שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אף אחד לא נמצא כאן בשביל להתעשר"
    מנות ב-20 שקלים והרבה נשמה: רשת "קפה טוב" פועלת כמרכז שיקומי לבעלי נכויות. איך זה בדיוק עובד, ומה יש במטבח שדווקא יכול להרגיע? גיל דורון מעמותת "שכולו טוב": "אף אחד לא נמצא כאן בשביל להתעשר. הרווח חשוב, אך הוא לא העיקר וכשאין לחצים הקשורים לרווחיות, זה מאפשר לעסוק ביעדים החברתיים שהצבנו לעצמנו"
    לא רק אוכל: מסעדות חברתיות בארץ

    לא רק אוכל: מסעדות חברתיות בארץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לא כאן בשביל להתעשר. "קפה טוב" (צילום: יח"צ) (צילום: יח
    לא כאן בשביל להתעשר. "קפה טוב"(צילום: יח"צ)
      

    בחוץ מספר מקומות ישיבה שמוסתרים מהרחוב ההומה בעזרת שורת עצי נוי, בפנים חלל ממוצע בגודלו, מעוצב בפשטות, עם ריח חזק של קפה שנטחן זה עתה. מאחורי בר הקפה מטבח קטן ומאובזר שמוציא בזה אחר זה שקשוקה, כריכים פשוטים, סלטים, ארוחות בוקר ופסטה. על פניו זה בית קפה רגיל, ששום דבר בחזותו אינו מרמז על כך שמדובר למעשה במיזם חברתי. אהה, וכמעט שכחנו - כל המנות בתפריט מתומחרות במחיר אחיד של 20 שקלים בלבד.

     

    בית הקפה "קפה טוב" משמש כמיזם שיקומי יוצא דופן שאף זכה בפרס יוקרתי מטעם האו"ם, והוא קם על מנת לייצר הזדמנות תעסוקתית שווה עבור המתמודדים עם מוגבלות נפשית.

     

    עסק חברתי, מודל שיקומי וערך חברתי כלכלי זה טוב ויפה, אך כיצד זה מיושם הלכה למעשה בתחום האוכל, תחום שנחשב לאחד הנוקשים? כיצד עושים מעשים טובים ותוך כדי גם מרוויחים בתחום, שבו אנשים נשחקים מהדרישות המקשות של הרשויות ומתייאשים מהרווחיות הנמוכה? שאלה נוספת ואולי החשובה שבהן היא, במידה וקיימת אפשרות להרוויח (ועל הדרך גם לעשות טוב) גם כשהתמחור נמוך, מה זה אומר על בתי האוכל שאינם חברתיים ובהם המנות עולות פי שלוש ואף יותר מזה?

     

    בית הקפה הוא חלק משבעה תחומי תעסוקה שמציעה עמותת "שכולו טוב" שהוקמה על ידי עירד אייכלר ב-2005, ופועלת על פי מודל חברתי לפיו כל אחד מתוך ארבעת הסניפים של בית הקפה הפועלים כיום בארץ, משמש מרכז הכשרה שיקומי שבו המתמודדים עם הלקות הנפשית מקבלים את הכלים הדרושים להשתלבות בעולם התעסוקה ובקהילה. 

     (צילום: לין לוי) (צילום: לין לוי)
    (צילום: לין לוי)
      

    אף אחד לא נמצא כאן בשביל להתעשר

    "הסניף הראשון של בית הקפה נפתח בפתח תקווה, והתחיל כבר מיצים שהתגלגל והפך לבית קפה", משחזר גיל דורון מראשי העמותה. "הסניפים הוקמו באמצעות קרנות של הביטוח הלאומי וממונים על ידי משרד הבריאות. כל הסניפים הפועלים כיום הם בבעלות העמותה, כששניים מהם פועלים בתוך מתחמי הייטק ביהוד ובלוד ושני הנותרים (בחיפה ובחדרה) הם בתי קפה עצמאיים הפתוחים לקהל הרחב. בחודש הקרוב עתיד להיפתח סניף חמישי של הרשת, הפעם במבנה בו שוכן המטה של קופת חולים כללית בתל אביב".

     

    האם אתם נסמכים גם על תרומות פרטיות?

    "האג'נדה היא לא לקבל תרומות, על מנת שלא לקשור ולתלות את שאלת קיום הרשת בנדיבותם של התורמים הפרטיים. חשוב לנו להיות יציבים כדי ליצור סביבה בטוחה עבור המתמודדים שלנו".

     

    איך אתם מתקיימים עם מחירים נמוכים, כשבנוסף עליכם לשלם גם על הכשרות וגם את דמי השיקום?

    "קודם כל חשוב לציין כי תעודת הכשרות שלנו נועדה על מנת לפנות לקהל רחב ככל האפשר. מבחינת הפוד קוסט, ב'קפה טוב' הוא גבוה ב-20% לעומת בתי האוכל הרגילים, אך זה אינו מהווה מכשול, מכיוון שאין במשוואה את הלחצים שנוצרים מתוך שאיפה לשמור על הרווחיות".

     

    "אף אחד לא נמצא כאן בשביל להתעשר, כך שגם כאשר הפוד קוסט גבוה ולא רווחי, אנחנו לא קורסים אלא נשארים מאוזנים. כשיש תקופות חלשות אנחנו יוזמים אירועים חברתיים שמושכים קהל, וגם מציעים לחברות ולארגונים מגשי אירוח. המשכורות של המנחים משולמות על ידי המדינה, וכל ההכנסות של בית הקפה מופנות לתשלום דמי שיקום שמרוויחים המתמודדים תמורת עבודתם בבית הקפה. מכיוון שאנחנו ספקי שירות של המדינה - הרווח חשוב, אך הוא לא העיקר וכשאין לחצים הקשורים לרווחיות, זה מאפשר לעסוק ביעדים החברתיים שהצבנו לעצמנו".

     (צילום: יח"צ)
    (צילום: יח"צ)
     

    העמותה מעניקה כיום שירות לכ-2,800 בעלי נכויות והיא כוללת 260 שכירים הפועלים בתשעה תחומים מרכזיים, כששניים מהם הם תחומים חברתיים ושבעה מהם הם תחומים תעסוקתיים. רשת "קפה טוב" היא אחת מתחומי התעסוקה האלה: כל סניף שלה פועל כפלטפורמה שיקומית עם כ-50 משתקמים שמגיעים למשמרות של 4-3 שעות (לפי ההנחייה של משרד הבריאות). יחד איתם נמצאת בכל סניף רכזת תעסוקה נתמכת המועסקת על ידי העמותה ומנהל מקצועי.

     

    מדוע הוחלט לכלול עסק קולינרי במערך השיקום של העמותה?

    "אנחנו מאמינים שתחום האוכל משקף בצורה המהימנה ביותר את השוק החופשי. ההכשרה שמקבלים בבית קפה מעניקה את הכלים הדרושים להשתלבות בכל תחום אחר כי זה כולל מיומנויות מקצועיות, יכולות תקשורת בין אישית והתנסות מעשית בתפעול המטבח, בשירות לקוחות ובמגוון תפקידים נוספים. מכיוון שבתי הקפה ממוקמים בסביבה נורמטיבית בלב הקהילה, ההכשרה הזו מכינה את המתמודדים 'על אמת' לקראת היציאה לעולם האמיתי. מי שבוחר להישאר בתחום ולהתמקצע בו, מגלה כי הדרישה לכוח אדם במסעדנות גבוהה וגם כי יש שפע רב של מקומות המגישים אוכל".

     

    "השורה התחתונה היא שהמשתקמים שלנו מקבלים את הכלים שיאפשרו להם להשתלב בכל משרה אחרת, אז בין אם יבחרו להמשיך בעולם המסעדנות ובין אם יבחרו לפנות לעבודה אחרת - מושג כאן צמצום הפער החברתי וזה מבחינתנו השיקום האמיתי".

    ההכשרה הזו מכינה את המתמודדים לקראת היציאה לעולם האמיתי (צילום: לין לוי) (צילום: לין לוי)
    ההכשרה הזו מכינה את המתמודדים לקראת היציאה לעולם האמיתי(צילום: לין לוי)
     

    איך אתם מכינים את העובדים לעבודה בתחום הקשה הזה?

    "לא כל מי שסיים הכשרה אצלינו ישתלב דווקא במסעדה, יכול להיות שהוא יתקבל לעבודה דווקא בחנות. על מנת להבטיח תעסוקה למתמודדים שסיימו את ההכשרה, אנחנו מקיימים קשרים הדוקים עם כמה מרשתות האוכל הגדולות בארץ. חוץ מזה, כל מתמודד מקבל ב'קפה טוב' לא רק את ההכשרה, אלא גם ליווי של רכזת תעסוקה שמסייעת בכתיבת קורות חיים, מלווה אותו בראיונות עבודה וגם לאחר שהתקבל לעבודה - ממשיכה לתמוך ולעזור לו".

     

    "אנחנו מאמינים שההתנסות בעבודה במטבח או בשירות פרונטאלי, מכינה את האדם לעמוד באתגרים תעסוקתיים כמעט בכל תחום. בנוסף, התנסות בעבודה בבית הקפה חוסכת את ההלם הגדול בכניסה לשוק החופשי: מטבח הוא סיר לחץ, וכשמלמדים בצורה הדרגתית כיצד לעמוד בו ובלחץ של הסרוויס שמביא איתו פיקים של בונים, זה מכין את האדם למה שמצפה לו כמעט בכל עבודה".

     

    בעבודה עם אוכל יש פן מרגיע

    ותכל'ס, מה עם האוכל? בכל אחד מהסניפים מועסק מנהל מטבח שאחראי על עדכון התפריט ארבע פעמים בשנה. בנוסף, מדי שבוע יש בתפריט ספיישל מתחלף כמו קוסקוס או טורטייה, פשטידה מיוחדת או מוסקה.

     

    כך למשל, בסניף של "קפה טוב" הממוקם ביהוד, התפריט הורכב בשיתוף עם יועץ קולינרי שהרכיב ארוחות צהריים מלאות במחיר של 32 שקלים בלבד. במילים אחרות - לא מדובר במפעל שמטרת קיומו שיקום בלבד, אלא בכזה שיש בו גם אתגרים קולינריים ושאיפה להיות עדכניים ולהתכתב עם דרישות השוק.

     (צילום: לין לוי) (צילום: לין לוי)
    (צילום: לין לוי)
     

    האם ישנו ערך שיקומי מיוחד בעבודה עם אוכל?

    "לא בדקנו את זה בצורה מדעית, אך אני יכול לומר שעבודה בבית קפה מחזירה לאנשים את הביטחון העצמי. אני גם רואה שלעבודה עם אוכל יש פן מרגיע עבור חלק מהמתמודדים. הם גם משתתפים בישיבות צוות ובתהליכי קבלת ההחלטות, וזה מעניק תחושת שייכות ומלמד אותם שלקול שלהם יש משמעות".

     

    "בכל משמרת נמצאים במקום שבעה מתמודדים ושני אנשי צוות, כשהמטרה שלנו היא שכל מתמודד יעבור בכמה שיותר תחנות בבית הקפה (כמו למשל בריסטה, מחסנאי, שוטף כלים, טבח, מלצר ועוד) על מנת להכין אותו לכמה שיותר תפקידים ולפתוח בפניו רעיונות למה שהוא אוהב או מסוגל לעשות בחיים. אנחנו מאמינים שהאנשים הללו יכולים להיות הרבה יותר מרק שוטפי כלים, ואנחנו מאתגרים אותם על מנת שיאמינו בכך ויפתחו מוטיבציה להצליח".

     

    ומה קורה בפן החברתי תוך כדי עבודה במטבח או בשירות הפרונטלי?

    "השיח שנוצר בין המלצר או בין הברמן קפה ללקוחות, יוצר קשר שאולי לא יהיה משמעותי עבור הלקוח אך הוא משמעותי ביותר עבור המשתקם, וזוהי המהות של הפרויקט כולו. 'קפה טוב' מוציא את המשתקמים מקבוצת השווים שלהם, מאזורי התעשייה ומהמפעלים שבהם אף אחד לא רואה אותם. קורה לא מעט שהמשמרת בקפה טוב משמשת עבור המשתקם סיבה לקום בבוקר, סיבה להתגלח או אפילו סיבה לצאת מהבית".

     (צילום: לין לוי)
    (צילום: לין לוי)
     

    "לאט לאט, תוך כדי עבודה בבית הקפה הוא מפתח מחדש את הביטחון העצמי, את תחושת השייכות ואת הרצון לעשות את הצעד הבא ולצאת לעבודה בשוק החופשי גם אם זה רק על מנת להיות קופאי בבית קפה. ישנם מתמודדים עבורם תלוש משכורת הוא משמעות החיים, ומכיוון שההכשרה שלנו אינה מותנית בזמן, אלא נעשית בקצב המתאים למשתקם תוך כדי התאמתה למצבו - זה מבטיח את הצלחת תהליך השיקום. היו לנו משתקמים שנשארו חמש שנים, והיו גם כאלה שלקח להם רק מספר חודשים עד שיכלו לחזור ולעבוד מחוץ למסגרת השיקומית שלנו. אחוזי ההצלחה שלנו גבוהים וזה מראה שהמודל על פיו אנו עובדים, מצליח להשיג את המטרה שלשמה העמותה הוקמה מלכתחילה".

     

    סניפי "קפה טוב"

    בת חן 7 חיפה, 04-8877276

    הנשיא 45 (פינת רוטשילד) חדרה, 04-6222468

    אלטלף 3 (בניין HPE ) יהוד, 03-5396836

    בת שבע 1 (מתחם טלרד) לוד, 08-8673880

    ארלוזורוב 115 (מטה של כללית) תל אביב - הפתיחה בקרוב

     

    מלבד בית הקפה פועלים כיום בישראל עסקי מזון נוספים שבפעילותם ישנם גם פן חברתי וגם תרומה לקהילה:

    • אורנט, המתכת 8 פארק תעשיות השרון קדימה, 09-8913399, כשר
    • קפה שלווה, דרך שלוה 1 ירושלים, המרכז הלאומי שלוה, 073-2822200, ראשון-חמישי 8:00-22:00, שישי 13:00-8:00, כשר למהדרין
    • אוסקה, ראשית הישוב 1 חגלה, 052-7799597‏, ראשון-חמישי 17:00-8:00, שישי 14:00-8:00, כשר ללא תעודה
    • קפה בעלמא, Y CENTER דרך יצחק רבין 17, פתח תקוה, 03-9040727, ראשון-חמישי 23:00-8:30, שישי 13:00-8:00, שבת 24:00-20:30, כשר חלבי
    • קפה גותה, הדגל 4‏ שדרות‏, 08-6515761‏, ראשון-חמישי 22:00-9:00, שישי 14:00-9:00, שבת 22:00-19:30, כשר למהדרין
    • יקב טוליפ, כפר תקווה קריית טבעון, 04-9830573, כשר
    • מטעים, רמת הנדיב זיכרון יעקב, 04-8449998, ראשון-חמישי 16:00-8:00, שישי 14:00-8:00
    • קפה רינגלבוים, רינגלבלום 86/6 באר שבע, 08-6491001‏, ראשון-חמישי 22:30-9:00, שישי 14:00-8:00, כשר
    • חרוצים, בית שק"ל, רחוב יד חרוצים 11 ירושלים, 02-6733363 , ראשון-חמישי 17:00-7:00, שישי 15:00-7:00, כשר למהדרין
    • קפה שרגא, ינאי 3 ירושלים, 077-9729972, ראשון-שישי 16:00-8:00, כשר
    • פיצה פצה, אבן גבירול 102 תל אביב, 03-5241122, ראשון-חמישי 22:00-10:00, שישי 15:00-10:00, לא כשר
    • אנה, בית טיכו הרב אג''ן 10 ירושלים, 02-5434144, ראשון-חמישי 9:00 - 23:00, שישי 14:00 -09:00, שבת 23:00-19:30, כשר חלבי
    • ליליות, דפנה 2 תל אביב, 03-6091331, ראשון-חמישי 16:00-16:00, שישי 16:00-12:00, שבת 23:00-21:30, כשר

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים