שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא מוכרים דירות לערבים? זוגות מיפו ולוד תובעים 300 אלף שקל
    האגודה לזכויות האזרח הגישה השבוע 2 תביעות נזיקין על סך 150 אלף שקל כל אחת, בשל אפליית לקוחות ברכישת דירות למגורים בעקבות מוצאם. לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח "האפליה הסמויה חמורה מאוד דווקא מכיוון שקשה לחשוף אותה והיא לרוב עוברת מתחת לרדאר"

    בני זוג מיפו נדחו מהשתתפות בקבוצת רכישה בפרויקט מגורים על רקע מוצאם הערבי. בנוסף, חברת בנייה בלוד התחמקה מלחזור לבני זוג ממוצא ערבי בקשר לפרויקט המגורים אותו היא משווקת, ולבסוף טענה שהוא מיועד לחברי מועדון "בהצדעה" בלבד, למרות שהסכימה לשווק גם ללקוחה יהודייה שלא שירתה בצבא. כך עולה משתי תביעות נזיקין נפרדות על סך 150 אלף שקל על אחת, שהגישה אתמול (יום א') האגודה לזכויות האזרח לבית משפט השלום בתל אביב, העוסקות באפליית ערבים בפרויקטים למגורים.

     

    כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן

     

    בתביעה הראשונה אותה הגישה האגודה באמצעות עו"ד הישאם שבאיטה מהקליניקה לזכויות האדם באוניברסיטת תל אביב, מתוארים ניסיונותיהם של בני הזוג פאטמה חליוי ועיד עספור להתקבל לקבוצת הרכישה שארגנה חברת ברקת ישראל ביפו. על פי התביעה, השניים נדחו על הסף בשל מוצאם.

     

    התובעים הם תושבי יפו והורים לילדה. מזה קרוב לשנתיים הם מחפשים דירה לרכישה באזור עיר מגוריהם. במסגרת המאמצים הם התעניינו בדירה בפרויקט ניצנה 20, ששווק, כאמור, על ידי חברת ברקת ישראל כקבוצת רכישה. הפרויקט, עליו התמודדה ברקת ישראל במסגרת מכרז של מינהל מקרקעי ישראל, היה אמור לכלול 20 דירות באזור מתחם נגה ביפו.

     

    הפרויקט שווק לציבור הרחב כ"בניין יוקרה שמונה 20 דירות אקסקלוסיביות במיוחד. כולן במפרט עשיר עם רמת גימור גבוהה ומאובזרת בסטנדרט שכמותו טרם ראיתם". אלא שבפועל בני הזוג הופלו במתן הזדמנות לרכוש דירה בפרויקט.

     

    "אנחנו עוצרים את השיווק, אין לנו דירות רלוונטיות"

    כפי שעולה מהתביעה, ואף נחשף ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet באפריל אשתקד, משווקי הפרויקט עידכנו את בני הזוג שהדירות אזלו, אך כשהתקשרו לפרויקט מתעניינים יהודים ניתנו להם פרטים על דירות פנויות לרכישה.

     

    לאחר שהשאירו את פרטיהם בדף הפייסבוק של הפרויקט, נציגי ברקל ישראל יצרו איתה קשר וטענו שהדירות בפרויקט אזלו. אולם כעבור שבוע וחצי המשיכו בני הזוג להיתקל בפרסומים של הפרויקט ופנו שוב לנציגי החברה, ששוב טענו כי לא נותרו דירות לשיווק. מכיוון שהשיווק נמשך, התעורר חשד בלבם של בני הזוג. לכן ביקש הזוג ממכרים יהודים שיפנו לחברה ויתעניינו לגבי רכישת דירה בפרויקט.

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    זמן קצר לאחר שאותם מכרים השאירו את פרטיהם, חזרו אליהם נציגי החברה וטענו שישנן עדיין דירות למכירה. עקב כך פנו בני הזוג לאגודה לזכויות האזרח, שהחליטה לבדוק את התנהלות חברת ברקת ישראל כדי לאמת או להפריך את החשדות בנוגע לאפליה. לצורך כך גייסה האגודה שלושה בוחנים שפנו בנפרד לברקת ישראל להתעניין ברכישת דירה בפרויקט ותודרכו לשמור על נייטרליות, כך שלא יהיה כל הבדל בפנייה, מלבד הלאום.

     

    לבוחנת היהודייה מטעם האגודה השיבה נציגת הפרויקט, תוך תיאור מפורט על אופי הפרויקט ורמת גימורו, כי נשארו דירות של 2 ו-3 חדרים. כששאלה מה היחס בין יהודים וערבים בפרויקט השיבה הנציגה כי היא "לא חושבת שעדיין הצטרפו אלינו".

     

    לעומת זאת, כשפנה הבוחן הערבי מטעם האגודה לפרויקט מסרה לו הנציגה כי "אנחנו כרגע עוצרים את השיווק כי אין לנו דירות רלוונטיות". כששאל "האם עכשיו אין דירות בכלל?", היא השיבה: "כרגע לא". באשר לשאלתו האם כולן נמכרו, נענה: "כן, זו קבוצת רכישה, אז כרגע יש לנו מספיק רוכשים".

     

    למחרת, הבוחנת היהודייה שוחחה עם נציג אחר מטעם ברקת ישראל שסירב להשיב לגבי רוכשים ערבים בפרויקט, וציין כי "בסופו של דבר זה פרויקט שפתוח לכולם ואני לא יכול למנוע מאף אחד לקנות". אך כששבו התובעים ושוחחו עם נציגת הפרויקט, נענו שוב כי לא נותרו דירות למכירה בפרויקט. כעבור כמה דקות התקשרה שוב אותה מכרת הזוג היהודייה, שתודרכה הפעם על ידי האגודה, ונציגת הפרויקט אמרה לה גם הפעם כי נותרו דירות למכירה בפרויקט, פירטה בפניה את סוג הדירות שנותרו והציעה לקבוע פגישה במשרדי החברה ברמת גן.

     

    באפריל 2016 פנתה האגודה לזכויות האזרח בשם בני הזוג לרשות מקרקעי ישראל, מאחר שבמכרז עליו התמודדה ברקת ישראל ישנו סעיף מפורש שאוסר על אפליה בשיווק הדירות. על פי הסעיף הפרה שכזו גוררת סנקציות של ביטול הזכייה במכרז, והשתת קנס בשיעור 15% משווי התמורה ששולמה עבור הקרקע. האגף לייעוץ משפטי של רשות מקרקעי ישראל פנה לחברת ברקת ישראל בעקבות פניית האגודה לזכויות האזרח, וציין כי לאחר פרסום חוברת המכרז התלונה תיבחן לגופה תוך ביצוע כלל הבדיקות והפעולות הנדרשות.לבינתיים המכרז הוקפא בשל מחסן אזבסט של פולש בשטח, פורסם מחדש ואמור להיסגר בסוף החודש.

     

    האגודה לזכויות האזרח הגישה את התביעה בגין עילה של אפליה אסורה ("הנתבעים הפלו את התובעים וכן את הבוחן מטעם האגודה אך ורק משום היותם ערבים"), הפרת חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי ("פרסום פרויקט המגורים עם מספר טלפון הפונה לציבור הרחב הינו בבחינת הזמנה לנהל משא ומתן לקראת כריתת חוזה"), רשלנות ומצג שווא ("הנתבעים פעלו באופן בלתי סביר ובניגוד גמור לסטנדרט הנדרש משפטית ונורמטיבית בתחום") וכן הפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והפרת הוראות חוק הגנת הצרכן.

     

    האגודה לזכויות האזרח דורשת פיצוי של 130 אלף שקל לבני הזוג ו-20 אלף שקל עבורה. "בני הזוג חיפשו דירה בעיר מגוריהם, הופלו באופן מכוער רק בשל זהותם הלאומית", נכתב בכתב התביעה, "מעשיהם של הנתבעים השפילו את בני הזוג וגרמו להם לתסכול וצער. תחושותיהם היו קשות במיוחד נוכח העובדה שהיו עדים בזמן אמת ליחס האחר שזוכים לו פונים יהודים".

     

    שיווק בלעדי לחברי מועדון בהצדעה 

    התביעה השנייה הוגשה נגד חברת גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות בע"מ. בתביעה זו מייצגת האגודה לזכויות האזרח באמצעות עו"ד שבאיטה שני בני זוג תושבי לוד, שהעדיפו להישאר אנונימיים. השניים נחשפו לפרסומים שונים בהם שיווקה חברת גרופית דירות למכירה בפרויקט למגורים בשכונת גני יער בעיר. בינואר 2016 התובעת יצרה קשר טלפוני עם נציגי גרופית מספר פעמים, הזדהתה בשמה וביקשה לקבל פרטים על הפרויקט. אך נציגת הפרויקט טענה בפניה שטרם הוחל השלב השיווקי. גם כעבור חודש ניסתה בת הזוג ליצור קשר כמה פעמים, בכל פעם הובטח לה שנציגי הפרויקט יחזרו אליה, אך לשווא.

     

    היעדר מענה מצד חברת גרופית עורר חשד בלבם של בני הזוג כי החברה לא מוכרת לערבים. לכן בחודש מרס 2016 התקשר בן הזוג לנציגי החברה והזדהה בשם יהודי. נציגי החברה מיהרו לקבוע איתו פגישה ללא בעיה, מגבלה או תנאי. לאחר מכן שוב התקשרה האישה לחברה וביקשה לברר לגבי הפרויקט. היא נענתה שהחל שלב השיווק, אבל הוא מיועד באופן בלעדי לחברי מועדון בהצדעה, שמעניק הטבות לחיילים משוחררים ומשרתי מילואים פעילים. האישה ציינה בפני החברה כי היא שירתה בשירות לאומי, אך החברה לא השתכנעה למכור לה דירה בפרויקט.

     

    בני הזוג פנו לאגודה לזכויות האזרח, שגייסה שלושה בוחנים - שתי בוחנות יהודיות ובוחן ערבי, שפנו בנפרד לחברה וביקשו להתעניין ברכישת דירה בפרויקט. אחת הבוחנות התקשרה להתעניין בפרויקט בשם יהודי ונציגי החברה סיפקו לה באדיבות שיווקית פרטים שונים בנוגע לפרויקט, מבלי שציינו אף לא ברמז שהפרויקט מיועד לחברי מועדון בהצדעה.

     

    בוחנת יהודייה נוספת הציגה עצמה כחרדית, וגם בפניה לא צויין שהפרויקט מיועד באופן בלעדי לחברי מועדון בהצדעה, אלא רק שחברי בהצדעה נהנים מהנחה מסויימת, ואף צויין בפנייה כי "אנחנו תמיד נמצא איש מילואים שנוכל דרכו להוציא את התלוש, זו לא בעיה". לעומת זאת, כשפנה הבוחן הערבי והזדהה בשם ערבי, הוא נענה חד משמעית שהדירות מיועדות לחברי מועדון בהצדעה ושלא ניתן לעשות דבר בעניין.

     

    התביעה מוגשת בעילה של אפליה אסורה, הפרת חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי, רשלנות ומצג שווא והפרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והפרת הוראות חוק הגנת הצרכן. בדומה לתביעה הראשונה, האגודה לזכויות האזרח תובעת לקבל פיצוי של 130 אלף שקל לבני הזוג ו-20 אלף שקל עבורה.

     

    לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, "מתנדבי האגודה לזכויות האזרח הצליחו לחשוף את האפליה הסמויה, שהיא חמורה מאוד דווקא מכיוון שקשה לקורבן שלה לחשוף אותה והיא לרוב עוברת מתחת לרדאר.

     

    "לכן, כאשר נחשף כי חברה מסוימת שיקרה ללקוחות מקבוצה 'לא רצויה' ביחס לזמינות של מוצר או שירות כדי להדירם, יש להתייחס לכך בחומרה רבה. אנו קוראים לכל מי שחושד שהשירות אותו הוא מקבל מבית עסק או חברה מפלה לעומת לקוחות אחרים בשל ההשתייכות הקבוצתית שלו לפנות לאגודה לזכויות האזרח".

     

    מחברת גרופית נמסר בתגובה: "חברת גרופית לוגת בע"מ מוכרת דירות בפרויקט גני יער בלוד. שיווק הפרויקט התבצע בעבר, לזמן מוגבל, לחברי מועדון 'בהצדעה' ובני משפחותיהם. בהתאם לתנאי המבצע והסכם ההתקשרות, המכירה הוגבלה לתקופת המבצע אך ורק לחברי המועדון ובני משפחותיהם. חברת גרופית לוגת בע"מ טרם קיבלה לידיה את כתב התביעה והטענה על אפליה שהובאה בפנינו אינה מוכרת לנו. עם קבלת כתב התביעה נתייחס לטענות שיועלו בו".

     

    מ-ynet נעשתה פנייה טלפונית וכן פנייה במייל לחברת ברקת ישראל לקבלת התייחסות, אך עד מועד זה טרם התקבלה תגובתה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לא מוכרים דירות לערבים? זוגות מיפו ולוד תובעים 300 אלף שקל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים