שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה חשבו שסויה מסוכנת לבריאות - ומה גרם לשינוי בגישה
    לאחר שנים של חוסר תמימות דעים לגבי השפעות הסויה על הבריאות, מפרסמים משרד הבריאות ועמותת הדיאטנים בישראל נייר עמדה המצהיר כי צריכת סויה בטוחה בכל שלבי החיים. הדיאטנית אורית אופיר מסבירה מה היה מקור חוסר הבהירות לגבי השפעת הסויה ולמה צריכתה דווקא כן בריאה לנו

    במשך שנים הדעות לגבי צריכת סויה היו חלוקות. רוב המחלוקות סביב הסויה נובעות מהעובדה שהיא המזון היחיד המכיל כמות משמעותית מבחינה תזונתית של חומרים בשם איזופלאבונים, המכונים בטעות פיטואסטרוגנים, הורמונים נשיים צמחיים.

     

    נייר עמדה חדש בנושא, שפורסם השבוע על ידי "עתיד" – עמותת הדיאטנים בישראל ועל ידי משרד הבריאות, מצביע על כך שצריכת סויה בטוחה בכל שלבי החיים, לרבות ינקות, ילדות והתבגרות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. בנוסף לכך, הסויה עשויה עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים כמו סרטן השד, הערמונית ורירית הרחם ועבור מחלות לב וכלי דם.

     

    נייר העמדה נכתב ונערך על ידי צוות רב-מקצועי של דיאטניות ואנשי בריאות הציבור, והוא מהווה סקירה מקיפה של כ-200 מחקרים, מטא אנליזות ודו"חות של ארגוני בריאות מובילים.

     

    מסקנות נייר העמדה מפריכות את החששות המרכזיים מפני סויה: בין השאר, צריכת סויה לא גורמת להתפתחות מינית מוקדמת או להשפעה שלילית על מערכת הרבייה הגברית. כמו כן, היא לא מעלה סיכון לסרטן השד, אלא להפך: היא עשויה לסייע במניעת סרטן שד, וקשורה בסיכון מופחת לתמותה ולהישנות הגידול בקרב חולות ושורדות סרטן שד.

     

    עשויה לסייע במניעת סרטן השד. צריכת סויה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עשויה לסייע במניעת סרטן השד. צריכת סויה(צילום: shutterstock)

     

    קראו עוד:

    עשירה בברזל ומונעת מחלות לב: 10 מיתוסים על סויה

    ברוקולי, סויה או חלב: ממה נקבל יותר סידן?

    פצצת חלבון, מונעת מחלות: למה הסויה בריאה כל-כך?

     

    הסויה נמנית על משפחת הקטניות (חומוס, שעועית, עדשים וכו'), אך זכתה, כאמור, לתשומת לב מחקרית רבה בשל היותה המזון היחיד המכיל כמות בעלת משמעות פיזיולוגית של איזופלאבונים המוכרים בתור "פיטואסטרוגנים".

     

    מדובר בצמח חד שנתי שיש לו כ-75 מינים וזנים. הסויה איננה זקוקה לכמות מים רבה ושייכת למשפחת צמחי היום הקצר שפורחים לאחר שנחשפו ליום קצר, כלומר לקראת החורף.

     

    ב-12 השנים שחלפו מאז פרסום הנייר הקודם ב-2005, הצטברו מחקרים רבים ומקיפים בבני אדם שמצאו שלאיזופלאבונים אין השפעה אסטרוגנית על מערכת הרבייה הנשית והגברית.

     

    פולי הסויה עתירים בחלבון מלא, סיבים תזונתיים, סידן, ברזל, אבץ, מגנזיום, אשלגן וויטמינים מקבוצת B. משקאות סויה מועשרים מקבילים לחלב מן החי מבחינת תכולת החלבון והסידן וברוב המקרים גם הוויטמין B12, ולכן מוגדרים בפירמידות המזון ברחבי העולם כחלק מקבוצת החלב (יש לציין שהם דלים בשומן: 1.5%-2%).

     

    לעומת זאת, תחליפי הגבינה המתועשים הם לרוב דלים בחלבון ועתירי שומן, ורבים מהם עברו עיבוד אינטנסיבי.

     

    הממצאים העדכניים  - יתרונות הסויה

    התפתחות מינית: לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין התפתחות מינית מוקדמת, והיא בטוחה לצריכה בקרב בנות ובנים לאורך כל גילאי הגדילה (כולל כפורמולה צמחית לתינוקות). ייתכן שצריכתה בילדות וההתבגרות מספקת יתרון בהפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בבגרות.

     

    סרטן: עמדת אגודת הסרטן האמריקנית היא שצריכת מזונות סויה מסורתיים כמו טופו, עשויה להוריד את הסיכון לחלות בסרטן השד, הערמונית ורירית הרחם, וייתכן שגם בסוגי סרטן נוספים.

     

    לא נמצא קשר בין צריכת סויה לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן שד. יתרה מכך, נמצא כי צריכת סויה עשויה לסייע במניעת סרטן שד, וקשורה בסיכון מופחת לתמותה ולהישנות הגידול בקרב חולות ושורדות סרטן שד. עמדת הקרן העולמית לחקר הסרטן (WCRF) היא שצריכת סויה בקרב שורדות סרטן שד עשויה להפחית את הסיכון לתמותה.

     

    גברים: צריכת סויה לא משפיעה על רמות הורמוני המין בקרב גברים, ולא נמצא קשר בין צריכתה לבין ירידה בפוריות בקרב גברים בריאים ובקרב גברים עם בעיות פוריות.

     

    נשים בגיל הפוריות: המחקרים הקיימים מעידים על בטיחות צריכתה בקרב נשים בריאות ובקרב נשים העוברות טיפולי פוריות.

     

    בלוטת התריס: אין מגבלה על צריכת סויה בקרב אוכלוסייה בריאה ובקרב חולים בתת פעילות של בלוטת התריס המטופלים בתרופות (בהנחה שהתרופה נלקחת על בטן ריקה כנדרש).

     

    במקרה של תת פעילות של בלוטת התריס במצב גבולי - על אף שאין המלצה להגבלת צריכת סויה מצד גופים רשמיים בעולם, מומלץ מחמת הספק להתייעץ באופן פרטני עם הרופא/ה המטפל/ת, היות שהמחקר על אוכלוסייה זו עדיין מצומצם.

     

    מחלות לב וכלי דם: לצריכת סויה עשויה להיות השפעה מיטיבה על רמות שומני הדם, יחד עם זאת מחקרים לא העלו ממצאים חד משמעיים באשר לקשר בין צריכת סויה לבין הפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.

     

    תופעות גיל המעבר: יעילותם של תוספי איזופלאבונים בטיפול בגלי חום שנויה במחלוקת, אך ככל הנראה יש ביכולתם לסייע בהפחתת תדירותם (בכל מקרה מומלץ להיוועץ באיש או אשת מקצוע לפני השימוש בהם, כמו ביתר תוספי התזונה).

     

    תופעות גיל המעבר. הסויה עשויה להפחית תדירות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    תופעות גיל המעבר. הסויה עשויה להפחית תדירות(צילום: shutterstock)

      

    דרכים לשלב את הסויה בתפריט

    במזרח הרחוק הסויה משמשת כמזון בסיסי מזה אלפי שנים - התזונה האסיאתית המסורתית מתאפיינת בצריכה יומית של 2-3 מנות מזונות סויה מסורתיים. מנת סויה היא למשל: כ-100 גרם טופו (כשליש חבילה); חצי כוס אדממה או כוס משקה סויה. ואכן, בניגוד לתפיסה הנפוצה, הטופו אינו מזון מתועש אלא מוגדר כמזון שעבר עיבוד מסורתי (מדובר במשקה סויה אשר עבר גיבון בדומה להכנת גבינות מחלב).

     

    משקה סויה: נצרך במזרח הרחוק זה מאות שנים ותהליך עיבודו כולל טחינת פולי סויה עם מים ובישול המיצוי הנוזלי, והוא זמין ברשתות השיווק גם בצורה גולמית  וללא תוספת סוכר וחומרים נוספים (יש לציין שניתן להכין באופן ביתי גם משקה סויה וגם טופו).

     

     ( ) ( )

     

    טופו: בעל טעם וריח ניטרליים, ולכן סופח טעמים בקלות. לטופו מנעד רחב של שימושים קולינריים: במגרש הביתי האסיאתי הוא מככב למשל בסושי, במרק מיסו ובמוקפצים. הוא יכול להוות גם חלופה וגיוון למאכלי בשר, גבינות וביצים כמו: קציצות ברוטב, שניצל, ממרחים ומטבלים, בפשטידות, מילוי למיני מאפים ושקשוקת טופו/מקושקשת טופו.

     

    אדממה: פולי סויה טריים בתרמיליהם. ניתן להשיג במחלקת הקפואים ברשתות השיווק, גם בגרסה המקולפת. מתאימים כנשנוש מזין ומשביע, וגם בתוך מוקפצים.

     

    פולי סויה יבשים: ניתנים לבישול כמו כל קטנית אחרת. מומלץ להשרותם לפחות 12 שעות.

     

    טמפה: מוצר סויה מסורתי אינדונזי העשוי מפולי סויה מותססים, נמכרת קפואה. סופחת טעמים בקלות במרינדה.

     

    משקה סויה. עשיר בחלבון (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    משקה סויה. עשיר בחלבון(צילום: shutterstock)

     

    שבבי ופתיתי סויה יבשים: הם למעשה תוצרי לוואי של תעשיית שמן הסויה, ולכן הינם דלים במיוחד בשומן ולעומת זאת עתירי חלבון. בדומה לטופו הם נטולי טעם ויספחו את טעם הרוטב בו מתבשלים. השבבים יכולים להחליף בשר טחון במתכונים כמו: ספגטי בולונז, מילוי לקובה וקציצות. ואילו הפתיתים יכולים לבוא במקום נתחי בשר לסוגיו, כמו בתבשילים מוקפצים ובשווארמה מן הצומח.

     

    המלצות התזונה האמריקניות והבריטיות כוללות מוצרי סויה בקבוצת החלב ובקבוצת החלבון, ואינן מציינות מגבלה על צריכת הסויה היומית. יחד עם זאת, עקרון הגיוון נכון לגבי סויה כפי שהוא נכון לכל מזון שהוא: "סויה הינה רק אחת מתוך משפחת הקטניות. יש לשלב יותר קטניות בתזונה השבועית, ולגוון בין הסוגים השונים כמו: עדשים, חומוס, שעועיות למיניהן ועוד".

     

    הקטניות זוכות להכרה הולכת וגוברת כמקור חלבון חשוב ומועדף מבחינה בריאותית וסביבתית. כך למשל, המלצות התזונה הבריטיות החדשות החליפו את סדר המזונות בקבוצת החלבון, כך שהקטניות הן הראשונות ברשימה. כמו כן, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הכריז על 2016 בתור "שנת הקטניות הבינלאומית", לשם העלאת המודעות ליתרונותיהן.

      

    הכותבת היא דיאטנית קלינית וחברת עמותת "עתיד" - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים