שובו של הקיפוד

26 שנים אחרי צאתו של המשחק הנוסטלגי "סוניק", שהפך בהמשך לאייקון המזהה של חברת סגה, אנחנו זוכים לקבל חידוש שמורכב משלושת המשחקים הקלאסיים, אלו שכמעט כל ילד שגדל בשנות ה-90 הכיר ושיחק בהם באמצעות קונסולת הסגה מגה דרייב, הידועה גם בשם ג'נסיס.

חברת סגה הוציאה לפני כשבועיים את החידוש למשחק לו חיכינו מעל 20 שנים, סוניק מאניה. מדובר במשחק שמהווה שילוב של סוניק 1, 2 ו-3. הדמויות איתן ניתן לשחק הן כמובן סוניק, טיילס (Tails), שאיתו ניתן היה לשחק לראשונה בסוניק 2 ונאקלס (knuckles) שהצטרף לסדרה לראשונה בסוניק 3. המשחק מכיל שניים עשר עולמות כאשר כל עולם מחולק לשני שלבים שבסיום כל אחד מהם יש בוס שצריך להביס. מהבחינה הזו נצמדו בסגה לפורמט המוכר שהיה נהוג באותם משחקים קלאסים.

סוניק חוזר(צילום מסך: אביתר כהן)

רוב השלבים מוכרים ממשחקים קודמים כמו "גרין היל", השלב הראשון שאיתו נפתח המשחק או מפעל הכימיקלים בשלב השני, אבל גם בשלבים המוכרים כל כך, הוכנסו שינויים, מסלולים אחרים, אפקטים וכלים חדשים לנוע, ובחברת סגה פיתחו את המפות לא בצורה המובנת מאליה, בה צריך לרוץ ימינה עד שמגיעים לסיום, אלא בדרכים מגוונות ושונות.

לחלק מהמקומות ניתן להגיע רק עם טיילס שיכול לעוף, ונאקלס שיכול לטפס על קירות. מלבד השלבים המוכרים ישנם שלבים חדשים שנבנו מאפס, ואשר מהווים אתגר אמיתי לחובבי המשחק.

סוניק, טיילס ונאקלס(צילום מסך: אביתר כהן)

בנוסף ישנם שלבי בונוס, האחד מוכר לנו מסוניק 3 בו יש לאסוף כדורים כחולים ולהימנע מהאדומים, רק שבניגוד לסוניק 3, גם אם הצלחנו לאסוף את כל הכדורים,עדיין לא נזכה באחד מהיהלומים המוכרים, אלא בבונוס שבא לידי ביטוי במטבעות שפותחים תוכן נוסף כמו למשל הטטריס בועות שמופיע באחד השלבים וניתן לשחק מול המחשב או מול שחקן אחר, גישה לפסקול המשחק, או ללוח שבו יש לאסוף כדורים כחולים.

היהלומים עדיין קימיים במשחק אבל צריך להגיע לשלבי הבונוס דרך טבעות ענק שמוחבאות היטב בכל שלב, כאשר גם הדרך להשיג אותם שונה וחדשה. עלינו לרדוף אחרי רובוט שמחזיק את היהלום המבוקש תוך כדי איסוף כדורים שמאיצים את הדמות, שצריכה גם תוך כדי המירוץ להתחמק ממכשולים בדרך.

מפוקסל, מבחירה.(צילום מסך: אביתר כהן)

פיצ'ר חדש שנוסף למשחק מאפשר לדמויות להתחיל תנועה תוך כדי נחיתה על הקרקע לאחר קפיצה, חוץ מזה המשחקיות עצמה נשארה זהה. הבדל טכני נוסף ומשמעותי הוא השמירה האוטומטית. בניגוד לעבר בו לא הייתה האופציה לשמור את המשחק ואם היינו צריכים מסיבה כלשהי לנטוש את המשחק, כאשר היינו חוזרים אליו בהמשך היינו חייבים להתחיל את המשחק מתחילתו. כעת, עם השמירה האוטומטית ניתן לחזור למחשק מהשלב האחרון אליו הגענו.

הרעיון נשאר זהה, הביצוע מלוטש יותר(צילום מסך: אביתר כהן)

מבחינה גרפית – המשחקים הקלאסים שוחקו על קונסולות של 16 ביט, והשלבים כמו הגיבורים היו מפוקסלים. בחידוש הנוכחי סגה החליטו להשאיר את סגנון הרטרו של אותו עולם מפוקסל עם יותר אלמנטים ועיצובים ברקע, הדמויות עברו ליטוש מסוים אבל נשארו זהות למקור. הבחירה המודעת של חברת סגה היא בחירה נכונה כי על אף הבאז ואהבה שנוצרו לסוניק בעקבות המשחקים הקלאסים, סגה הוציאה במרוץ השנים עוד ועוד משחקי סוניק בתלת מימד, מרוצים ועוד אבל אף אחד מהן לא נחל הצלחה ונחרט בזיכרון כמו שלושת המשחקים הקלאסיים.

גם בסוניק מאניה המחודש זה עובד, מה שמוכיח שמשחק טוב לא חייב גרפיקה טובה או אפילו סיפור טוב, אלא רק משחקיות נעימה, פשוטה וכיפית, שיכולה גם להסתכם בשני לחצנים בלבד. גם עיצוב הסאונד נשאר זהה למקור למעט אפקטים שנוספו לאלמנטים חדשים במשחק, ולמעט השלבים החדשים בהם ניתן להרגיש שוני מבחינה מוזיקלית. הבדל נוסף הוא המעבר מתצוגת מסך של 4:3 ל16:9 מה שנותן תחושה יותר רחבה ומאפשר לראות יותר קדימה במשחק.

מלבד המשחק הראשי, ישנם עוד שני משחקים, הראשון הוא ATTACKTIME שבגדול נותן לשחק את השלבים במטרה לעבור אותם כמה שיותר מהר ובכך בעצם לשבור את השיא של אותו שלב כל פעם מחדש. לא הדבר הכי אטרקטיבי שקיים, ולא סיבה לקנות את המשחק, אבל זה לא מפריע שזה שם. המשחק הנוסף מוכר לנו מסוניק 2 בו ניתן להתחרות במסך מפוצל נגד מתמודד אחר, וזה כיף, מרענן ובעיקר נוסטלגי.

לסיכום:

סוניק מאניה הוא לטעמי משחק מעולה. בהחלט ייתכן שאני מעט משוחד מכיוון שמדובר במשחק שבאמת גדלתי עליו והיה אחד המשחקים הראשונים ששיחקתי בחיי, אבל גם אדם שמעולם לא שיחק בסוניק יוכל להנות ממנו בצורה ראויה, מה גם שהמחיר שנע סביב ה-19$ הוגן מאוד ושווה ערך תמורת מה שמקבלים.
המשחק זמין לכל הקונסולות הגדולות הקיימו בשוק (PS4, Xbox) וכן ל-PC.