שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהפכת המזון בצהרונים: פירות וירקות במקום בורקס וצ'יפס
    ועדת הבריאות של הכנסת אישרה את מהפכת הבריאות בצהרונים. לפי התקנות החדשות, יוחלפו הצ'יפס והקטשופ במזונות דלים בשומנים רוויים וסוכרים ובעלי ערכים תזונתיים גבוהים

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מזון בריא לזאטוטים: ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום (ג') את מהפכת הבריאות בצהרונים, שלפיה יוחלפו תפריטי המזון עתירי הסוכרים והשומנים במזון בריא, עשיר בפירות, ירקות וסיבים תזונתיים. שר הבריאות צריך לחתום על התקנות כדי שאלה יחייבו את מוסדות החינוך כבר בתחילת שנת הלימודים הקרובה, ולאחר מכן יבוצע יישור קו עם משרד החינוך והרשויות המקומיות.

     

    על פי התקנות החדשות, החל משנת הלימודים הקרובה יוגש לילדים בצהרונים מזון איכותי, העונה על צורכיהם התזונתיים והבריאותיים. בין היתר נקבע כי ילדים בני שלוש-חמש יקבלו לארוחת הצהריים מדי יום מנה עשירה בחלבון (חזה עוף, שניצל אפוי וכו'), חצי עד שלושת רבעי כוס (תלוי בגיל) של דגנים מלאים וקטניות (אורז, קוסקוס, עדשים וכו'), חצי כוס ירקות וחצי יחידת פרי. כמו כן תינתן אפשרות לארוחה צמחונית.

     

     ( )

     

    גילאי שש עד עשר יקבלו מנות דומות, אך במשקלים ובכמויות גדולים יותר. עוד נקבע כי ייאסר על מפעילי הצהרונים לתת לילדים משקות ממותקים, מאפים עשירים בשומן ובשומן רווי, פיצה, צ'יפס, חטיפים, חמוצים, קטשופ ומיונז. בנוסף לזה יחויב המפעיל לספק ארוחות בעלות הרכב מזון ייעודי לילדים הסובלים מרגישויות, לפי הצהרת ההורים. האריזות הייעודיות יסומנו באופן בולט.

     

    עוד קובעות התקנות רשימת מזונות אסורים, בהם משקאות ממותקים, עוגות ועוגיות, מזון עשיר במלח, רטבים מוכנים, מזונות עשירים בשומן רווי ומזון מטוגן. על פי התקנות יכירו ההורים את התפריט היומי וידעו כי כל אחת מהמנות העשירות בחלבון מכילה את כמות החלבון, הברזל השומן והנתרן הקבועות בתקנות.

     

    הארוחות יהיו מגוונות בתפריטים שונים בכל יום מימות השבוע, ובכל שבוע עוקב ישתנה סדר התפריטים. כל ארוחה תורכב ממזונות "מותרים" שיחליפו את המזונות ה"אסורים", ואלה יהיו דלי סוכר ושומנים רוויים ועתירי ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים טבעיים.

    אוכלים יותר פירות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אוכלים יותר פירות(צילום: shutterstock)

    על פי התקנות, משקאות ממותקים, משקאות דיאטטיים, ברד ומשקאות אנרגיה יהיו אסורים ויוחלפו במים או בסודה ללא סוכר או בתוספת צמחי תבלין כמו נענע או לואיזה. מאפים עתירי שומן כמו מלוואח, בורקס, ג'חנון ומאפים עשירים בסוכר יוחלפו במאפים מקמח מלא ובשמנים צמחיים כמו שמן זית וקנולה.

     

    מזונות עשירים במלח, ובהם אבקות מרק, חמוצים, פיצוחים וחטיפים מלוחים, יוחלפו במזונות בעלי הרכב נתרן נמוך יותר, לא יותר מ-400 מיליגרם נתרן בכל 100 גרם מזון. כאמור, גם תיבול המזון הוכנס לפיקוח, ואבקות למיניהן וגם רטבים מוכנים כמו המיונז עתיר השומן, הקטשופ עתיר הסוכר ורוטב הסויה עתיר המלח יוחלפו בעשבי תיבול, בשמן קנולה או בשמן זית.

     

    התקנות מתייחסות גם לפירות וירקות וקובעות כי מדי שבוע יוכנסו לתפריט ירקות מחמישה סוגים ופירות מארבעה סוגים - במקום ממתקים עתירי סוכרים ושומנים. משרד הבריאות קבע גם את אופן הכנת המזון והורה להפחית בטיגונם של מוצרי מזון ולהעדיף אפייה, צלייה, בישול, הקפצה או אידוי.

     

    קראו עוד:

    בררנות באוכל: "אבל זה לא טעים לי"

    מחקר: מה קורה כשהורים מעירים לילדיהם על המשקל

    10 שיטות לגרום לילדים לנסות אוכל חדש

     

    משרד הבריאות יפקח על איכות וכמות המזון הניתן בצהרונים. מפעיל צהרון או ספק מזון שלא יעמדו בדרישות המשרד ייקנסו בסכומים של אלפי שקלים על כל הפרה. ספק המזון ומפעיל הצהרון יחויבו לפרסם את הרכב המזון ואת ערכיו להורים ולתלמידים. אם לא יעשו זאת, ייקנסו בסכום של עד 6,000 שקלים על כל הפרה. בנוסף לזה, מפקחים מטעם משרד הבריאות יטלו דגימות מזון מהצהרונים לצורך בדיקות מעבדה.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), אמר בדיון: "זהו אחד המהלכים המרכזיים בגידול ילדינו בצורה נכונה. אסור שיהיה יום לא מנוצל להתפתחות הילד, וזה כולל את המערכות הלא רשמיות ובוודאי את נושא ההזנה. אישור התקנות האלו מאוד חשוב כדי שבראשון בספטמבר, שהוא מועד שלא משתנה, יהיה לילדים אוכל בריא. הנטל הגדול הוא על משרד הבריאות, אבל גם צריך את משרד החינוך והרשויות המקומיות בשביל לעמוד בתאריך היעד של פתיחת השנה".

     

    ח"כ רחל עזריה, מיוזמי המהלך, אמרה כי הורים מתחילים להבין את חשיבות המהלך: "עבדנו קשה על פתרון של בעיה שחלק גדול מהציבור לא מבין אותה, מתוך הבנה שאם לא נדאג לזה אנחנו כבר יכולים לשער מה יחכה לילדים, לחברה ולמדינה. בזכות יישום התקנות הללו המצב הבריאותי ישתפר".

     

    על פי דו"ח שהכין ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-11 מתוך 33 חברות הארגון במדד השמנת יתר בקרב ילדים: 26% מילדי המדינה סובלים מעודף משקל.

     

    על פי נתוני משרד הבריאות, שפורסמו כבר בשנת 2013, אחד מכל חמישה ילדים בכיתה א' סובל מעודף משקל, ובכיתה ז' מדובר כבר באחד מכל שלושה. שיעור התלמידים בעלי עודף משקל (בחישוב על פי המדד הבינלאומי BMI, שמודד את היחס בין גובה למשקל) ושיעור הילדים הסובלים מהשמנה עולים עם הגיל.

     

    השיעור הגבוה ביותר של ילדים הסובלים מעודף משקל בכיתה א' נמדד בקרב ילדי החינוך הממלכתי: כ-23%. אחריהם נמצאים ילדי החינוך הממלכתי-דתי (18%) ותלמידי החינוך החרדי (13%). כ-7% מתלמידי כיתות א' סובלים מהשמנה משמעותית, בהם 10% מתלמידי החינוך הממלכתי, 7% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ורק 4% מתלמידי החינוך החרדי.

     

    שיעורי ההשמנה עולים, כאמור, עם הגיל: כ-30% מתלמידי כיתות ז' בארץ סובלים מעודף משקל או מהשמנה, מהם 30% מתלמידי החינוך הממלכתי, כ-27% מתלמידי החינוך הממלכתי-דתי ו-21% מתלמידי החינוך החרדי. כ-10% מבני הגילים הללו אף סובלים מהשמנה משמעותית. מי שמעלים את הממוצע בכיתות ז' הם התלמידים הלא יהודים: יותר משליש (35%) מהילדים הערבים בכיתות ז' סובלים מעודף משקל או מהשמנה.

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כל ארוחה תורכב ממזונות "מותרים" שיחליפו את המזונות ה"אסורים"
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים