איך ננצח את הבירוקרטיה?

על מנת להתמודד עם המלחמה הקשה ביותר בתחום הנדל"ן - הבירוקרטיה - כינסנו את בכירי ענף משק הבנייה, שמתמודדים יום־יום שעה־שעה עם הבעיות והמכשולים שמציבה בפניהם הסחבת, לרב־שיח מיוחד ל"ידיעות הנדל"ן" ובאולפן ynet.

צפו

נציגי הרשויות התייצבו ללא היסוס בשל חשיבות הנושא, ובראשם, מנכ''ל משרד השיכון חגי רזניק, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון, מ"מ ראש מנהל התכנון שירה ברנד, יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה (כולנו), וראש עיריית ראש־העין, שלום בן משה, שבונה את השכונה הגדולה בארץ - עם 16 אלף דירות - נתקל במכשולים רבים בדרך להשלמתה. לצידם הושבנו 15 בכירים שמתכננים ובונים כ־50 אלף דירות בו־זמנית.

האם עלו פתרונות אפשריים? בהחלט.

עושה רושם שבירוקרטיה זו מילה מגונה בנדל"ן. שירה ברנד, ראש מינהל התכנון: "נכון, במדינת ישראל יש בירוקרטיה, לא נתחמק מהעניין הזה. החלק הטוב של העניין זה שאנחנו יודעים שיש בעיה, וזה כבר חצי מהפתרון. שר האוצר משה כחלון כבר התחיל לפעול בנושא הזה לפני שלוש שנים, ובאוגוסט 2014 נכנסה לתוקף רפורמה מדהימה שבאה לטפל טיפול שורש בבעיה, לא איזה פלסטר ועוד איזה משחה ששמים".

ח"כ רחל עזריה, יו"ר ועדת הרפורמות: "הכל צריך להתנהל תחת הסיסמה 'שותפות שותפות שותפות'. השלטון המרכזי והשלטון המקומי נמצאים בחוסר אמון מאוד גדול זה בזה, וגם במסלולים מתנגשים. המטרות של כל אחד מהצדדים האלה מנוגדות לפעמים, ויש הרבה מתחים בדרך. אנחנו צריכים לדבר על שותפות ועל איך מפרקים את המתח הכמעט מובנה, גם בשיתוף יזמים".

לעודד התיישבות בפריפריה

חגי רזניק, מנכ"ל משרד השיכון: "צריך להבין שבסופו של דבר, חלק גדול מפתרון בעיית הדיור טמון בפריפריה בנגב ובגליל. במרחב הכפרי בנגב ובגליל יש מעל 40 אלף יחידות בתב"ע מאושרת של בתים פרטיים, שזה החלום הישראלי. יותר מזה, אני חושב שהאפשרות של דיירים ותושבים לרדת לנגב או לעלות לגליל, מגלמת בתוכה גם מרחב ערכי. אנחנו מגבשים היום תוכנית בהנחיית שר השיכון יואב גלנט ובתיאום משרד האוצר, שבמסגרתה נעודד התיישבות בפריפריה הכפרית".

עדיאל שמרון, ראש רשות מקרקעי ישראל (המינהל): " הרפורמה בתכנון ובנייה נתנה המון כוח לרשויות המקומיות, מתוך תפיסת עולם שראש העיר יודע הכי טוב מה הכי טוב לעיר שלו. אנחנו במינהל פונים לראשי העיר ואומרים: 'בואו תעשו את הפיתוח', ומעבירים להם את הכוח. הנה נתנו פיתוח לראש עיריית קריית־ביאליק לשכונה החדשה. לא מצא חן בעיניו משהו, אז נעצר הפיתוח. אנחנו כשלטון מרכזי מנסים לאזן בין הדברים".

שאול לוטן, מנכ"ל קבוצת לוינשטיין, הבונה בארה"ב ובישראל: "אין לנו ארץ אחרת, אבל אני תמיד לוקח דוגמה מארה''ב. הרבה יותר נוח לבנות בחו"ל. יושבים שם עם פקיד אחד, ותוך שלושה חודשים יוצאים לבנות. גם שם יש תוכנית, יש תמ"א. אם אתה רוצה לבנות בארה"ב, אתה הולך לאדריכל, הוא מתכנן תוכנית, הוא חותם עליה, הוא מגיש אותה. אם הוא פישל, בסוף אין בניין.

תמיר דגן, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן: "המדינה חייבת להשכיל ולכתוב תב"עות קצת יותר גמישות. הרבה פעמים אנחנו מגיעים למשרד השיכון, ואי אפשר להתעמת עם האדריכל שעשה את התב"ע לפני 15 שנה, למרות שהאדריכל הצעיר והנמרץ שלי הביא משהו יותר טוב".

אברהם קוזניצקי, בעל השליטה במנרב: "אני בניתי במקומות אחרים בעולם. בניתי בדרום־אפריקה. הייתי החברה הזרה הגדולה ביותר שם. כשבאתי בפעם הראשונה ללוות את האדריכל שלי בבקשה להוציא היתר בנייה, פנינו לפקיד ושאלנו אותו: 'מתי אפשר לבוא או להרים אליך טלפון שתגיד לנו איפה ההליך עומד וכמה זמן נשאר לקבלת היתר?' אמר: 'לא צריך לטלפן אליי. תבוא מחר ותקבל את ההיתר'. שאלתי: 'אתה עושה צחוק ממני?' מי שנעלב זה לא אני, זה הוא, כי חשבתי שהוא שיקר. אבל ככה זה עובד".

יקי אמסלם, מנכ״ל קבוצת אלמוג, מוסיף על האבסורד - כיצד שדה תעופה לפינוי בהרצליה משפיע על זכויות הבניה לגובה בניגוד לכל היגיון בריא.

אורן הוד, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים: "אני מסתכל דווקא על הצד האופטימי. רכשנו קרקע בדיור להשכרה ארוכת טווח ב־2014 בגליל־ים, ואיכלסנו את הפרויקט לפני כמה חודשים. עיריית הרצליה הבינה שאין לה שום יכולת לזגזג. זה מה שיש וזה מה שעושים. לכולם היה איכפת, ותוך 30 חודש נכנסו לגור שם 270 משפחות. צריך יותר מעורבות ממשלתית. אתם לא נמצאים מספיק. אולי אתם נמצאים בכוונת מכוון".

הכתבה המלאה במוסף המורחב של ידיעות הנדל"ן