שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקרב האחרון של שאול
    מים רבים זרמו בנחל דן מאז ימי אברהם ולוט, ובמעיין חרוד מאז הקרבות של גדעון ושאול. והם עדיין זורמים

    בשיתוף רשות הטבע והגנים

     

    גן לאומי מעיין חרוד

    תפאורה מושלמת לקרבות תנ"כיים - בשנת 1572 בערך יצא לאור בפריז המחזה "שאול אחוז טירוף", שתיאר באופן טרגי ונוגע ללב את קורות חייו של המלך, המסופרים על ידי אחד ממשרתיו. באופן טבעי, נקודת מפנה מרכזית בחייו של שאול קשורה לפגישתו הגורלית עם בעלת האוב בעין דור, ומפגש טעון זה היווה מקור השראה לאמנים, ציירים, סופרים ומחזאים רבים במרוצת ההיסטוריה.

     

    שאול טשרניחובסקי, למשל, כתב בשנת 1893 את הבלדה "בעין דור": "ובמעגל הקסמים, בגופרית משוח / שם יעמוד המלך, לא לבו ינוח / ויצורי ערפל וצלמים נשערים... / אגלי הזיעה על לחיו ניגרים". לשאול, המלך הראשון של ממלכת ישראל המאוחדת, היה חשבון ארוך עם הפלישתים, ששלטו בארץ. בסופו של חשבון, הם היו גם אלו שהביאו למותו, כאן בגלבוע. לפני הקרב הגורלי, פנה שאול לבעלת האוב מעין דור, ולאחר דין ודברים נפתלים ומלאי רמיזות וחצאי אמיתות, הבין שיהיה זה הקרב האחרון בחייו.

     (צילום: זהר שחר)
    (צילום: זהר שחר)

    עם זאת, מה שהעלה את מעיין חרוד על במת ההיסטוריה התרחש לפני ימיו של שאול: הגיבוש שערך השופט גדעון לחייליו, לקראת הקרב במדיינים. לא פחות מ־10,000 איש נענו לקריאתו להתייצב לקרב, אך גדעון העדיף צבא קטן, חכם ואמיץ על פני אוגדת ענק. לכן הוא הוריד את המתנדבים כולם אל המעיין וביקש מהם להרוות את צימאונם. 300 לוחמים בלבד לגמו ממי המעיין ביד אחת, מבלי להניח את כלי הנשק שלהם בצד - ואלו אכן נבחרו למשימה. הגיבוש יוצא הדופן הזה כונה גם "מבחן הליקוק", ואם אינכם מכירים אותו, פתחו את ספר שופטים בפרק ז'. אזהרת ספוילר: אנחנו ניצחנו באותו קרב.

     

    מרות יופיו של חבל ארץ זה, ההתיישבות בעמק חרוד במרוצת הדורות לא הייתה מסיבית, בשל הימצאותן של ביצות לרוב. נכון, רכבת העמק צפרה פה ושם ברחבי
    העמק בעת ששעטה בין חיפה לסוריה, אבל מי שבאמת ראה את הפוטנציאל הטמון כאן היה יהושע (הגואל) חנקין, שרכש באזור אדמות החל משנת 1909. בהמשך נולדו היישובים עין חרוד, תל יוסף, בית אלפא, בית השיטה, חפציבה וכפר יחזקאל.

     

    הבילוי שאחרי הסיפור: גן לאומי עין חרוד הוא ה־מקום שבו אתם רוצים להיות ביום קיץ חם. בין אם מדובר בפיקניק תחת עצי צל טובים, בין אם בטיפוס למוזיאון המיוחד שבבית חנקין, ובין אם בשכשוך עם הילדים בין פלגי ובריכות המים שבמרחב הגדול הזה (שימו לב לבריכת השכשוך החדשה והמצוינת שנחנכה כאן) - מדובר ביופי של בילוי ליום שלם. לפחות יום שלם, כי כאן ממתין לכם חניון לילה מאובזר, שיאפשר לכם להמשיך את יום הכיף אל תוך הלילה - ואל יום המחרת, עם שפע של פעילויות ערב.

     

    רק אל תשכחו להציץ אל המקום שבו הכל התחיל: המערה שממנה נובע מעיין חרוד.

     

    הגעה: גן לאומי מעיין חרוד שוכן בעמק חרוד, למרגלות הגלבוע. נוסעים בכביש עפולה־בית–שאן (כביש 71) כ־8 ק"מ מעפולה, בדרך לגדעונה.

     

     (צילום: זהר שחר)
    (צילום: זהר שחר)

    שמורת הטבע תל דן

    כי עם כל הכבוד לטיולי מים, כאן תגלו שדם סמיך ממים - אינספור עליות ומורדות רשמה מערכת היחסים המורכבת בין הדוד אברהם והאחיין לוט. הם רבו, השלימו, התפשרו והתנצחו. הכל החל לאחר שחזר אברהם ממצרים לארץ כנען, והביא עימו מקנה גדול. הוא התיישב במקום שאותו הכיר מימים ימימה, לא הרחק מבית אל. גם לוט ישב שם - וגם ללוט היה מקנה רב. הרבה מקנה, מעט שטחי מרעה - והסכסוכים מתחילים. אברהם, בחוכמתו, הציע פשרה, ולוט קיבל לידיו חבל ארץ פורה להפליא בסדום ועמורה (עוד לפני שסדום ועמורה זכו למוניטין המפוקפקים שלהן).

     (צילום: אפי שריר)
    (צילום: אפי שריר)
     

    עם זאת, גם בהמשך חייהם התגלעו מחלוקות בין השניים, אך לאחר שנשבה לוט בידי ארבעת המלכים, אברהם לא היסס לרגע. הוא יצא צפונה, לכיוון דן, כדי להציל את אחיינו האהוב: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן" (בראשית, י"ד, י"ד). אכן, דם סמיך ממים.

     

    דן כיכב במקרא בהקשר נוסף - פולחן עגל הזהב. כולם מכירים את חטא העגל שערכו בני ישראל במדבר, ועוררו עליהם את זעמו של משה. אבל לא היה זה פולחן העגל היחיד בהיסטוריה רבת התהפוכות של העם הבלתי אפשרי הזה. תשאלו את ירבעם בן־נבט, שבנה עגל זהב והציבו בדן, אחרי שממלכת ישראל וממלכת יהודה התפצלו. "הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מלכים א', י"ב, כ"ח), אמר בהתרסה.

     

    כיום נחשב תל דן לאחד מאתרי העתיקות החשובים ביותר בישראל. שבילי הטיול המוצלים בין פלגי המים הם רק הצ'ופר הבלתי– מחייב למי שיגיעו לכאן לפגוש את אותם שרידים מרתקים מן העבר. כאן תמצאו את "שער אברהם", שער לבני בוץ כנעני שהשתמר לגובה 7 מטרים (כולל הקשת שמעל פתח הכניסה) והוא הקדום מסוגו בעולם, וכן שער מרשים נוסף מהתקופה הישראלית, וכמובן - אתר פולחן. האם זהו אותו אתר פולחן שבו ניצב עגל הזהב של ירבעם? כעת חם מדי - תחשבו על זה כשתגיעו אל בריכת הטבילה הנהדרת של השמורה.

     

    הבילוי שאחרי הסיפור: אז בראש ובראשונה - המים. כאן נובע נחל דן, ועושה עבורכם שואו מרשים בזכות זרימתו העזה. זהו הגדול שבמקורות הירדן וזה שהיה אחראי באופן ישיר לעובדה שהמקום היה מיושב כמעט משחר ההיסטוריה. והנחל האדיר הזה גם אחראי לתפאורה: יער גדול עבות, שבילי טיול וגשרונים מעל המים, עולם חי עשיר מכל עבר, וכמובן - בריכת שכשוך שלא תרצו לצאת ממנה. לכן, לפני שמתמסרים אל הג'ונגל הקריר, בקרו בשרידי תל דן הקדומה.

     

    הגעה: על כביש 99 (קריית–שמונה־מסעדה), כ־11 ק"מ מזרחית לצומת המצודות.

     

    למידע על סיורי ופעילויות רשות הטבע והגנים באוגוסט היכנסו לאתר או בטלפון 3639*

     (צילום: אפי שריר)
    (צילום: אפי שריר)

    שיחה שלא התקיימה במעיין חרוד

     

    בעלת האוב: אז אתה יוצא למלחמה בהר הגלבוע.

     

    שאול: כן, כן. ממש בקרוב. נגד הפלישתים.

     

    בעלת האוב: טוב, אני רואה ש.. אוי...

     

    שאול: מה? מה קרה? מה את רואה?

     

    בעלת האוב: לא, כלום. תגיד, אולי במקום הכאב ראש המלחמתי הזה תרד לטבול במעיין?

     

    שאול: אנחנו במלחמה, אישה! מה מעיין עכשיו?

     

    בעלת האוב: תראה, לא סתם קוראים לנו פה "עמק המעיינות". רד, רד לעין חרוד, תירגע, יש שם בריכת שכשוך חדשה. מה רע? אולי בכלל יעבור לך העניין הזה של המלחמה.

     

    שאול: שכשוך? אני מלך, לא ילד קטן. אני הולך להילחם בפלישתים!

     

    בעלת האוב: אוקיי, רק שלא תגיד שלא הצעתי.

     (צילום: זהר שחר)
    (צילום: זהר שחר)
        

    שיחה שלא התקיימה בתל דן

     

    לוט: אברהם! אני לא מאמין שהגעת עד לדן כדי לחלץ אותי מהשבי!

     

    אברהם: כן, שמע, זה סיוט פה.

     

    לוט: סיוט־סיוט, אבל מה לא עושים בשביל המשפחה, אה?

     

    אברהם: כן, בטח. נאלצתי לשכשך פה במים.

     

    לוט: אוף, מכיר.

     (צילום: אפי שריר)
    (צילום: אפי שריר)
     

    אברהם: ולנוח תחת עצי הדולב.

     

    לוט: ספר לי על זה...

     

    אברהם: ולמצוא איזו זולה ליד פלגי המים הקרירים של הנחל. חם היום, אתה יודע.

     

    לוט: אה... כן. נשמע שבעצם די נהנית פה...

     

    אברהם: משפחה, לוט! זה הכל בשביל המשפחה!

     

     

    הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    בשיתוף רשות הטבע והגנים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הקרב האחרון של שאול"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים