אמצעי ביטחון חסרים בהתנחלויות: "מישהו צריך להתעורר"

הגדר בחלמיש(צילום: עידו ארז)

אנשי הביטחון בהתנחלויות אומרים בקול ברור כי אין מספיק אמצעי מיגון מתאימים. "מישהו חייב להתעורר, מבטיחים לנו דברים כבר שנים ולא קורה כלום בשטח. תמיד אחרי פיגוע מצהירים הצהרות וכשבסוף מגיעים לשטח לא קורה כלום", אמר שלמה ועקנין, קב"ט מועצת יש"ע.

אנשי ביטחון נוספים הסבירו כי התקציב שעליו סוכם עבור תשתיות ביטחון ליישובים קוצץ באופן דרמטי. "אחרי גל הטרור האחרון סוכם על העברת כ-320 מיליון שקלים לשיפור אמצעי הביטחון ביישובים. הכסף לא עבר, אין תשתיות מוכנות. לפני כמה שבועות התבשרנו שהתקציב קוצץ דרמטית ב-300 מיליון שקל. זה הזוי, איך אפשר להגן על תושבים כך?"

יישוב אחד בלבד בכל רחבי יו"ש ממוגן באופן הרמטי על פי ההנחיות המלאות. מטעמים של צנזורה וביטחון מידע לא נפרט את שמות היישובים ומיקומם. ביהודה ושומרון כ-150 התנחלויות מוכרות ומוסדרות ועוד 43 מאחזים שטרם הוסדרו או שבדרך להסדרה, כך על פי המתנחלים. נתונים של ארגונים אחרים מצביעים על מספר גדול יותר של יישובים. על פי הנחיות משפטיות, במאחזים אין אישור למרכיבי ביטחון קבועים, ככל הנראה מתוך הנחה שחלקם יפונו. לפיכך בכל המאחזים נשען הביטחון על עמדות של חיילי צה"ל.

בנוגע להתנחלויות נעשית בכל כמה שנים חלוקה על ידי גורמי ביטחון ליישובים מאוימים יותר ומאוימים פחות בהסתמך על אירועי טרור בעבר, ניסיונות חדירה ופיגועים. מתוך 150 ישנם 45 שנחשבים למאוימים, ובהם הותקנו מערכות שב"מ (שטח ביטחוני מיוחד). המשמעות: בשטח של כ-300 מטר המפריד בין גדר היישוב לבית הראשון מותקנים אמצעים חכמים הכוללים מצלמות, מכ"מים וגדר עם אמצעים טכנולוגיים. עלות הקמת "יישוב שב"מ" ממוצעת נאמדת בכ-10 מיליון שקלים.

מתוך 45 ההתנחלויות המאוימות רק ב-25 מותקנות מערכות שב"מ באופן המכונה "עשיר" - כזה שכולל את רוב מרכיבי השב"מ. 20 יישובים מאובטחים רק בחלק קטן מהם. כלומר - או מרחק של 300 מטר מהגדר לקו הראשון של הבתים, או גדר טכנולוגית, או מכ"מים.

באחד היישובים שאליהם חדרו מחבלים לאחרונה יש גדר מתריעה אך אין מצלמות - דבר שמקשה על סגירת המעגל במקרה של חדירה. אנשי הביטחון ביו"ש הסבירו כי גם מתוך 25 ההתנחלויות שבהן מותקנות מערכות שב"מ עשירות, רק אחת בלבד זכתה לכלל המיגון כיוון שבעברה חדירות ופיגועים קשים מאוד. "המצב בשטח בעייתי מאוד וקשה. יש פערי ביטחון. זה רק עניין של כסף, אבל אף אחד לא רוצה לתת את המענה הכלכלי", הסביר גורם ביטחוני באזור.  

במסמך שהפיצה במרס האחרון לשכת הרמטכ"ל לוועדת המשנה לענייני חוץ וביטחון נכתב מפורשות כי יש פערים קשים בביטחון היישובים ביו"ש: "בשנת התקציב 2017-2016 קבע סגן הרמטכ"ל סדר עדיפות ראשון לשיקום והתעצמות מרכיבי הביטחון באיו"ש, עקב איום החדירה שהתממש בשנים האחרונות. תחקירי הפיגועים הצביעו על פערים רבים במערכי הביטחון, ויש להשלימם".

ראש מועצת שומרון, יוסי דגן(צילום: אלי מנדלבאום)

ראש מועצת שומרון יוסי דגן, שבתחומו כמה התנחלויות הסובלות מהיעדר מיגון מספק, הסביר כי "הצמצום הדרמטי של מרכיבי הביטחון ביו"ש הוא מחדל מהדהד. רוב מרכיבי הביטחון שאושרו מקצועית וגם תקציבית בעבר קוצצו בתקופה האחרונה וחלקם אף הוסטו מיו"ש לאזורים אחרים". הוא קבל על ההחלטה "לקצץ סכום של 320 מיליון שקלים ולהשאיר רק 20 לביטחון של כ-500 אלף תושבים. לאחר כל פיגוע נשמעות הבטחות מירושלים ועד אמריקה לתיקון החוסר המשווע הזה, אבל כשמגיע הפיגוע הבא אנו מחזיקים את הראש בין הידיים ואומרים שזה עוד פיגוע שיכול היה להימנע".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי יש לפנות למשרד האוצר בעניין.