שתף קטע נבחר

כל אחד יכול: עוף וירקות בשקית

ארזתי לבד: הדברים הכי פשוטים הם הדברים הכי טעימים, ועם זה רותי קינן הולכת עד הסוף ומכינה עוף וירקות בשקית קוקי - מתכון שהוא ארוחה שלמה שכל אחד יכול להכין בחמש דקות בבית

 

זה לא סוד שהדברים הכי פשוטים הם לפעמים הכי טעימים בעולם – פרוסת לחם טרי מרוחה בחמאה (כן! חמאה!), רצוי מלוחה, היא הדוגמה המושלמת לכך. וגם העוף שמתבשל בשקית הקוקי האלמותית.

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)
 

אל המתכונים הכי בסיסיים שאני מכירה, אני חוזרת בימים שבהם רמת המוטיבציה לבלות בחיקו המהביל של המטבח שואפת לאפס. למי יש כוח לטגן שניצלים במחבת כשהטמפרטורה בחוץ כמעט מאפשרת לבשל אותם בלי גז או אינדוקציה? נכון, אני מפונקת והמטבח שלי ממוזג, אבל מה שקובע הוא האווירה (והאוויר) שמסביב. ככה שמה שמתחשק לי בימי החום והלחות הוא מה שגם נשמע כמעט בלתי אפשרי: ארוחה שלמה, מזינה וטעימה, ודורשת ממני לא יותר מכמה דקות של הכנה לפני הבישול, ומה שפחות כלים לניקוי אחריו.

 

אז כששלפתי מהמקרר את מגש הפולקעס שהכינותי מראש, עשיתי מה שאימא שלי היתה עושה – דחסתי אותן לשקית קוקי, זו שנשבעתי שלא אשתמש בה לעולם (והיא תמיד בהישג יד במגירת המטבח שלי).

 

הנדר, שהופר בלי להניד עפעף, הוא תולדה של מסורת בישול שהתנכרתי לה במשך שנים – זו שגורסת שהמצאות המשתייכות לאגף האינסטנט והנוחות, יש לאמץ בלי לשאול שאלות. אימא שלי אלופת הז'אנר הזה, וכל פסיכולוג מתחיל יצביע על כך כמקור לנטייה שלי להתפלש במקומות הכי מסובכים של המטבח, ולהציב לעצמי מטרות שכמעט ולא ניתנות להשגה באמצעים ביתיים.

 

אז בחזרה לשקית. אחרי ששוקי העוף נחו בה, הוספתי תערובת תיבול שהורכבה בעיקר מפפריקה אדומה טובה, מלח ושום מיובש וניערתי היטב את התכולה. אליהם צירפתי מה שמצאתי במקרר: חבילה של תפוחי אדמה זעירים, כרובית חתוכה לתפרחות וגזר קלוף. ערבבתי קלות את התכולה, סגרתי בחבק המתכת המצורף לשקיות, ניקבתי את השקית בקיסם, והנחתי אותה בתבנית אלומיניום חד פעמית.

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)

אחרי שעה בתנור ,פתחתי בזהירות בעזרת סכין חדה, שאפתי את הניחוח המענג שהתפרץ ממנה ושחררתי מהשקית ארוחה שלמה, כולל מנה חלבונית, פחמימות וירקות, שבהכנתה השקעתי 5 דקות גג. ושימו לב – זה עוד לא הכול: היום אין משימת הדחה (של כלי הבישול) – השקית והתבנית הולכות ישירות לפח.

 

חוכמת השקית מובנת מאליה: היא מאפשרת לכל מה שנח בתוכה להתבשל במיץ של עצמו, ואם משדכים כמה מרכיבים – כמו עוף וירקות – כל אחד מהם נהנה מהמיץ של השכן. השקית המלאה באדים גם מגנה על החוסים בה מפני התייבשות, אבל לא מונעת מהם שיזוף קל ומבוקר. העוף מגיח שחמחם, רך ועסיסי, תפוחי האדמה מקבלים בחלקם ציפוי פריך והכרובית והגזר שומרים על אופיים וטעמיהם בעודם משתכשכים ברוטב שנוצר מהעוף והתבלינים. בקיצור – חגיגה שכולם אהבו - הגדולים ובעיקר הקטנים.

 

עוף וירקות אפויים בשקית

זוהי מנה דמוקרטית: המרכיבים, התיבול והכמויות יכולים להשתנות לפי הטעם, ההעדפה או מה שיש לכם במקרר. המרכיבים שלהלן רק יתנו לכם מושג על הכמויות שנכנסות לשקית קוקי רגילה. אם יש לכם יותר סועדים – אפשר להשתמש בשקית ענקית, או לחלק את המרכיבים בין שתי שקיות. תרגישו חופשיים.

 

המרכיבים (ל-4 מנות):

8 שוקי עוף

1 כף תערובת תיבול (בהרט, ראס אל חנות, חווייג' או תערובת מוכנה לעוף בגריל, לקציצות או מה שאתם אוהבים)

מלח (בנדיבות, אבל שימו לב: עוף מוכשר עלול להיות מלוח)

1 שקית תפוחי אדמה קטנים

1 כרובית קטנה, מפורקת לתפרחות

4 גזרים קלופים, חתוכים לחתיכות גדולות

 (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
(צילום: ירון ברנר)
 

אופן ההכנה:
  1. מכניסים את השוקיים ואת התבלינים לשקית, ומנערים היטב כך שהשוקיים מצופים היטב.
     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)
  2. מכניסים את כל יתר המרכיבים לשקית וסוגרים. מניחים את השקית בתבנית אלומיניום, ודוקרים עם קיסם בכמה מקומות לאפשר שחרור האדים.
     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)
  3. אופים כשעה (אפשר גם יותר) בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. רצוי להפוך את השקית פעם אחת במהלך האפייה (אבל לא מוכרחים).

 

אפשר להוסיף גם:

  • נסו כרישה חתוכה לפרוסות עבות, שיני שום שלמות (לא חובה לקלף אותן), קישואים (זוקיני) חתוכים לחתיכות גדולות, שורשי פטרוזיליה (שלמים), בטטה קלופה וחתוכה לפרוסות עבות וכו'
  • לטעמים אסייתיים אפשר להוסיף גם שורש ג'ינג'ר קלוף, חתך או מגורר, כמה כפות רוטב סויה או פלפל חריף
  • לטעם מתקתק ומקורי נסו לשלב פירות טריים כמו שזיפים, תפוחים, אגסים או מיובשים

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
עוף בשקית
צילום: ירון ברנר
מומלצים