תקציב המדינה נכנס לשלב ההתאמות: אלה האתגרים של כחלון
מושב החורף של הכנסת ייחל בעוד כשבוע ותקציב המדינה המאתגר עובר לשלב ההתאמות המכריע. עד ה-1 בנובמבר יידרש משרד האוצר בראשות כחלון להציג את הנומרטור העדכני, לקראת חלוקת התקציב המתוכננת לשנת 2018
בשלב זה מתבצעת במשרד האוצר עבודת מטה כדי לגבש את הנומרטור לשנים 2021-2019 ואת חלוקת תקציב ההתאמות לשנת 2018. הנומרטור הוא כלי תקציבי שאוסף תחזיות של הוצאה והכנסה לשנים הקרובות ונתונים סטטיסטים נוספים כמו גידול אוכלוסיה, ומחייב את משרדי הממשלה לא לחרוג מהמסגרת התקציבית שלהם בראייה רב-שנתית. את הנומרטור העדכני על משרד האוצר להגיש לממשלה עד ה-1 בנובמבר, בעוד כשבועיים.
מהו הנומרטור?
מדובר בכלי תקציבי חדש יחסית, שהוצג לפני כשנתיים, עם המעבר לתקציב דו-שנתי. את הנהגתו של הכלי יזמו ב-2015 ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר כחלון, במטרה לעגן את מדיניות הריסון התקציבי של הממשלה ולאכוף אותה על ההחלטות שהממשלה מקבלת בראייה קדימה לעבר השנים שאחרי התקציב הנוכחי.
כיום נקבע התקציב באופן דו-שנתי. בשיטה זו החשש הוא שקל לקבל החלטות שעלותן התקציבית אמנם נמוכה בשנה השוטפת (אחת מהשנתיים שאליהן מתייחס התקציב), אבל נושאות עלות תקציבית גבוהה בשנים הבאות. הנומרטור מאפשר להציג נתונים לגבי היקף ההתחייבויות שיש לממשלה היום - גם בשנים הקרובות, ובמקרה זה בשנים 2021-2019.
הנומרטור אמור לעצור מחויבות לפעולה מסוימת אם משתקף בו שבשנים הקרובות אין מקורות למימון שלה. אחרת, הממשלה יכולה להתחייב לפעולות שונות ולגלות שהיא איננה מסוגלת לעמוד בזה, ואז להיכנס למדיניות של קיצוצים. המנגנון אמור למנוע השתלשלות כזו, שכן הוא מציב מסגרת תקציבית שלפיה ניתן להתחייב, אך לא לחרוג. הנומרטור כולל אומדנים שמתעדכנים אחת לתקופה.
תאריך היעד הבא של האוצר הוא ה-10 בדצמבר, אז יגיש לוועדת הכספים את חלוקת תקציב ההתאמות לשנת 2018, בהתאם לחוק, שבמסגרתו נשמר סכום של 3.5 מיליארד שקל שמיועד לשימוש באותה השנה, ככל שהמצב הכלכלי יאפשר זאת. חלוקת הסכומים למשרדי הממשלה ולתוכניות השונות תיקבע בדיון בממשלה תוך שימת לב למחויבויות המתוכננות לשנת 2018 שטרם הוקצה עבורן תקציב.
מדובר ברזרבה תקציבית שנשמרה למקרה של אירועים שידרשו התאמות בתקציב הדו-שנתי, ועל הממשלה להחליט כיצד להשתמש בה. את הרזרבה ביקש כחלון מראש הממשלה בנימין נתניהו לשמור בצד בעת הכנת התקציב הדו-שנתי הנוכחי. על האוצר לגבש בדיונים שיחלו בנובמבר, מהם הסעיפים להתאמות, ולהגישם לוועדת הכספים, שם מעריכים שכמו בשנים הקודמות, גם הפעם, יגיעו החומרים ברגע האחרון.
ההתאמות שיעלו לדיון: תקצוב הנכים; קיצור חופשות התלמידים
תקציב הסכם הנכים, למשל, צפוי להיכלל במסגרת תקציב ההתאמות והסכומים עבורו יועברו לאחר הפחתתם מתקציבי משרדי ממשלה אחרים. כזכור, הסכם זה מתייחס לסכום של 4.2 מיליארד שקל בשנה בין 2018 ו-2021. אבל בעדכון הנומרטור הקודם שהוצג לממשלה ביוני והתייחס לתקציב 2020-2019, נכתב שהתוכנית הרב-שנתית לא כוללת תוספת לקצבאות נכות. במקרה כזה, יישום הסכם הנכים יחייב את הממשלה בקיצוץ רוחבי. בדבר המקורות למימון הסכם הנכים, בהנחה שסעיף זה לא כלול בתוכנית הרב-שנתית, משרד האוצר סירב להגיב בטענה כי הנושא נדון בשלב זה בעבודת מטה.
כמו כן, נכתב בעדכון הנומרטור הקודם שהתוכנית הרב-שנתית לא כוללת הוצאה בגין הרחבת תוכנית הצהרונים ומס הכנסה שלילי וכי ההנחה היא שבמהלך 2019-2018, השכר הממשלתי לא יכלול פעימות שכר נוספות מעבר לאלה שסוכמו עד כה מול ההסתדרות.
בין הסעיפים שיידונו לחלוקת ההתאמות מתוך הרזרבה בסך 3.5 מיליארד שקל, לצד הסכם הנכים, נמצאת גם בקשת משרד החינוך לקיצור חופשות התלמידים בסך כ-400 מיליון שקל. סעיף נוסף שנמצא על הפרק הוא רפורמת הביטוח הסיעודי הממלכתי של שר הבריאות יעקב ליצמן. כמו כן מדובר על מימון תוכנית "נטו משפחה" של כחלון, מתוכה 900 מיליון שקל על העמדת התעריף המקסימלי של הצהרונים על 935 שקל, 1.7 מיליארד שקל על הגדלת נקודות הזיכוי להורים לילדים קטנים וכן ביטול מכסים ומס קנייה על בגדי תינוקות, הנעלה ומוצרי סלולר.
10 מיליארד שקל עודפי גבייה
כרגע שוקלים באוצר האם לדון בעודפי הגבייה ממסים בסכום שמוערך בכ-10 מיליארד שקל לצד חלוקת ההתאמות או בנפרד. בתקופה שבין ינואר עד ספטמבר השנה, הסתכמה גביית המסים ב-234.1 מיליארד שקל – גידול של 8.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד – גידול המוסבר בהכנסות מעסקת מובילאיי ובעקבות מבצע ההנחה על מס דיבידנד לבעלי מניות מהותיים.
בג"ץ קבע בחודש שעבר כי לא ניתן יהיה יותר להעביר תקציב דו-שנתי במתכונת של הוראת שעה זמנית, בעוד שעד כה זה נעשה במתכונת זו על רקע נוחות פוליטית, לדברי השופט אליקים רובינשטיין, ובניגוד לעמדות גורמי המקצוע. תקציב 2019, אם כך, צפוי להיות מוגש במהלך 2018.
מושב החורף של הכנסת ייפתח בשבוע הבא ובמשכן יתחילו לדבר על כוונותיו של כחלון, שנזרקו לאוויר בסוף המושב הקודם, לקדם מיני חוק הסדרים בהיקף של יותר מ-30 מיליארד שקל, שיכלול רפורמות ושינויים מבניים.
בינתיים, ועדת הכספים לא קיבלה מהאוצר כל מסמך רשמי בנוגע לתוכנית, אבל ההתנגדות אליה בוועדה נפרשת מקיר לקיר, בין היתר, על ידי יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני וחבריה שדוחים את הרעיון לאשר שינויים שנושאים השלכות כבדות כלאחר יד. בכל מקרה, היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון, כבר הודיע למשרד האוצר ביולי שהכנסת לא תעביר חוק הסדרים השנה, ובמיוחד לא חוק הסדרים ללא תקציב. אף על פי כן, באוצר טוענים כי הם לא מתכוונים להעביר חוק הסדרים וכי מדובר בכלל בעבודת ועדה בראשות החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו, שבוחנת השקעות בתשתיות במסגרת תוכנית רב-שנתית בהיקף כספי דומה בשיתוף המגזר הפרטי (PPP).
לפנייה לכתב/ת 
