שתף קטע נבחר

"התנגשות כוכבי נויטרונים - המקור לזהב"

בריאיון לאולפן ynet הסבירו חוקרים ישראלים כי המקור לכל המתכות הכבדות בעולם - הוא התפוצצות של כוכבי נויטרונים, כמו אלו שזוהו לאחרונה

 

 

 

טלסקופים ברחבי כדור הארץ ובחלל תיעדו בחודש אוגוסט גלי כבידה שאת קיומם חזה אלברט איינשטיין לפני 100 שנה. הגלים נוצרו בעקבות התנגשות של שני כוכבי נויטרונים במרחק של כ-130 מיליון שנות אור מאיתנו. בין היתר השתתפו במחקר שהתפרסם אתמול (יום ב') חוקרים מישראל.

 

פרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית, שפרסם ב-1989 תחזית מדעית ששיערה כי עקב התנגשות בין שני כוכבי נויטרונים ייווצר חור שחור ויתגלה מקור חדש של גלי כבידה, סיפר בריאיון לאולפן ynet כי התגלית הנוכחית קשורה לזהב. פרופ' פירן אמר: "אחד הדברים המרתקים בתגלית הזאת, כלומר מה שהתגלית הזאת מאשרת, זה שהמתכות הכבדות - לא ברזל, שזה פשוט, אלא המתכות הנדירות - נוצרו מהתפצצויות כאלה". הוא הוסיף: "נזרקה לחלל כמות עצומה של חומר שמכיל בתוכו מתכות כבדות, למשל זהב, פלוטוניום, אורניום. הזהב הזה שיש לי פה מקורו בהתפוצצות כזאת".

 

 (צילום: ESO/N.R. Tanvir, A.J. Levan and the VIN-ROUGE collaboration) (צילום: ESO/N.R. Tanvir, A.J. Levan and the VIN-ROUGE collaboration)
(צילום: ESO/N.R. Tanvir, A.J. Levan and the VIN-ROUGE collaboration)

 

פרופ' פירן הסביר כי שני הכוכבים שהתנגשו הם למעשה כוכבים "מתים". "אלה לא כוכבי לכת, אלא כוכבי נויטרונים מתים", הוא אמר. "הכוכב הזה כל גודלו הוא 12 ק"מ, אבל יש כמות עצומה של מסה - 12 ק"מ ובתוכם מסה יותר גדולה משל השמש. ס"מ מעוקב אחד שוקל מעל 100 מיליון טון".

 

פרופ' דובי פוזננסקי מאוניברסיטת תל אביב, שהשתתף גם הוא במחקר, הוסיף כי האות התגלה בחודש אוגוסט. "מהרגע שקיבלנו התראה שאי שם בשמיים, בכיוון כלשהו, נפלטו גלי כבידה, ככל הנראה מזוג של כוכבי נויטרונים, פחות או יותר כל טלסקופ בעולם הופנה לכיוון הזה", הוא אמר. "כל מי שהיה יכול הפנה כל טלסקופ לכיוון, לנסות לחפש. הרבה מאוד קבוצות ברחבי העולם, הרבה מאוד קבוצות מישראל - במטרה למצוא באמת, האם אנחנו רואים שם משהו? ראינו לראשונה סוג עצם שלא ראינו אף פעם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הדמיה: NSF/LIGO/Sonoma State University/A. Simonnet
הדמיה
הדמיה: NSF/LIGO/Sonoma State University/A. Simonnet
מומלצים