משפחה תובעת: "ברמב"ם איבדו את הרגל של אמא"

בכתב התביעה, אשר הוגשה על ידי עורכי הדין מירב אשל ורונן לפיד, מפרטת משפחתה של ר' כי לאחר כריתת הרגל הם הוחתמו על טופס "ייפוי כוח לקבורה מזוהה של איברים". בטופס עליו חתמו נכתב כי "בית החולים ישמור את גפה בחדר הנפטרים עד חודש ימים, אם לא תגיע לקחת את הגפה נאלץ לשלוח את הגפה לקבורה קולקטיבית".

כשבועיים לאחר הניתוח לכריתת האיבר נפטרה ר' מאלח דם. לאחר פטירתה פנו בני משפחתה לבית החולים בבקשה לקבל את הרגל הכרותה כדי שיוכלו לקבור אותה יחד עם המנוחה. "או אז הם נדהמו לגלות כי האיבר הכרות נשלח לקבורה בקבר אחים ללא אפשרות זיהוי ואיתור", מתואר בכתב התביעה.

נכדה של ר' מתאר כי הוא בשיחה עם נציג חדר המתים של בית החולים אמר לו הנציג כי "נעשתה טעות עקב לחץ".

"התעלמו מרצון המנוחה". ביה"ח רמב"ם(צילום: דורון גולן)

"ברמב"ם לא יישמו את הנחיות משרד הבריאות"

המשפחה מדגישה בתביעתה כי הם משתייכים לעדה החרדית ולכן קבורת המת בשלמותו הינו ערך בעל חשיבות רבה עבורם. כתוצאה מהתנהלות בית החולים, כך מתואר בתביעה, נגרמה למשפחה עוגמת נפש רבה וזעזוע עמוק. בנוסף, כך טוענים התובעים, התנהלות בית החולים פגעה בכבוד וברצון המת.

חוזר מינהל רפואה של משרד הבריאות המסדיר את הטיפול בחלקי אדם שנכרתו קובע כי במקרה בו המטופל מעוניין בקבורה מזוהה של הגפה, יש לקבור את האיבר בקבורה שתאפשר את איתורו בעתיד.

בנוסף מפרטים התובעים כי הנחיות משרד הבריאות קובעות כי בית החולים היה צריך להמתין חודש ימים עד לקבורת הרגל. "ברמב"ם לא יושמו ההנחיות לעניין זה, וכל זאת תוך התעלמות מרצון המנוחה", מתארים התובעים.

את תביעתם מסכמים בני המשפחה בכותבם כי בית החולים "פגע ברגשותיהם מעצם התעלמותם המופגנת מרצון המנוחה" וכן כי ברמב"ם פגעו "באמונתם הדתית וציפייתם לתחיית המתים, אשר כל חפצם היה להביא את אימם המנוחה בשלמותה למנוחת עולמים".

בגין עוגמת הנפש דורשים בני המשפחה פיצוי של 70 אלף שקלים לכל אחד מבני המשפחה.

מבית החולים רמב"ם נמסר בתגובה: "בית החולים רמב"ם מקפיד על פרטיות מטופליו וסודיות המידע הרפואי, ולכן לא נגיב על פרטי המקרה הספציפי. אנו עושים כל מאמץ לכבד את רצון המטופלים ומשפחותיהם תוך עמידה בסטנדרטים המקצועיים והנחיות משרד הבריאות , ומצרים על עוגמת הנפש שנגרמה למשפחת המנוחה".