שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רפי אדר: "הרגשתי לא נוח ב'פרונטו'"

    רפי אדר, אחת הדמויות הכי צבעוניות בעולם המסעדנות, מצטלם לסדרת טלוויזיה חדשה, ומדבר לראשונה בגילוי לב על מחלת הסרטן ועל איך בעצם נשאר בלי מפעל חייו, מסעדת "פרונטו", אחרי 28 שנה. אדר: "הבנתי שהשותף שלי אומר לעצמו שרפי אדר בן 70 ודייויד פרנקל בן 33 והגיוני שהוא יהמר על הצעיר. זה הכאיב לי אבל קיבלתי את זה"

     

     

    כל מה שלא חשבתם למצוא באדם בן 70, תוכלו למצוא ברפי אדר: בלורית ארוכה ומרשימה, קעקועים מגניבים, דיבור ישיר כמעט חסר מעצורים, ורוח נעורים שנראה שאם לא איבד אותה עד היום - הוא לא יאבד אותה כבר לעולם.

     

    בחודש מרץ האחרון עזב אדר את מפעל חייו, אחרי 28 שנים - מסעדת "פרונטו". עכשיו הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש עם צילומים לסדרה חדשה של דנה מודן ואסי כהן, ומתגעגע לטרטוריה האיטלקית שהקים ברחוב נחמני. "אני מתגעגע לפרונטו של נחמני, אבל לא בקטע נוסטלגי", הוא ממהר להסביר. "יש לי זיכרונות יפים משם, ויותר קל לי להתחבר לבית אוכל איטלקי במקום להיות במירוץ אחר כוכבי מישלן".

     

    לפני כחצי שנה גילו לו סרטן בשלפוחית השתן. "התחלתי להשתין יין בורדו", הוא מספר בחצי חיוך, "חשבתי לפתוח סטארט אפ - להשתין ולמלא בקבוקי יין. עשו לי MRI וגילו את הסרטן והחליטו שצריך לנתח, ובאמת ניתחו. לשמחתי מצאו את זה בשלב מוקדם ולא הייתי צריך לעבור גם כימו. אני ממש מרגיש שניצלתי מכימו, אבל אני יכול לומר לך שגם שאם היו אומרים לי שאני צריך לעשות כימו - לא הייתי עושה את זה".
     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)
    למה לא בעצם? זה טיפול שמטרתו לעזור.

    "תראי, אני לא פוסל אנשים שעושים את הטיפולים האלה אבל ראיתי אנשים לידי שעשו את זה, ואני מעדיף לעלות בסערה השמיימה".

     

    מה זה בדיוק אומר?

    "לקחת ארגז יין טוב וסמים ולעלות למעלה. כימו מאריך חיים, ואני יכול להבין בחור בן 20 או 40 שיבחר בכימו, אבל מה עכשיו להאריך לי את החיים? זה כרוך בסבל, זה לא טיפול נעים בלשון המעטה. אבל מה שחשוב זה שכבר שכחתי מזה. מאוד הפתעתי את עצמי כי אני היפוכונדר. בסביבה הקרובה שלי הייתה תחושה של תשעה באב, אבל אני הייתי מחויך. 'רפאל', אמרתי לעצמי, 'הנה עוד משהו להתמודד איתו'. המזל שלי זה שגילו את זה בהתחלה, וזה עזר לי לחייך יותר".

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)
     

    שמה של מסעדת "פרונטו" עלה לכותרות לפני כשנה וחצי, שעה ששף המסעדה, דייויד פרנקל, גירש בבושת פנים את איש העסקים נוחי דנקנר ואת משפחתו מהמקום, ואף כתב על כך פוסט בחשבון הפייסבוק שלו. אבל מה שלא הרבה יודעים זה שטכניקת "הגירוש" מהמסעדה נעוצה עמוק עמוק בשורשיה, ואותה מיסד, מי אם לא, אדר בעצמו. "במהלך השנים גירשתי פה ושם שולחנות. אפילו פיתחתי משפט מחץ בשביל זה - אם הלקוח החזיר מנה או העליב מלצר, ואם הייתי מבין שזה יותר מסתם הערה ומדובר במצב נפשי של שולחן - הייתי מגיע לשולחן הבעייתי ואומר: 'יש לי דיל בשבילכם שאתם לא יכולים לסרב לו - היום אתם לא משלמים על כלום, לא קלענו היום לטעמכם, אבל תבטיחו שאתם לא חוזרים הנה יותר'. הייתי אומר את זה בשקט בשקט, וזה היה עובד".

     

    האגדה מספרת שפעם אחת גם החלפת מהלומות עם לקוח.

    "פעם אחת ב'פרונטו' ברחוב נחמני נתתי סטירה ללקוח. ביום שישי בערב נכנס זוג בלי להזמין מקום מראש, הזמינו ארוחה אחת וחלקו אותה. כל הזמן היו לבחור הערות, כנראה רצה להרשים את הבחורה, אבל הבלגתי. הם ישבו על שולחן של רביעייה, סיימו לאכול ודיברו. שלחתי את המלצר אליהם עם החשבון כי השולחן שישבו בו היה מוזמן, לא אשכח, זה היה 163 שקלים. אמרתי למלצר שיגיד להם לעבור לבר ואני אכבד אותם במנה אחרונה. הלקוח התעצבן, קם, זרק מזומן על השולחן ויצא. הוא השאיר 100 שקלים, גם פחות מהחשבון וגם בלי טיפ. אז יצאתי אחריו, הוא עמד באמצע הכביש ורצה לעבור למדרכה השנייה. קראתי לו והוא לא ענה לי, אז פתחתי עליו את הפה, ורק אז הוא הסתובב אלי ואמרתי לו שהחשבון לא מתאים לכסף שהשאיר. אז הוא אומר לי, וכולו שרירים מהמכון כושר: 'גם זה יותר מדי בשביל החרא שקיבלנו אצלך'. פה איבדתי את זה. הרגשתי שהעליבו את הבת שלי. תגיד לא טעים לי, אבל למה לדבר בצורה כזאת? עמדתי מולו באמצע הכביש, ופתאום התפרצה לי מהיד סטירה עם יד פתוחה, תוך שאני צועק לעברו: 'חתיכת עלוב נפש שכמוך, חסר תרבות'. הוא נעמד מולי ואמר: 'אני אכתוב עליך לעיתון', אז עניתי - 'תכתוב לכל העיתונים איש דל שכמוך'. וזהו, זה נגמר. אבל זה היה רק פעם אחת ב-28 שנים".

     

    מסעדת "פרונטו" נפתחה ברחוב נחמני בתל אביב. השיפוצים התחילו במהלך שנת 1988, ובסילבסטר נערכה שם מסיבת פתיחה. ללקוחות, הדלתות נפתחו באחד בינואר 1989. בשנת 2003 עשו במקום שיפוץ ראשון, שעליו הופקדה מאיה חנוך, הבת של שלום חנוך, חברו הטוב של אדר.

    "פרונטו" ברחוב נחמני בתל אביב (צילום: צילום מתוך הספר "pronto") (צילום: צילום מתוך הספר
    "פרונטו" ברחוב נחמני בתל אביב(צילום: צילום מתוך הספר "pronto")
    "תמיד היה חשוב לי שהבת שלי, 'פרונטו', תיראה במיטבה ותהיה עדכנית, הכל מתוך החלטה שאני רוצה להיות כמו טרטוריה שכונתית ברומא. תמיד שאפתי שיהיו בה מנות מחומרי גלם הכי טובים, אבל בלי צילחות בומבסטי. היא מעולם לא הייתה מסעדת שף. בתום השיפוץ ביקשתי משלום (חנוך) שיעזור לי לחשוב מה לעשות עם יום ראשון ושני במסעדה, כי אלו היו ימים יחסית חלשים. היה אז טרנד חזק של שירה בציבור, ואני הרגשתי טווס ולא רציתי לעשות כמו כולם. אז לשלום היה רעיון שנקרא לזה 'דיבור בציבור'. ארגנתי מוניטור, מיקרופון והגברה והיו באים משוררים צעירים וזה תפס והיה וייב מטורף. בלי פרסום ובלי כלום.

     

    "לפני חודשיים הייתי בבר 'פיקוק', ומסתבר שהם עושים היום ערבים כאלה באותה מתכונת. כמובן שלא התאפקתי ואמרתי למען הפרוטוקול ש'פרונטו' המציאה את הפורמט. זה היה בשבוע שעזבתי את פרונטו, אבל הרגשתי שאני עוד צריך לשמור על זכויותיה. אני מאוד רגשן. רגיש ורגשן. אני בוכה מכל סרט, אפילו סרט הכי אידיוטי שיש. יהודית, אשתי, מסתכלת ועלי ואומרת: 'מה אתה בוכה', ואני בוכה בכי גדול. יש בי רומנטיקה מטומטמת, הצער והכאב של הגיבורים בסרט עושים לי את זה ואני מייבב עם גניחות. ואת יודעת מה –-אני לא מתבייש בזה, אני אפילו שמח שאני כזה".

    מימין לשמאל:עופר זמיר, איל שני, רפי אדר (צילום: גל דרן) (צילום: גל דרן)
    מימין לשמאל:עופר זמיר, איל שני, רפי אדר(צילום: גל דרן)
     

    הכל התחיל במשרד הפקות קטן בשם "אמיל הפקות" ברחוב מאז"ה שהיה שייך לעמי אמיר ולאדר. לפעמים, כשלא היה להם כסף לרדת לאכול חומוס, אדר היה מבשל במשרד על כיריים חשמליות ומכין פסטות. אשתו של אמיר ויהודית, אשתו של אדר, היו באות לאכול איתם, וכולם התפעלו. יום אחד, אדר הציע שיפתחו מסעדה איטלקית ויפעילו אותה במשך שנה-שנתיים בשביל לעשות כמה גרושים לסרטים שלהם.

     

    "זו הייתה מחשבה נאיבית, לא הבנתי כלום", מודה אדר, "לא היה לנו שקל בכיס, אז אמרנו שנפנה למשקיע. היה לנו ספר טלפונים עם שמות של משקיעים שהשקיעו בסרטים שלנו. פתחתי את הספר הזה באות אל"ף, ושם היה בחור בשם אבי אליהו. אחרי רבע שעה הוא אמר שזה רעיון טוב, אבל שלדעתו זה עסק רק של שניים ולא של שלושה. לפני שהספקתי בכלל להיכנס למבוכה, עמי אמר שהוא זז הצידה. וזה מה שהיה".

    רפי אדר במטבח ביתו בתל אביב (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    רפי אדר במטבח ביתו בתל אביב(צילום: ירון ברנר)
     

    השותפות הזאת החזיקה מעמד שנה וחצי, עד ינואר 1991, ובזמן שסאדאם חוסיין שלח טילים על תל אביב וכולם ברחו מהעיר, אדר החליט שאין סיכוי שהוא נשאר סגור בחדר עם בקבוק מים מינרלים ודלי בשביל לעשות שם את הצרכים שלו. הוא החליט שהחיים ממשיכים, פתח את המסעדה והתחיל לעשות שירות משלוחים. בתוך כל זה הוא קנה את חלקו של השותף אליהו, ונשאר ללא כל שותפים במסעדה.

     

    רוב שנותיו ב"פרונטו" אדר היה לבדו, עד שבשנת 2006 הצטרף לשותפות עופר זמיר (מי שמנהל היום את מסעדת "משייה" ומי שניהל בעבר את מסעדת "מול ים"), שעבד במקום כמלצר. בשנת 2010, כשהגיע שלב נוסף של ריב עם בעל המקום שלא הסכים לחדש את החוזה באותם תנאים אחרי 22 שנים, אדר וזמיר עזבו את רחוב נחמני והגיעו להרצל 4, כשכל הכיכר היפה עוד הייתה אתר בנייה. "חשבו שאני לא נורמלי, אבל אני חושב שהיה לי ויז'ן", הוא אומר.

     (צילום: גדי דגון) (צילום: גדי דגון)
    (צילום: גדי דגון)

    ימי פרונטו העליזים (צילום: גדי דגון) (צילום: גדי דגון)
    ימי פרונטו העליזים(צילום: גדי דגון)

    עם המעבר לרחוב הרצל הקונספט של המסעדה השתנה, והשף דייויד פרנקל נכנס למטבח. במקביל, הגרעין המסוים של הלקוחות הקבועים נפגע מעט, ומבנה השותפות השתנה גם הוא: ויקטור שמריך, איש בעל יכולות כלכליות שאותו הכירו אדר וזמיר כשהיה לקוח קבוע בנחמני, נכנס כשותף למסעדה. חודשים ספורים בלבד אחרי המעבר לרחוב הרצל זמיר עזב בעקבות חילוקי דעות עם פרנקל, שמריך קנה את חלקו של זמיר ופרנקל קיבל אחוזים במסעדה.

     

     

    אתה חושב שהצעד של העתקת המסעדה מרחוב נחמני להרצל בדיעבד עשה לה טוב?

    "כשעברנו אחרי 22 שנה ברחוב נחמני, אני הלכתי אחרי תחושות הבטן שלי. היום במרחק של שש וחצי שנים אני חושב שעשיתי את הצעד הנכון. תביני, לעבור מקום אחרי 22 שנה זה דבר דרמטי, כי כשעוברים לוקיישן זה כמו להתחיל מחדש. המחשבה הראשונית הייתה שנעביר את 'פרונטו' מבחינת הקונספט אז איז. עופר ואני חשבנו שדייויד יעזור כמה חודשים לשמר את אופיה של המסעדה ויעשה שיפורים כאלה ואחרים, אבל בקטנה. מהר מאוד השתכנעתי לשנות לא רק את הלוקיישן אלא גם את המסעדה, ולהפוך אותה למסעדת שף - שזה מה שדייויד חלם כל הזמן. הוא רצה מסעדת שף שלו שבה הוא הלידר. חשבתי, ואני עדיין חושב במובנים רבים, שזה היה צעד נבון של התחדשות אחרי כל כך הרבה שנים, ושזה היה נכון לשנות את אופיה של 'פרונטו' מסוג של טרטוריה למסעדת שף.

     

    "להבדיל ממערכת היחסים העכורה שהייתה בין דייויד לבין עופר, ונגמרה בעצם בעזיבתו של עופר, לי גם היו הסתייגויות מכל מיני רעיונות של דייויד אבל הלכתי על זה, והמסעדה נהייתה מסעדת שף. גם ביני לבין דייויד היו ניצוצות של אי הסכמה, אבל זרמתי. בשלב מסוים - לא מיד אלא רק אחרי שנתיים - דייויד אמר לי שהוא אוהב ומעריך אותי, ושאל איך אני שורד כל כך הרבה שנים עם המסעדה הזאת".

    רפי אדר וצוות המסעדה ברחוב נחמני בתל אביב (צילום: גל דרן) (צילום: גל דרן)
    רפי אדר וצוות המסעדה ברחוב נחמני בתל אביב(צילום: גל דרן)

    ומה קרה אז?

    "תראי, העולם בתנועה ובהתקדמות. עד אז הייתי בעל המניות הכי גדול והאבא והאמא של 'פרונטו', אבל יום אחד דייויד וויקטור באו אלי ואמרו - 'תשמע, תזוז קצת הצידה, אל תדבר עם ספקים, עם עובדים, תהיה כמו נשיא פרונטו'. גיחכתי. אני זוכר גם שחזרתי הביתה והייתי ממש על הסף של להיעלב. חשבתי שהם מנסים להדיח אותי. מה נשיא? אני בנאדם מאוד צנטרליסט, 'פרונטו' זה הבית שלי, 'פרונטו' זו בת שלי. תראי, ברבים מהמקרים אני צדקתי ובחלק הם צדקו, אבל הם בפירוש אמרו לי שמעתה אני לא מתערב בנוגע למנות ולהחלטות ניהוליות. אני חתום בבנק על מיליונים, אני בעל המניות העיקרי, אז טבעי שכשהגעתי הביתה הרגשתי קצת צביטה בלב. יהודית, שהיא בחורה עם היגיון בריא, אמרה לי - 'על מה אתה מדבר, זה בדיוק מה שחלמת עליו בשנת 88. האחריות יורדת ממך, תהיה מבסוט, אתה כבר לא צריך להיות שם יום ולילה'. אבל זה בכל זאת חרה לי. אני ראיתי דברים שלא אמורים לקרות במסעדה, אפילו דברים הכי קטנים כמו איזה בעל מקצוע להזמין בשביל לתקן את הביוב או מי יטפל ברישיון בעירייה - לי יש ניסיון של שנים בדברים האלה, אבל הדיבור היה שאני לא מתעסק בזה יותר. ההחלטה הזאת גרמה להוצאות גדולות בדרך.

     

    "תראי, בלפרק מנה לגורמים דייויד אלוף, אבל באופן ענייני וקר רוח של עסק הבחנתי בטעויות, אמנם לא רבות אך גם לא מעטות, ולא קיבלו את דעתי. בכל הנוגע לויקטור אני יכול להבין, כי הוא בכלל לא התכוון להיות כל כך מעורב ברמה העסקית. ויקטור בא לשותפות הזאת כי הוא היה לקוח שאהב אותי ואת המסעדה בנחמני והחליט להשקיע כמה עשרות אחוזים, ופתאום הוא מוצא את עצמו מעורב מאוד. הרגשתי אחריות כלפיו, אבל הבנתי שהוא בטח אומר לעצמו שרפי אדר בן 70 ודייויד פרנקל בן 33, והגיוני שהוא יהמר על הצעיר. זה הכאיב לי אבל קיבלתי את זה, כל זמן שהייתי שם כל יום וראיתי מה קורה - אז בסדר. זה התנהל לא תמיד על פי השקפת עולמי, אבל התנהל".

     

     

    באמצע גם פתחתם מקום נוסף יחד - "פרונטו קיוסקו" בשוק צפון.

    "נכון. אני לא חשבתי שזה רעיון טוב כי חשבתי שזה מוקדם. דייויד היה חסר סבלנות, הוא רצה להתפתח מהר מדי לטעמי. רציתי שנתרכז כי עוד היו בעיות עם המעבר, והוא לחץ שנעשה את זה. אני הסתייגתי מהמהלך, אבל הייתי בודד. לא אמרתי לא לפתוח פיצה, אבל אמרתי עוד רגע. בדיעבד אני נותן לעצמי סטירת לחי שלא הייתי שותף לבניית התוכנית העסקית, כי נראה לי שלא נעשתה בדיקה מעמיקה מה קורה שם ברמת החייל באמת. יש שעתיים שיש שם המון אנשים שיורדים מהמשרדים, אבל כל שאר השעות מת שם. זה יצר פתאום מצב ש'פרונטו' המסעדה מממנת כל חודש מהרווחים את הפיצה הזאת. זה יצר אצלי תסכול ועוד יותר אצל ויקטור".

     (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

    התסכולים האלה הם מה שהובילו לעזיבתך בסופו של דבר את המסעדה?

    "תראי, כשויקטור בא אלי ואמר או שנקנה אותך או שתקנה אותנו - הרגשתי שכנראה הייתי צריך את הזמן הזה בשביל להתבשל, כי לעצמי וליהודית אמרתי חודשיים קודם לכן שאני מרגיש לא נוח שם, והלוואי שהייתי יכול לצאת משם".

     

    למה בעצם?

    "כי מצד אחד אני 'פרונטו', ומצד שני אני לא יכול לעשות כל מה שאני חושב. זה היה לא מטעמי אגו אלא מטעמים של ניסיון של עשרות שנים. בצירוף מקרים שכזה הונחה לפתחי הצעה. זה גם הפחיד אותי וגם ריגש אותי, אבל בגלל שאני בבסיסי הולך על תחושות בטן ועל אינטואיציות - הסכמתי, ומכרתי את חלקי במסעדה".

     

    אתה רואה בזה האפי אנד?

    "מבחינתי זה האפי אנד בעירבון מוגבל, כי ברוב הפרמטרים אני הרגשתי שחרור אדיר מזה שאני כבר לא חתום על ערבויות בבנק. חייתי 28 שנים מ'פרונטו', הנקתי אותה, גידלתי אותה וטיפחתי אותה כמו ביתי, והנה היא הגיעה לגיל 28 והיא כאילו אומרת 'אבא, הנח לי קצת, אתה חונק אותי, אני אדע כבר להסתדר'.

     

    "לאורך השנים עשיתי גם ארבעה אלבומי מוזיקה, כי היצר האומנותי כל הזמן חיפש מוצא וביטוי. גם אנשים שעושים רק מוזיקה - להוציא ארבעה דיסקים זה לא מה בכך. ובשבילי זה היה שחרור תשוקות ויצרים. לפני שלוש שנים עשיתי סרט דוקומנטרי על מיקי שביב, ופתאום עכשיו הכל פתוח בפני. אז נכון שאני לא גאון גדול, אבל אני גם לא אחרון הטיפשים".

     

    ורפי אדר הוא אחד שבטח לא יישב על הספה בבית בחוסר מעש. אז עוד לפני שהוא התחיל בכלל לחשוב מה יעשה ביום שאחרי "פרונטו", הוא הוזמן לאודישן לסדרה חדשה ב-yes של אסי כהן ודנה מודן, ועכשיו גם יש לו סוכן שמטפל בכל עניין המשחק. "הגעתי לאודישן, ותוך יומיים רם נהרי, הבמאי, התקשר ואמר שאסי ודנה רוצים אותי. כבר היו לנו כמה ימי צילומים, ועכשיו יש הפסקה כי לאסי כהן יש התחייבות קודמת לסרט. הגעתי לסט והרגשתי שחזרתי לזירת הפשע. הייתה אווירה טובה מאוד על הסט וקיבלתי פידבקים נהדרים מדנה, היו לי איתה כמה סצנות מצחיקות שכתובות נהדר. יש כל מיני בימאים, שבשמותיהם לא אנקוב, שעסוקים עם האגו שלהם, אבל רם נהרי הוא מסוג הבימאים שיש איתם דיאלוג, ושאתה כשחקן מעיר הערה הכל פתוח. זה לא במאי שמדבר לשחקנים במגה פון".

    על הסט של הסדרה החדשה: דנה מודן ורפי אדר (צילום: באדיבות yes) (צילום: באדיבות yes)
    על הסט של הסדרה החדשה: דנה מודן ורפי אדר(צילום: באדיבות yes)

    חוץ מזה הוא כבר כמה חודשים עוזר לרן שמעוני, חבר מוזיקאי שהקים את "ילדי המוזיקה", בית ספר לרוקנרול בשכונה קשוחה ביפו. התפקיד של אדר אינו מוגדר והוא עושה אותו מתוך תחושת שליחות. ב"פרונטו" הוא עדיין מבקר מדי פעם.

     

    מה אתה מרגיש היום כשאתה מגיע לבקר ב"פרונטו"?

    "אני הולך לשם בערך פעם בשבועיים, אבל ככל שהזמן עובר זה יותר ויותר מוזר, ואני כבר לא מכיר את כולם. לפעמים אני גם מרגיש לא שייך, כמו מלך גולה בארצו. פעמיים באתי ודייויד לא היה וגם לא אנשים אחרים שהכרתי. לפני שבוע, בפעם האחרונה שהייתי במסעדה, לא הכרתי חלק מהצוות. אני גם רואה כל מיני דברים שאף אחד לא רואה. יש לי פטיש לניקיון, וגם כשעשו אותי נשיא אמרתי להם שאת האחריות על השירותים הם לא לוקחים לי. יום אחד הגעתי וראיתי סדק באחת התמונות של ליפשיץ, זה רק שני בעלי מקצוע שצריך להזמין בשביל לסדר את זה, ואמרתי למנהל שידאג לזה, ונכון ללפני שבוע הסדק עדיין שם, וכבר עברו חודשיים מאז. אלה דברים שמטריפים אותי".

     

    תגיד, אתה לא חושב שבגילך לצרוך סיגריות, סמים ואלכוהול זה בעייתי?

    "בואי נחדד - סמים אני עושה מעט מאוד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    המסעדן רפי אדר פותח את הפה
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים