גמישות יתר: הסיבות והטיפולים שיעזרו להקל על התסמינים

גמישות יתר בחלק או בכל מפרקי הגוף מתארת תופעה של טווח תנועה גדול מהרגיל, בהשוואה לטווח התנועה הפיזיולוגי הנורמלי. אנשים בעלי גמישות יתר מסוגלים לבצע תנועות היוצאות מגדר הטווח הנורמלי. ההערכה היא כי בין 10 -15% מהילדים הם בעלי גמישות יתר.

מרבית האנשים בעלי גמישות יתר אינם סובלים מבעיות כלל, וחלקם כגון רקדני בלט, מתעמלות קרקע ומוסיקאים, יכולים אף ליהנות מכך.

עם זאת, קיימים אלו הסובלים מתסמינים כגון:

כאב ונוקשות במפרקים ובשרירים

קליקים במפרק

תת-פריקות ופריקות של המפרק

עייפות קיצונית

פציעות חוזרות ונשנות כגון נקעים

בעיות עיכול - כגון עצירות ותסמונת המעי הרגיז (IBS)

סחרחורת והתעלפות

עור דק או מתוח

במידה שתסמינים אלו מופיעים יחד אזי נהוג לתאר זאת כ"תסמונת גמישות יתר" (JHS- joint hypermobility syndrome).

גמישות יתר נפוצה יותר בקרב ילדים ובני נוער. במקרים רבים, עם הגיל המפרקים נעשים נוקשים יותר, אם כי תופעה JHS והסימפטומים הקשורים אליה יכולים להמשיך לתוך החיים הבוגרים. תופעה זו שכיחה יותר אצל נשים מאשר גברים.

המפרקים נעשים נוקשים יותר. גמישות יתר(צילום: shutterstock)

קראו עוד:

בעיות בברכיים? הפיתרון המפתיע שיחסוך ניתוח

כאב מפרקים: למה זה קורה, מה הטיפול ומתי צריך לנתח

מה גורם לגמישות יתר?

גמישות יתר היא תופעה העוברת בתורשה. אחד הגורמים העיקריים המיוחסים לכך הוא שינוי גנטי בחלבון הנקרא קולגן. קולגן נמצא בכל איברי גופנו והוא אחראי על קשיחות הרקמות. לדוגמה, ניתן למצוא סיבי קולגן בעור וברצועות (רצועה היא רקמת חיבור המחברת בין שתי עצמות היוצרות יחד מפרק).

אם סיבי הקולגן גמישים, רקמות הגוף המורכבות ממנו יהיו רכות וחלשות. כאשר תופעה זו פוגעת ברצועות המפרק, הוא יהיה חופשי ורופף.

"תסמונת גמישות יתר" (JHS), היא חלק מתופעה נרחבת ונדירה יותר המשפיעה על רקמות החיבור הנקראת תסמונת (Ehlers-Danlos (EDS. בנוסף , ניתן למצוא גמישות יתר אצל אנשים עם תסמונת דאון או עם תסמונת מרפן (Marfan syndrome).

לחיות עם גמישות יתר

כפי שציינו, רוב האנשים עם גמישות יתר לא יחוו בעיות ולא ידרשו תמיכה או טיפול רפואי. אף על פי כן, JHS יכולה להיות תסמונת קשה מאוד בגלל שהיא משלבת מגוון רחב של תסמינים.

הטיפול משתנה מאדם לאדם בהתאם לסימפטומים שהוא מציג. בדרך כלל, אנשים עם JHS יצטרכו לשלב פיזיותרפיה המקנה להם פעילות גופנית מבוקרת, כמו גם עזרה בניהול חיי יום יום סדירים וללא כאבים.

אנשים בעלי JHS נמצאים בסיכון גבוה לפציעות, כגון נקעים ופריקות. במצב זה יש לטפל בפציעה כאשר היא מתרחשת, ולהמשיך בביצוע תכנית טיפולים ארוכת טווח למניעת פציעות חוזרות.

הטיפול בגמישות יתר

במידה שאין סימפטומים לתופעת גמישות היתר, אין צורך בהתערבות ובטיפול. אם יש כאב או כל סימן או סימפטום אחר שתואם לאבחנה, יש מקום להיבדק קלינית, ולהתאים תוכנית טיפול שמרנית משולבת.

האופציות לטיפול כוללות פיזיותרפיה, תרופות, הנעלה מתאימה ואורתוטיקה (התאמת עזרים חיצוניים אורתופדיים לחלקי הגוף השונים) במידת הצורך, ופעילות גופנית בעוצמות מוכתבות ומתוכננות.

פיזיותרפיה

תוכנית הטיפול בפיזיותרפיה תיקבע לאחר הבדיקה והאבחון. הטיפול יכלול הורדת כאב במידה וקיים, חיזוקים , תרגול תבניות תנועה, תרגול פרופריוספטיבי המכיל את השליטה והבקרה המוטורית, והתייחסות ליציבה.

התוכנית צריכה להתבצע בקצב ובמינונים המתאימים. הפיזיותרפיסט המטפל יתייחס גם לביומכאניקה של הגפה התחתונה ובמידת הצורך ימליץ על מדרסים אשר יספקו את התמיכה האופטימלית לכף הרגל והקרסול, אשר נוטים לקרוס במצבים של גמישות יתר עקב אורך שרירים ארוך מהנדרש וחולשה.

הליכה בעצימות נמוכה. טיפול שיעזור לכאבים(צילום: shutterstock)

טיפול עצמי

בנוסף לתוכנית הטיפול בפיזיותרפיה, על מנת לטפל בתופעת גמישות היתר והסימפטומים שלה, מומלץ כמובן לשמור על אורח חיים בריא אשר כולל תזונה נכונה, שינה מספקת ופעילות גופנית.

הפעילות המומלצת הרצויה במקרים אלו היא פעילות בעצימות נמוכה כגון הליכה קלה, שחייה ורכיבה על אפניים. אלו הן פעילויות בעלות עומסים נמוכים יותר ומאמצים פחות מאשר לדוגמה ריצה.

תרופות

הטיפול התרופתי במידת הצורך ינוהל על ידי הרופא המטפל. ישנן שתי קבוצות תרופות אופציונליות שהן תרופות נוגדות כאב או קבוצת התרופות האנטי דלקתיות. אם תופעת גמישות היתר מלווה בכאב עז, ניתן ויהיה נכון לערב גם רופא כאב.

ובכל מקרה, אין צורך להיבהל מגמישות יתר. התופעה מוכרת, ויש לה טווח רחב של סימפטומים, החל מכלל לא עד לקלים וכלה בקשים ביותר. יש מקום לטפל בתופעה באופן שמרני בעזרת תוכנית טיפול מותאמת על ידי פיזיותרפיסט. כדאי בכל מקרה לנהל אורח חיים המשלב פעילות גופנית בעוצמות נמוכות.

הכותבים הם אילנית אברון MSc.PT, וסאם ח'מיס MSc.PT, איימקס - המרכז הישראלי לניתוח תנועה וספורט