שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    סיפחו את החצר: סכסוך על חניה הגיע לביהמ"ש
    במשך שנים ניהלו שני זוגות בבניין ברחוב אחד העם בר"ג סכסוך סביב השטחים המשותפים. ביהמ"ש הורה להם לאפשר זה לזה לחנות ללא הפרעה
    בית משפט השלום בתל אביב נדרש להכריע לאחרונה בסכסוך שכנים ארוך שנים בין דיירי בניין ברחוב אחד העם ברמת גן, שבמסגרתו רבו שני זוגות על מקום חניה, סיפוח חלקים מהחצר ומבנים לא חוקיים. השופט רונן אילן פסק תשלום קטן יחסית לנתבעים, והורה לנצים לפרק את המבנים הפרטיים ולאפשר זה לזה לחנות בשלום.

     

    מדובר בבניין משותף בן 12 דירות. בפינתו הדרומית בנויות זו מעל זו שתי דירות, כשבקומה התחתונה גרים זה כיובל שנים זוג כבני 80 ובקומה העליונה גרים ב-20 השנים האחרונות בני זוג צעירים יותר. בין השכנים התעורר בשנים האחרונות סכסוך קשה הנוגע לשימוש בשטחים משותפים. בתביעה על סך 80 אלף שקל שהגישו ב-2014 בני הזוג מהקומה העליונה הם סיפרו ששכניהם סיפחו לדירתם חלקים מחצר שנמצאת מדרום לבניין ואמורה לשמש לחניה. לדבריהם, השכנים גידרו חלק מהחצר והם משתמשים בה כגינה וכחצר פרטית.

     

    התובעים הוסיפו שהנתבעים מונעים מהם שימוש גם בחלקים הלא מסופחים של החצר ונוהגים לחסום את מכוניתם חדשות לבקרים אם הם מחנים שם. עוד לדבריהם, הנתבעים סיפחו לעצמם גם את כל החצר האחורית של הבניין, הקימו בה סככה גדולה ומבנה שמשמש אותם כמחסן וחדר כביסה. נטען שהנתבעים הציבו שער לחצר, נעלו אותו והם אוחזים בלעדית במפתחות, אף שבחצר בלוני גז המשמשים דיירים נוספים בבניין.

     

    הנתבעים מצדם הודו בתפיסת החצר האחורית אך טענו שהדבר נעשה לפני יותר מ-45 שנה בהסכמה מלאה של כל בעלי הדירות בבניין. הם הכחישו שתפסו חלקים מהחצר הדרומית וטענו שאת הגינה שהקימו הם "מטפחים לרווחת כלל דיירי הבניין". בתביעה נגדית שהגישו הם טענו שדווקא שכניהם סיפחו חלקים מהחצר הדרומית והקימו בה מחסן.

     

    השופט רונן אילן כתב כי "הרצון לאפשר חניית רכבים סדורה וקבועה בצמוד לדירות ממש, הוא הוא שהביא לפרוץ המחלוקות ולהליכים משפטיים".הוא ציין שהצדדים מנהלים מאבק עיקש זה אף שמול הבניין יש חניון גדול ופתוח ולמרבה הצער הם לא השכילו להגיע להסדר בנושא.

     

    השופט הבהיר שכשמדובר ברכוש משותף, לכל דייר בבניין יש זכות לעשות בו "שימוש רגיל וסביר" שלא מונע שימוש מדייר אחר. הוא קבע שהנתבעים לא הוכיחו שקיבלו הסכמה מפורשת מיתר דיירי הבניין לסיפוח ולהשתלטות שלהם על החצר האחורית. בנסיבות אלה הוא הורה להם להרוס את הבנייה בשטח זה, לפרק את השער ולהסיר "כל סממן" של שימוש ייחודי.

     

    ביחס לחצר הדרומית כתב השופט אילן שהגינה שהקימו הנתבעים לא מיועדת לרווחת דיירי הבניין כלל ועיקר, אלא תחומה ביריעות וגדר והפכה לחלק מדירתם. בנסיבות אלה הוא הורה להם להסיר גם את הגדר.

     

    מאחר שהתובעים לא הוכיחו מה הנזק שנגרם להם כתוצאה מחסימות מכוניתם, חייב השופט את הנתבעים לפצות אותם ב-5,000 שקל בלבד על עוגמת הנפש. מנגד נקבע שגם התובעים תפסו ללא רשות חלק מהחצר הדרומית והורה להם לפרק את המחסן שהקימו שם.

     

    בסוף דבריו הבהיר השופט שכל אחד מהצדדים רשאי להחנות בחצר הבניין בכל רגע נתון שני רכבים לכל היותר, ואסר עליהם לחסום כניסה ויציאה של רכבים נוספים. הנתבעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד שרון סגל
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד אילן ג'ורג'י
    • עו"ד ליפא לזנובסקי עוסק בדיני מקרקעין
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "סיפחו את החצר: סכסוך על חניה הגיע לביהמ"ש"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים