השנים האחרונות של ממלכת יהודה: עדויות מחורבן בית המקדש הראשון
מבני מגורים שכוסו במפולות אבן, שרידי עץ מפוחמים - עדות לחורבן שזרעו הבבלים בירושלים, לצד גרעיני ענבים, כלי חרס, קשקשי דגים ועצמות דגים וחפצי אומנות מיוחדים ונדירים - וגם ראיה להתיישבות מחוץ לחומות: "עדות מרתקת לסופה של העיר ולחורבנה בידי הבבלים"
2,500 שנים לאחר השריפה הגדולה שכילתה את ירושלים נחשפות עדויות לחורבן: מבני מגורים שכוסו במפולות אבן מתקופת בית המקדש הראשון התגלו בעיר דוד, בחפירות רשות העתיקות בגן לאומי סובב חומות ירושלים, במימון עמותת "אל עיר דוד" (אלע"ד).
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
בחפירות שנערכו במדרון המזרחי של עיר דוד נתגלו בין אבני המפולות שרידי עץ מפוחמים - עדות לחורבן שזרעו הבבלים בירושלים, וגם גרעיני ענבים, כלי חרס, קשקשי דגים ועצמות דגים וחפצי אומנות מיוחדים ונדירים.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מכתב הרבנים: להט"בים יאמצו ילדים? זה נגד המוסר האנושי
- מפישקלעך ועד מעדן עם כיפה: עולם החטיפים המתחרדים
- מחקר: כך משאירים המשיחיסטים את הרבי מלובביץ' "בחיים"
"הממצאים מלמדים על עושרה ואופייה של ירושלים תחת שלטון בירת ממלכת יהודה, והם עדות מרתקת לסופה של העיר ולחורבנה בידי הבבלים", הסבירו חוקרי רשות העתיקות.
גם לפני החורבן - התיישבו מחוץ לחומות
בין הממצאים הבולטים בחפירה, המתגלים שבוע בדיוק לפני תשעה באב - שמציין את חורבן שני בתי המקדש, נמצאו גם עשרות קנקנים ששימשו לאגירת תבואה ונוזלים, שעליהם הופיעו טביעות חותם. בין היתר התגלתה טביעת "רוזֵטָה" - דגם של ורד בעל שישה עלים.
אורטל כלף וד"ר ג'ו עוזיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מסבירים: "טביעות אלו אופייניות לסוף ימי בית המקדש הראשון, והן שימשו את המערכת המנהלית שהתפתחה בשלהי ממלכת יהודה. סימון החפץ אפשר שליטה ובקרה על איסוף היבולים ועל שיווקם ואחסנתם. טביעות הרוזֵטָה החליפו את הטביעות 'למלך', אשר שימשו את המערכת המנהלית הקודמת".
עושרה של בירת ממלכת יהודה בא לידי ביטוי גם בחפצי הנוי שהתגלו בחפירות. ממצא מיוחד ונדיר הוא פסלון צלמית זעיר משנהב בדמות אישה. הדמות עירומה, ולה תסרוקת בסגנון מצרי. איכות הגילוף של הפסלון גבוהה, והיא מעידה על הרמה האומנותית הגבוהה של החפץ ועל המיומנות המצוינת של האומנים בתקופה זו.
"ממצאי החפירה מראים באופן חד-משמעי כי העיר ירושלים התפשטה אל מחוץ לחומה לפני חורבנה", אומרים כלף ועוזיאל. "שורת מבנים שנחפרים כעת מופיעה מעבר לקו החומה שהיוותה את הגבול המזרחי של העיר בתקופה זו.
"לאורך תקופת הברזל עוברת ירושלים תהליך של גידול תמידי, אשר בא לידי ביטוי בבניית חומה ובהתפשטות אל מחוץ לחומות. חפירות שנעשו בעבר באזור הרובע היהודי הראו איך גידול היישוב בסוף המאה ה-8 לפני הספירה גרם לסיפוח האזור המערבי של ירושלים אל תוך היישוב. לפי החפירה הנוכחית אפשר להציע כי לאחר ההתרחבות העיר מערבה - גם ממזרח נבנו מבנים מחוץ לקו החומה".
לפנייה לכתב/ת 
