שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חוזה גונזלס בישראל: לא עמד בציפיות

    ההופעה של חוזה גונזלס בבארבי בתל אביב לא הייתה רעה או משמימה - אבל רובה נעדרה רגש והתמסרות. ברגעים מסוימים הוא הצליח לגרום לצמרמורת ואפילו לדמעות בעיניים, אבל הם היו מעטים מדי

    הדבר האחרון שמבקרת רוצה הוא לצאת "הייטרית" מול אמן שהיא באמת ובתמים אוהבת ומעריכה. אך כשאת מגיעה להופעה מתוך אמונה מלאה שהיא הולכת לשלוח אותך לממד מקביל שכולו טוב, אבל מוצאת את עצמך מפהקת חצי מהזמן, אין מנוס אלא לצאת "הייטרית", גם אם התכוונת לטוב.

     

     

    והתכוונתי לטוב. יעידו על כך אלפי חברי הפייסבוק שלי שהתעוררו מדי בוקר בשבוע האחרון עם שיר של חוזה גונזלס וסטטוס בסגנון: "הלוואי שהוא ישיר את זה בהופעה". התכוונתי והתכוננתי, וחיכיתי, והאזנתי, וקיוויתי, הו כמה קיוויתי, אבל צר לי, ההופעה של חוזה גונזלס אמש (ב') במועדון הבארבי בתל אביב הייתה בינונית, והיא בטח שלא עמדה בציפיות הגבוהות (אולי מדי) של הקהל הישראלי.

     

    עוד ביקורות הופעות:

    פול יאנג בישראל: מנת אייטיז לנשמה

    אירוסמית' בישראל: התחילו מצוין - שעממו בהמשך

    ג'סטין ביבר בישראל: זיקוקים, תמרות עשן ומינימום עניין

     

     

    חוזה גונזלס בהופעה (צילום: אורית פניני) (צילום: אורית פניני)
    חוזה גונזלס בהופעה(צילום: אורית פניני)

     

    אני לא צריכה לספר לכם על ציפיות. החוכמה היא להגיע להופעה בצורה ספונטנית, לא לצפות לדבר ואז למצוא את עצמך מהופנטת לצלילים והרמוניות שמשתלטים לך על הגוף וסוחפים אותך לטיול בעולמות רחוקים. קצת כמו שקרה לי לפני שבועיים, בהופעה של לייבאך. לא ידעתי למה לצפות ויצאתי ממנה נפעמת, נרגשת, מצומררת וטעונה בהשראה. אבל מחוזה גונזלס לא הייתה ברירה אלא לצפות.

     

    השנה היא 2017, ועד היום אנשים מסצנת האינדי הישראלית נזכרים בנוסטלגיה בהופעתו הראשונה בישראל, שהתרחשה ב-2008, ומדברים עליה כעל אחת ההופעות הבינלאומיות הטובות ביותר שהיו כאן. גם ההופעה השנייה שערך ב-2014, הפעם ביחד עם להקתו ג'וניפ, זכתה לביקורות חיוביות, אף על פי שצוננות יותר מהופעתו הראשונה.

     

     (צילום: אורית פניני) (צילום: אורית פניני)
    (צילום: אורית פניני)

     

    לא פלא, אם כן, שמרגע שהכריזו שאמן האינדי-פולק השבדי חוזר לישראל, הכרטיסים נמכרו מהר יותר מהזמן שלוקח לאורן חזן לבקש סלפי מטראמפ. אני מגזימה, כמובן, אף אחד לא מהיר כל כך, אבל 12 שעות בלבד עברו מתחילת המכירה עד שמונוקרייב, שאמונים על הבאתו, הכריזו שנגמרו הכרטיסים למופע. יום נוסף עבר עד שנמכרו כל הכרטיסים להופעה השנייה, ועוד יום עד שנמכרו כל הכרטיסים גם להופעה השלישית.

     

    ושלא תבינו אותי לא נכון – זה לא היה רע וזה לא היה משמים, אבל זה גם לא היה מספיק מרגש, וחבל. חוזה גונזלס הוא אמן שכל מהותו היא לרגש ולהרעיד את אמות הסיפים של הלב שלך, ויעיד על כך הביצוע הלא פחות ממופתי שגם סגר את הערב ל-"Heartbeats", במקור של The knife. הקאבר, שנחשב לאחד מלהיטיו הגדולים של גונזלס – שיש שיגידו שאף העניק לו את מרבית הפרסום, זכה לביצוע מצמרר שלווה בשקט מוחלט מצדו של הקהל, שעצר את נשמתו והקשיב למילים בעיניים נוצצות מדמעות.

     

    כל אחד ואחת מבאי ההופעה הניחו ברגע ההוא לטלפון שלהם, ונתנו לקול המלאכי של גונזלס להיכנס להם לתוך הוורידים ולזרום עם מחזור הדם פנימה, עד לחדרי הלב הפצוע. והתחושה הזאת, של אחדות עם הקהל ועם היקום, היא תחושה שאין שנייה לה, ושכל חובב מוזיקה מקווה להרגיש כשהוא מגיע לראות הופעה. כל שכן כשמדובר בהופעה של אמן שהוא מכיר ואוהב. חבל שהתחושה האלוהית הזאת התרחשה אמש בשירים ספורים בלבד.

     

     (צילום: אורית פניני) (צילום: אורית פניני)
    (צילום: אורית פניני)

     

    במובן מסוים אפשר לדמות את הופעתו של גונזלס לקבלת מסאז' במכון ספא. חצי השעה הראשונה בטיפול בדרך כלל נעימה ולא נעימה גם יחד. מצד אחד נעים לך, אבל את עוד לא מתמסרת. את מנסה להירגע, להשקיט את המחשבות וליהנות מהמגע של האישה הזרה הזאת שמורחת אותך בשמן, אבל את לא לגמרי שם. וכשאת כבר שם, מוצפת בתוך עונג שמנוני בריח אקליפטוס, השעון המעורר חורך את האוויר בצליליו המרושעים, והמסאז'יסטית מכריזה שהטיפול הסתיים ועלייך להסתלק מהר מחדר הטיפולים כי חמודה, יש אחרייך תורים.

     

    גם לגונזלס לקח אמש זמן רב להתחמם. ב-22:00 בדיוק הוא עלה לבמה עם השיר "With the ink of a ghost", שפותח את אלבומו "Vestiges &claws" מ-2015. ואף על פי שמדובר באלבומו האחרון – או שמא דווקא בגלל זה, רוב הקהל לא הכיר את השיר והגיב אליו באדישות מנומנמת. גם הקאבר ל-"TearDrop" של מאסיב אטאק, שנחשב לאחד הלהיטים המוכרים והאהובים ביותר של גונזלס, קיבל ביצוע שלא סיפק את הסחורה.

     (צילום: אורית פניני) (צילום: אורית פניני)
    (צילום: אורית פניני)

     

    ההתרוממות, או אם נחזור למטאפורת המסאג' – תחושת ההתמסרות האמיתית של הקהל לגונזלס, התרחשה רק לקראת אמצע ההופעה עם השיר "Open Book", שיר שהמלודיה שלו מלכתחילה גבוהה וחזקה יותר ממרבית שיריו השקטים. החלק עם השריקות היה רגע קסום שאיחד בין באי הברבי והזכיר לכולם מדוע הם רכשו כרטיס בהתלהבות רבה כל כך להופעה הזאת. רגע קסום נוסף נרשם לקראת סיום ההופעה, כשגונזלס ניגן את "Killing for love". גם הוא, בדומה ל-"Open Book", קצבי יותר ממרבית החומרים.

     

    זה לא בהכרח אומר שהקהל הישראלי נהנה רק בשירים הרועשים יותר של גונזלס, והזכרתי כבר את השקט התהומי שליווה את "HeartBeats". אבל הוא כן ביקש להרגיש משהו, וכדי להעביר לקהל את הכאב החמקמק והממכר הזה, על האמן להתכוון באמת כשהוא מופיע, ונדמה שלגונזלס לקח זמן רב מדי עד שגם הוא התמסר פנימה.

     (צילום: אורית פניני) (צילום: אורית פניני)
    (צילום: אורית פניני)

     (צילום: אורית פניני) (צילום: אורית פניני)
    (צילום: אורית פניני)

     

    חוזה גונזלס יופיע גם ב-23 וב-24 במאי במועדון הברבי, תל אביב.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אורית פניני
    חוזה גונזלס בהופעה
    צילום: אורית פניני
    לאתר ההטבות
    מומלצים