שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לא צריך לקחת את הילד לטיפול רגשי על כל דבר"
    לקראת החזרה ללימודים עולה הציפייה שהילד יצליח וישתלב טוב בכיתה אבל מה קורה כשהוא לא מסתדר? האם טיפול רגשי באומנויות יכול לעזור? מטפלת שנפגשת מדי יום עם ילדים והורים מסבירה למה לא כדאי להגיע לטיפול בכל מצב ואיך אפשר לסייע לו בדרכים אחרות

     

    איך להגיב להתקפי זעם אצל ילדים?

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עם סיכומי השנה הורים נפגשים עם המורה או הגננת ושומעים על מצבו של הילד מבחינה אישית, לימודית וחברתית. בשלב זה מגיע הרגע שבו נשאלת שאלה על מצוקה קיימת, אם עולה, ואיך לקדם את הילד לקראת השנה החדשה. הורים רבים מופנים או פונים עם הילד לטיפול רגשי באמנויות. אולם לא תמיד יש סיבה מוצדקת להפניה. אני מוצאת את עצמי לאחר מספר מועט של מפגשים תוהה אם המטופל הנכון הוא זה הנמצא תחת טיפולי.

     

    טיפול רגשי באמצעות אמנויות הינו מקצוע בריאות העוסק בטיפול נפשי בו נעשה שימוש בתהליכי יצירה והבעה אמנותיים. התהליך כולל הערכה, טיפול, ייעוץ, הנחייה והדרכה. העיסוק באמנויות השונות במרחב הטיפולי מאפשר לבטא מצוקה בשפה לא מילולית, באופן שאינו מאיים על המטופל ואינו "שובר" הגנות, שלעיתים הכרחיות. כיום ניתנים טיפולים באמנויות גם דרך קופת החולים וגם במערכות החינוך עצמן.

     

    האם תמיד יש צורך לגשת לטיפול או אבחון? אני, כמטפלת באמנות-מוסיקה, אומרת לכם בפה מלא שהתשובה היא - לא.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    לא כולם מקבלים 100

    האם אתם זוכרים את שיחות סיכום השנה? אתם יושבים מול המורה/גננת ושומעים על ההישגים של ילדכם. רוב הסיכויים שכאשר יגידו דברים טובים - תהנהנו, תחייכו ותחושו גאווה. אבל מה קורה כשאתם פוגשים את הביקורת, את ה"לא מדויק", את ה"כמעט" ו"יש לו פוטנציאל"? איך תגיבו במקום ואיך תגיבו אחר כך בבית? מה יקרה אם תפגשו בתופעה מעניינת הקרויה פער?

     

    למשל, לילד שלכם לא איכפת לקבל 60 במתמטיקה ואתם הייתם הכי טובים במקצוע הזה דווקא, ובכלל, ישבתם איתו כל-כך הרבה אחר הצהריים, לא? הסימנים של ילד ביחס לציר של עצמו, ממש כמו עקומות גדילה של גובה ומשקל בינקות, הם החשובים ביותר ומעידים על בריאות נפשו ומצבו החברתי של הילד. זכרו - לא כולם הם ילדים של 100, כמו שלא כולם ילדים של 20. יש מובילי דעה ואנשים מצליחים גם מאלה וגם מאלה. הם הצליחו להגיע להגשמה עצמית בזכות חוסן נפשי, מערכות תמיכה טובות ונחישות.

     

    קראו עוד:

    - כך מרגיש ילד עם "פוטנציאל לא ממומש"

    - להיות אחות של ילדה עם צרכים מיוחדים ולהרגיש שקופה

    - הבן שלי עולה לכיתה א' - כנגד כל הסיכויים

     

    כלים להתמודדות עם הקושי

    שאלות שיעזרו לכם להבין את עקומת הגדילה של ילדכם בלימודים יהיו למשל: "האם יש שינוי מהמחצית הראשונה?", "האם יש שינוי ניכר משנה שעברה (לטוב או לרע)", "האם הילד מרוצה מציוניו?", "האם הילד רוכש חברים חדשים?", "האם יש לו קושי בשמירה על קשר קיים?" ועוד. 

     

    שאלות שכדאי לשאול אם ילדכם בגן - "האם הוא מסוגל לשבת עשר דקות בתחילת מפגש או בסופו?", אם זיהיתם את נקודת התורפה שלו - "האם ניתן לעשות משהו בנידון?" כלומר, האם למשל הגננת יכולה לאפשר לו לקרוא ספר בעשר הדקות האחרונות או לצאת לחצר מוקדם יותר?

     

    זיהוי, התאמה והענקת כלים להתמודדות הם הטיפול הנכון לכל מצוקה באשר היא. עם זאת, על מנת להעניק כלים יעילים ומותאמים, יש לשים לב של מי המצוקה באמת.

     

    המצוקה יכולה להיות של הילד, כאשר סימניה יהיו למשל כשהוא מתקשה ליצור קשרי חברות חדשים או לשמר קשרי חברות קיימים, ילד שלא רוצה להגיע בבוקר למסגרת החינוך, ילד שמלווה אותו כל היום פסקול המלא במשפטים כמו "תפסיק כבר", "תמיד אתה עושה את זה", "ברור שזה אתה", "די!", "הוא שוב לבד", ו"הוא שוב לא הצליח להיכנס לקבוצה". חוויה לא נעימה בהחלט.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    המצוקה יכולה להיות של הגננת או המורה שלא מצליחה לקיים מפגש אחד רצוף בשל הפרעה חוזרת ונשנית של הילד, או ילד שלא מפסיק לזוז בשיעור ומשמיע רעשים, או ילד שמצחיק את כל הכיתה ומוציא אותם מריכוז או ילד שפוגע ללא הרף בילדים אחרים והיא לא מצליחה לווסתו ולשמור על שלום שאר הילדים. המצוקה יכולה להיות גם של ההורה שמוזמן ללא הרף לגן או לבית ספר לשיחות בנוגע למצב ילדו.

     

    כל ילד נולד עם יכולות מסוימות הייחודיות לו, בדיוק כמו גובה, משקל, צבע שיער ועיניים, כך גם אין שום ילד בעולם הדומה לרעהו במדויק. חשוב לקבל אותו על תכונותיו ולראות כיצד לעזור לו. למשל, מורה עמוסה צריכה לשים לב שלא הילד האחד מעמיס עליה וכיצד היא יכולה לנתב כוחותיה אחרת או לעזור לו נקודתית, כדוגמת ישיבה על כדור זיזים, כדי שיתאפשר לילד תנועה בעודו במקומו.

     

    במצבים בהם ילד אינו מכיר את גבולות הגוף שלו, שומע פסקול ילדות צורם, יש התדרדרות או שוני במצבו ותפקודו - יש לגשת איתו לטיפול רגשי.

     
    הכותבת היא מטפלת באמצעות מוסיקה (בעלת MA) וגננת חינוך מיוחד בעברה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""לא צריך לקחת את הילד לטיפול רגשי על כל דבר""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    בדקו את ההתקדמות של הילד ביחס לעצמו
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים