שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בדיקת הדם לסרטן הערמונית – נחוצה או לא?
    לאחר שנים של ספקות באשר לצורך בבדיקת ה-PSA המאתרת חשד לסרטן הערמונית, מוצא מחקר חדש כי כאשר הבדיקה מתבצעת בגברים בגילאי 55 עד 70, סיכוייה להציל חיים - משמעותיים ביותר

    כך פועל רובוט דה וינצ'י - שמשמש בניתוחי הסרת ערמונית:

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    האם כבר ביקשתם בדיקת PSA מהרופא? אחרי שתקראו את תוצאות המחקר הבא, אולי תשקלו לעשות כך. לאחר שנים של ספקות לגבי התועלת שבבדיקת הדם PSA לאיתור מוקדם של סרטן הערמונית, ממצאים חדשים מגלים שהבדיקה הזו אינה מיותרת, וסיכוייה להציל חיים גבוהים משחשבו.

     

    בשנת 2009 כונה במאמר המערכת של כתב העת היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל" הוויכוח על בדיקת ה-PSA לאיתור סרטן הערמונית "המחלוקת שמסרבת לגווע". ויכוח זה החל בעקבות פרסום שני מחקרים קליניים, האחד בארה"ב והשני באירופה, שפרסמו שתי מסקנות סותרות באשר לחיוניות של בדיקת הדם לסרטן הערמונית.

     

    המחקר האמריקני מצא אז כי בדיקות סקר של גברים לסרטן הערמונית אינן מצילות חיים. המחקר האירופאי מצא כי ביצוע בדיקות סקירה של PSA לסרטן הערמונית (בדיקות המתבצעות לכלל האוכלוסיה, כדי לאתר את החולים) מפחיתות את שיעור התמותה מסרטן הערמונית ב-20%.

     

    כדאי מאוד לבצע את הבדיקה אם עברת את גיל 55 (צילום: shutterstock)
    כדאי מאוד לבצע את הבדיקה אם עברת את גיל 55(צילום: shutterstock)
     

    בשנת 2012 צוות מומחים לרפואה מונעת הגיע למסקנה כי הסיכונים מבדיקות דם ל-PSA, המתבצעות לכלל האוכלוסיה, גבוהים מהיתרונות, וכי הם עלולים להוביל לפרוצדורות מיותרות ואבחונים שגויים.

     

    עוד כתבות בנושא:

    הנחיות חדשות לאבחון סרטן הערמונית: גם לגברים מגיל 50 

    בעקבות שינוי ההנחיות לבדיקה לסרטן הערמונית - שאלות ותשובות

    הניתוח של הרמטכ"ל: איזה טיפול עבר איזנקוט לסרטן הערמונית

    בחודש אפריל 2017 העביר כוח המשימה של שירותי הרפואה המונעת בארה"ב את ההחלטה באשר לביצוע בדיקות PSA לרופאים ולמטופלים עצמם, כשהם מבהירים כי חלק מהגברים בגילאי 55 עד 69 עשויים להחליט לבצע את ה-PSA על סמך יתרונות הבדיקה וחסרונותיה.

     

    המחקר החדש, שפורסם השבוע בכתב העת Annals of internal medicine בראשות הביוסטטיסטיקאית רות עציוני ממרכז המחקר לסרטן פרד האצ'ינסון בסיאטל, בדק את השפעת בדיקות ה-PSA על שיעור התמותה מסרטן הערמונית בקרב גברים בגילאי 55 עד 70.

     

    החוקרים מצאו כי בקרב הנבדקים שעברו את בדיקת הסקירה, נרשמה ירידה של מקרי המוות מסרטן הערמונית, בשיעור של בין 25 ל-32 אחוזים.

     

    "הממצאים שלנו מוכיחים כי בדיקת הסקירה לגברים בגילאי 55 עד 70 מפחיתה משמעותית את הסיכון למות מסרטן הערמונית", סיכמו החוקרים.

     

    סרטן הערמונית: שכיח אך מתפתח באיטיות

    בלוטת הערמונית היא חלק ממערכת המין הזכרית, הממוקמת מעל פי הטבעת ומפרישה נוזל המהווה את המרכיב העיקרי בנוזל הזרע. סרטן הערמונית הוא הסרטן הנפוץ ביותר בגברים, בעיקר מעל גיל 50. לשליש מהגברים מעל גיל 50 ולרוב המוחלט של הגברים מעל גיל 80 יש תאים סרטניים בערמונית.

     

     

    סרטן הערמונית גדל לאט מאוד, ולפיכך פעמים רבות, בעיקר אצל קשישים, הוא אינו גורם לתסמינים. במקרים נדירים יחסית הגידול הסרטני גדל דווקא במהירות ואף עלול להתפשט לאיברים אחרים בגוף, בעיקר בעצמות.

     

    הגורמים לסרטן הערמונית אינם ידועים במלואם. עם זאת, נמצא כי גברים שיש להם בני משפחה קרובים (אב, אח או דוד) שלקו במחלה, סבירים יותר לפתח סרטן בערמונית. דבר העשוי להצביע על מרכיב תורשתי. גם תזונה לא נכונה, שתיית אלכוהול ועישון חשודים כמגבירים את שכיחות המחלה, אף כי דרושים עוד מחקרים נוספים כדי לחזק את הסברה הזו.

     

    הסימנים המוקדמים: הפרעות בשתן ובתפקוד המיני

    בשלבים מוקדמים של סרטן הערמונית הוא אינו יוצר סימפטומים ואין לו כל סימן חיצוני. התסמינים מופיעים כאשר הגידול גדל ומפעיל לחץ על צינור השופכה. היות שסרטן הערמונית גדל לאט, הופעת התסמינים יכולה להתרחש שנים לאחר היווצרות הגידול עצמו. במקרים רבים, גברים מעל גיל 50 סובלים מהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית הנובעת מגורמים שאינם סרטניים.

     

    להגדלה שפירה (לא סרטנית) של בלוטת הערמונית ולגידול ממאיר בבלוטת הערמונית תסמינים זהים, ביניהם: קושי במתן שתן, עלייה בתדירות מתן השתן, בעיקר בשעות הלילה, כאב בעת מתן שתן, דם בשתן (נדיר), דם בנוזל הזרע ופגיעה בתפקוד המיני. אם הגידול הסרטני שלח גרורות אל העצמות, נוצרים כאבי עצמות. לעיתים, התסמינים הראשונים בהם יחוש הגבר הם כאבי שרירים בגב, בירכיים או באגן.

     

    איור: קוסטיה פרמיאקוב

     את המחלה מאבחנים תחילה בבדיקה אצל אורולוג מומחה המבצע בדיקה רקטלית בה ממששים את בלוטת הערמונית ובמקרה הצורך נשלח החולה לבדיקת דם לרמת החלבון PSA המופרש על ידי הערמונית. החשד למחלה נקבע על ידי רמת PSA הגבוהה מהנורמה לגיל, או בבדיקה רקטלית שבה נמצאה נוקשות או אי סדירות בערמונית.

     

    האבחנה הסופית של סרטן הערמונית מתבצעת על ידי מציאת תאי סרטן בביופסיה של הערמונית. הביופסיה מתבצעת במרפאה, בהרדמה מקומית, כאשר האורולוג מחדיר דרך פי הטבעת מכשיר אולטרסאונד באמצעותו מוחדרת מחט לאזורים שונים של הערמונית משם נלקחות הדגימות. לעתים נשלח החולה גם לבדיקת MRI של הערמונית טרם הביופסיה.

     

    הטיפול בסרטן הערמונית: על פי רמת הסיכון

    הבחירה בטיפול מסתמכת על שלב המחלה ודרגת האגרסיביות של הגידול. פרופ' גלעד עמיאל, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים רמב"ם, מסביר כי בדרגה ממאירות נמוכה ונפח גידול קטן המצוי בערמונית בלבד, מבצעים מעקב בלבד של בדיקת החלבון PSA אחת לחצי שנה. באם לא חלה מגמת עלייה של החלבון, ממשיכים במעקב בלבד.

     

    קושי במתן שתן. אחד התסמינים הנפוצים (צילום: shutterstock)
    קושי במתן שתן. אחד התסמינים הנפוצים(צילום: shutterstock)
     

    הערכים התקינים של חלבון ה- PSA תלויים בגיל המטופל ובמשקל המשוער של הבלוטה. את הנתונים הללו מקליד האורולוג לתוכנה המחשבת את דרגת הסיכון של החולה, כאשר באופן כללי ניתן לומר שערכי PSA מעל 10 ננוגרמים למיליליטר נחשבים לרוב גבוהים ואינם תקינים, אולם בצעירים בני 45 רמות PSA חריגות עלולות להימצא כבר בערך של 6 ננוגרמים למיליליטר.

     

    בדרגת ממאירות בינונית, כמו זו ממנה סבל הרמטכ"ל איזנקוט, מבצעים מעקב בלבד בגיל מבוגר כיוון שגם עם הגידול הסרטני תוחלת החיים ללא טיפול היא מעל 10 שנים. עם זאת, בגיל צעיר כמו זה של איזנקוט, עלולה המחלה להתפשט ולקצר את תוחלת החיים ולפיכך חייבים לטפל בהסרה מוחלטת של הערמונית, לרוב באמצעות רובוט ה"דה-וינצ'י".

     

    לאחר הסרת בלוטת הערמונית, מחברים את שלפוחית השתן את השופכה כאשר נזהרים שלא לפגוע בעצבים משני צדי בלוטת הערמונית, האחראים על הזקפה. אם הגידול מערב סיבי עצב אלו, מסביר פרופ' עמיאל, יש צורך לכרות אותם כליל.

     

    במשך כשבועיים לאחר הניתוח קיימת בעיה של שליטה על השתן, ולפיכך כבר לאחר הניתוח עובר המטופל אימונים לחיזוק שרירי האגן, ולרוב מדווחת חזרה לשליטה על השתן כבר בתוך שבועיים עד 6 חודשים.

     

    בדרגת ממאירות גבוהה שכבר התבטאה בגרורות, מבצעים כריתה מלאה של בלוטת הערמונית, ולאחריה טיפולים כימותרפיים או ביולוגיים. כיום משתדלים להימנע מטיפול בקרינה עקב תופעות הלוואי הקשות הגורמות לפגיעה באיזור האגן ובפי הטבעת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בדיקת הדם לסרטן הערמונית – נחוצה או לא?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים