שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ביקורת סרט: "קפטן תחתונים" - פרודיה ילדותית על גיבורי-על
    אחרי שהתפרסם בסדרת ספרים מצליחה, "קפטן תחתונים" מגיע למסך הגדול. העלילה, האנימציה הפשוטה ואפילו בדיחות הפיפי-קקי נשארו בגרסה הקולנועית. הילדים אולי יעריכו, למבוגרים - אין מה לחפש שם

    הילדים בגילאי בית ספר יסודי קיבלו מתנה לכבוד הקיץ: סרט האנימציה "קפטן תחתונים: הסרט" ("Captain Underpants: The First Epic Movie"). ההורים שלהם מכירים היטב את הסחורה. סדרת הספרים המצליחה של דאב פילקי חוגגת כבר שני עשורים (ו-80 מליון ספרים), ו-7 שנים מאז החלה הסדרה להופיע בתרגום לעברית.

     

    "קפטן תחתונים: הסרט" - טריילר

    "קפטן תחתונים: הסרט" - טריילר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    השילוב בין הומור חתרני לגילאי היסודי (זלזול במקורות סמכות של הורים ומורים, הומור סקאטולוגי) וערכי יסוד שהילדים יכולים להעריך (נאמנות בין חברים, דמיון ויצירתיות), הצליחו לקלוע לטעמם של קוראים צעירים בכל רחבי העולם. עכשיו תור הסרט להוכיח את האפשרות לעבד שילוב זה גם למסך הגדול.

     

    זוהי הפקה של אולפני דרימוורקס בבימוי של דיוויד סורן (סרט שבלול המרוץ הבינוני "טורבו" מ-2013), עם תסריט שנכתב ע"י התסריטאי/בימאי ניקולס סטולר (סרטי "שכנים" עם סת' רוגן). לא לגמרי מפתיע שסטולר חווה חיבור לתכנים בספריו של פילקי – והרי נדמה כי קומדיות עכשוויות רבות מסתמכות על הומור הפרשות. מעין מעגל סגור שבו מבוגרים שואבים השראה מהומור של ילדים, ואחרי שהם מקצינים אותו במידת האפשר, מגיע סופר כמו פילקי, ומעצב הומור זה מחדש עבור ספרי הילדים.

     

     

    "קפטן תחתונים" מוקרן בישראל בגרסת המקור ובדיבוב. זוהי הפקה בתקציב נמוך (34 מליון דולר), עם אנימציה לא מאוד מלוטשת – בין השאר בגלל הניסיון לא להתרחק יותר מדי מהעיצוב הגראפי הפשוט (והיעיל) בספריו של פילקי. בכל הנוגע למבוגרים, מעבר לליווי של ילדים לאולם הקולנוע, אין הצדקה מיוחדת לכך שאדם בוגר ילך מיוזמתו לראות את הסרט. הוא לא מציע יותר מדי - לא מבחינת מקוריות או איכות האנימציה, ובוודאי שלא מבחינת העלילה או עומק הרעיונות המוצגים.

     

    עוד ביקורות קולנוע:

    "כוכב הקופים": המלחמה" - בידור אינטליגנטי ועומק קודר

    "זוג יונים: "מפשיט את חיי הנישואים"

    "ספיידרמן: השיבה הביתה": הכי צעיר, הכי טכנולוגי וכמעט הכי טוב

    "להתראות גרמניה": בדיחת שואה לא מצחיקה

     

    כמו בסדרת הספרים גיבורי הסרט הם שני חברים בכיתה ד' - הרולד הצ'ינס (תומס מידלדיץ' / יולי סקר) וחברו האפרו-אמריקאי ג'ורג' בירד (קווין הארט / עידו מוסרי). הם לומדים בבית הספר שבגרסא האנגלית מכונה "בית הספר על שם ג'רום הורוביץ", ובעברית "ג'רום חרבנוביץ'". הנה דוגמא מובהקת להתערבות יתר בתרגום שמנסה להוסיף עוד שכבת הומור הפרשות מעבר למה שקיים במקור. "ג'רום הורוביץ'" הוא שמו האמיתי של הקומיקאי היהודי המוכר כ"קרלי", הקירח מחבורת "שלושת הסטוג'ס". בתרגום לעברית המחווה המוסוות הפכה לבדיחת הפרשות גלויה ולא הכרחית או מוצלחת.


    לוגיקת ההפרשות קשורה באופן בלתי נפרד לאלמנטים החתרניים בסרט, לפחות בהתאם לפרמטרים המקובלים ביסודי. הרולד ו-ג'ורג הם שני חברי נפש שובבים מאז כיתה א'. חברותם נצרבה כאשר שניהם היו היחידים שצחקו כשהמורה ניסה ללמד את שם הכוכב "אוראנוס" (הנשמע באנגלית כמו המצלול של "פי הטבעת שלך").

     

    שניהם שונאים את בית הספר ואוהבים לבלות ביחד, לכתוב ולצייר חוברות קומיקס, שבהן הם נותנים דרור לדמיונם הפרוע. האנימציה מאפשרת לנוע במהירות בין הרפרנסים של תרבות הפופ המהווים מקור השראה (משהו שדרימוורקס רגילים לעשות מאז סרטי "שרק" לעשות בו שימוש מאסיבי). זה מאוד מזכיר עוד סרט אנימציה של דרימוורקס על ילד בעל דמיון עשיר – "בייבי בוס" שיצא רק לפני שלושה חודשים, ושהפגין בסיקוונס המוצלח שפתח את הסרט תנועה עשירה ומורכבת יותר מבחינת האנימציה בתוך הדמיון של הגיבור.

     

    הנמסיס של הרולד וג'ורג הוא המנהל הרודני של בית הספר בנג'מין "בני" קרופ (שם הדומה ל-Crap) (אד הלמס) – ובעברית ה"קרופ" הופך ל"פיפיש" (דדי זוהר). מנהל מהז'אנר השתלטני-פסיכופאטי של גרייס מוסו (מסדרת הטלוויזיה "פארקר לואיס"). מנגד שני הגיבורים חובבי המתיחות שקרופ מנחש שהם עומדים מאחורי פעולות השיבוש של המערכת, אך מעולם לא הצליח להוכיח זאת.

    הכל משתנה כאשר קרופ, והתלמיד החנון מלווין סנידלי / מלווין מלשנוב (ג'ורדן פיל / לירון לב) טומנים לשניים מלכודת. נראה שמנהל עומד לנצח, אבל אז ג'ורג מצליח להפנט את המנהל באמצעות טבעת היפנוזה. מכאן והלאה השניים מעצבים את התנהגותו של המנהל ע"פ קווי המתאר של הדמות אותה הם יצרו – קפטן תחתונים. גבר מבוגר, קירח, לבוש בתחתוני ענק. מעין פרודיה חצופה של ילדים על גיבורי על. המנהל, מקור הסמכות הרודני בבית הספר, לא זוכה בכוחות-על, אבל במחשבתו הוא הדמות של קפטן תחתונים, ולכן מבצע אקטים של גבורה מבלי שהוא מודע לגיחוך בהתנהגותו.

     

    והיכן שיש גיבור-על חדש יש גם אויב – המורה החדש למדעים פרופסור פופיפנטס (תחתוני קקי) / פומפה פ' פיפיקקי (ניק קרול / צביקה פורמן). אז המסגרת הז'אנרית של גיבורי על קיימת אבל באופן פרודי ומודע לעצמו, ברמת ההומור הרפלקסיבי של ילדים. מעבר לכך אין דמויות, מבנה דרמטי בעל עומק או ערך רב מדי. יתכן שהאיכויות הללו נמצאות בספרים, אבל בכל הקשור לסרט כנראה שאין בו מסר בעל ערך רב מדי.


    פורסם לראשונה 13/07/2017 16:40

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    מומלצים