שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ביקורת סרט: "מז"ל טוב" - מוצר קלוקל שתוקפו פג

    הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על סרט האימה לנוער "מז"ל טוב" - הוא שהשם שניתן לו הוא לא פחות ממבריק. חוץ מזה מדובר בסרט חסר פואנטה, דל, לא מצחיק ולא מפחיד, שנדמה שנוצר רק כדי לספור מזומנים ביום שישי ה-13

    תארו לעצמכם מפגש פסגה בין "לקום אתמול בבוקר" ו"צעקה". עכשיו תמחקו את החיוך מהפרצוף ותקבלו את "מז"ל טוב" ("Happy Death Day"), סרט אימה-קומי-לנוער שהדבר הטוב ביותר בו הוא השם העברי המבריק שניתן לו.

     

    הבסיס העלילתי מבטיח: סטודנטית צעירה (ג'סיקה רות') מתעוררת בבוקר יום הולדתה בחדרו של סטודנט (ישראל ברוסארד) שהיא מתקשה לזכור מהלילה הקודם. היא נחפזת לצאת, מקבלת קפקייק יומולדת משותפתה למגורים (רובי מודין), אצה לפגישת חברותיה לאחווה, נפגשת עם המרצה הצעיר (והנשוי) לרפואה שהיא מנהלת עמו רומן חשאי (צ'רלס אייטקן), ומתעתדת להגיע למסיבה בערב. אלא שבדרך לשם היא נרצחת על ידי רוצח מסתורי במסכת תינוק.

     

    לא נורא. בבוקר למחרת היא מתעוררת בחדרו של סטודנט שהיא מתקשה לזכור מהלילה הקודם, מאמינה שרציחתה הייתה לא יותר מחלום רע. היא נחפזת לצאת, מקבלת קפקייק יומולדת משותפתה למגורים, אצה לפגישת חברותיה לאחווה, וכו'. ושוב היא נרצחת רק כדי להתעורר בבוקר בחדרו של סטודנט... אתם מבינים את המהלך.

     

    עוד ביקורות קולנוע:

    "מכתוב" - כשהגורל לא מצחיק

    "חזק יותר" - דרמה לא מרגשת

    "בחזרה לבורגונדי" - קליל וחסר ייחוד

     

    בהדרגה, היא מתחילה אפילו ליהנות מזה – מה אכפת לה לשוב ולהירצח אם ממילא אפשר לחיות כל מוות מחדש, ואפילו בדרך שונה מעט, שנונה ומיוחדת. אך במקביל היא מתקינה רשימת חשודים אפשריים, ומתחילה לבחון את מניעיהם. אחרי הכל, מישהו שם בכל זאת רוצה במותה. חובבי הפילם נואר ייזכרו, אגב כך, בסרטו המבריק של רודולף מאטה משנת 1949, "מי רצח אותי?", שבו יוצא גבר המגלה שהורעל ושנותרו לו רק ימים ספורים לחיות, לפתור את חידת הירצחו.

     

    עד כאן החדשות הטובות. החדשות הרעות יותר נוגעות לסרט עצמו, שביים כריסטופר לנדון (שמאחוריו אחד מפרקי "פעילות על טבעית") לפי תסריט מאת סקוט לובדל. סרטים דוגמת "מז"ל טוב" מספקים הנאה עד לרגע שבו מישהו – התסריטאי, נניח – צריך להחליט מה עושים עם הסיטואציה האימה-קומית שבמרכזם. אחרת מדובר בסתם "שאילה" של הברקה נרטיבית, שאין בצדה שום פואנטה שהיא. סרט אימה למטה משגרתי שמנסה להתחזות למה שהוא לא.

     

    אז כן, הגיבורה הופכת להיות אדם טוב יותר, ומשתדלת לנצל את הסיטואציה הרפיטטיבית כדי להכניס סדר בחייה. אחרי הכל, אין כמו תודעת המוות בסופו של (כל) יום כדי להכניס את השגרה לפרופורציות. יוצרי הסרט משתמשים בכך כדי לומר משהו – דל למדי, יש לציין – על החזרתיות המובנית בסרטי משספים ("slashers") שבהם שבים וחווים צעירים מיתות אכזריות בשיטות מגוונות.

     

    סדרות סרטים דוגמת "צעקה" ו"יעד סופי" הצליחו, לפחות בפרק-שניים הראשונים שלהם, לעצב אמירה רפלקסיבית על הז'אנר והמשיכה אל המוות שהוא מעורר-מייצג בקרב הצופים הצעירים. "מז"ל טוב" שואל גימיק נרטיבי מבריק רק כדי לרוקן אותו מכל משמעות ואפקט – היבטיו הקומיים מתחרים בדלותם ברגעי האימה – ולהגיע אל שיאו המאכזב.

     

    בסופו של דבר, "מז"ל טוב" הוא לא יותר מעוד תוצר הוליוודי שהופק במטרה לנצל את סוף השבוע בו חל יום שישי ה-13. כמו סרטי יום האהבה הסינתטיים, הוא לא יותר מאשר מוצר קלוקל מלכתחילה שתוקפו פג יום לאחר מועד השיווק.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים