בירושה. אנחנו עושים את זה על חשבון גני שעשועים ומדרכות, כי בעיניי הכי חשוב שכל ילד יקבל את ההזדמנות.

     

    "יש לנו מורים טובים, שמשתתפים בתחרות המורה של המדינה ומקבלים פרסי הצטיינות. זה לא מעשה קסם, אבל אנחנו נשתפר. אני לא מוכן לוותר על אף ילד בעיר הזו, עם או בלי הממשלה".

     

    אורגד מזרחי, יו"ר הנהגת ההורים העירונית ואב לשתי בנות במערכת החינוך בטבריה הוסיף: "הירידה הזו צריכה להדליק נורה אדומה לכולם. הילדות שלי לומדות באחד מבתי הספר פה העיר, ואנחנו מאוד מרוצים מהתכנים, מהרמה ומההישגים שלהן, אבל כשמקבלים תוצאות כאלה, צריך לחשוב מה עושים. זה לא בהכרח אומר שיש מנהל או מורה לא טובים".

     

    מזרחי מציין כי לעניין הכלכלי יש השפעה. "הורה מרמת השרון יכול לשלם עבור ארבעה-חמישה שיעורים פרטים לילד שלו בשבוע, ופה זה קצת אחרת. טבריה היא עיר מורכבת, יש חרדים, עולים חדשים. צריך לכנס את כל הגורמים ולחשוב על תוכנית פעולה". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים