שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קבלן "שכח" לרשום את הדירה בטאבו 16 שנה
    בסוף שנות ה-90 רכשו בני זוג דירה בראשל"צ מ"בנייני אריה פרשקובסקי". ביהמ"ש קבע שאי-הרישום הקשה עליהם למכור אותה. הפיצוי: 75 אלף ש'
    בית משפט השלום בראשון לציון קבע לאחרונה שחברת הנדל"ן "בנייני אריה פרשקובסקי" תפצה בכ-75 אלף שקל בני זוג שלפני 16 שנה רכשו ממנה דירה ברחוב הארבל בעיר, אולם זו לא נרשמה על שמם בטאבו עד היום. השופטת כרמית בן אליעזר קבעה שאי-הרישום גרם נזק לבעלים, שהתקשו למכור אותה בשל כך.

     

    הדירה נרכשה על ידי בני זוג ב-1997. החברה הקבלנית ושותפותיה לפרויקט - החברות "עזר אחזקות" ו"דן הלל ייזום" התחייבו מפורשות בחוזה המכר לרשום את בעלותם בדירה בפנקס רישום המקרקעין (טאבו) בחלוף 24 חודשים ממועד מסירתה לרוכשים. הדירה נמסרה בשנת 2000 אך רישום הבעלות לא בוצע עד 2016, כשבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את תביעת הרוכשים וחייב את החברות לבצעו.

     

    את התביעה הכספית, שמצויה בסמכותו של בית משפט השלום, הגישו הרוכשים ב-2015. הם תבעו פיצויים מוסכמים בגין הפרת החוזה והעלו טענות רבות על נזקים שנגרמו להם, בהם ירידת ערך. לגרסתם, הם לא הצליחו למכור את הדירה במשך זמן רב רק מפני שלא נרשמו בטאבו כבעלים, וכשסוף סוף מכרו אותה - הם נאלצו להוריד מחיר.

     

    חברת הבנייה ושותפותיה טענו מנגד שהתובעים לא זכאים לכל פיצוי מאחר שלא הוכיחו אף אחד מן הנזקים שנטענו על ידם, אך השופטת כרמית בן אליעזר לא קיבלה את טיעוניהן בעניין זה.

     

    עם זאת, ואף שלא היה ספק בדבר זכאות התובעים לפיצויים, היא ציינה שבחוזה לא נקבע מנגנון פיצויים מוסכמים לרוכשים אלא רק לקבלן. כלומר – אילו הרוכשים היו אלו שמפרים את החוזה, הקבלן היה זכאי לפיצויים, אך לא להיפך. לדבריה, אף שמדובר בחוזה אחיד, פסיקת פיצויים מוסכמים במקרה כזה תהיה התערבות בוטה בחופש החוזים.

     

    בנסיבות אלה, הפיצוי שנפסק לתובעים היה רק על אובדן הזדמנות מכירה. השופטת כתבה כי התובעים הצליחו להוכיח זאת באמצעות רוכשת פוטנציאלית שהעידה כי ב-2012 הייתה נכונה לרכוש את הדירה ב-2.12 מיליון שקל, אך חזרה בה רק בגלל מצבה הרישומי.

     

    התובעים גם הוכיחו שמכרו את הדירה כשלוש שנים לאחר מכן ב-170 אלף שקל פחות. לכאורה זה היה אמור להיות סכום הפיצוי, אולם השופטת הבהירה שלא ניתן לפסוק להם את מלוא הסכום בין היתר עקב היעדר חוות דעת שמאי על התנהלות שוק הנדל"ן בשנים אלו, או כל כלי אחר שיאפשר לה לאמוד את ההפסד. כמו כן, הנתבעים הוכיחו כי דיירים אחרים הצליחו למכור את דירותיהם בבניין, אף שגם הן לא היו רשומות בטאבו.

     

    בנסיבות אלו, השופטת בן אליעזר קיבלה את התביעה באופן חלקי והעמידה את נזקם של התובעים על דרך האומדן על סך של 75 אלף שקל. היא חייבה את הנתבעות גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל.

     

    לבסוף היא קיבלה את הודעת הנתבעים לצד שלישי – עורך הדין של החברה במועד מכירת הדירות – וחייבה אותו לשפות אותם במלוא הסכומים בהם חויבו.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צבי ניסן
    עו"ד פנינה דיין-ניסן
    צבי ניסן
    מומלצים