שיחת חובה: לדבר עם ילדים על הטרדות מיניות
המודעות להטרדות מיניות עולה אבל איך לעורר אותה גם אצל ילדים מבלי להפחיד אותם? על איזה גבולות חשוב לשמור ומהם הסימנים שכדאי לשים לב אליהם? המדריך המלא
הנושא של פגיעות מיניות קיבל בולטות נוספת בכותרות, בעקבות הפרוייקט "MeToo" שהזמין נשים לשתף בסיפורי הפגיעות המיניות שהן עברו. כמעט כל אישה עוברת הטרדה מינית לפחות פעם אחת במהלך חייה. אלימות מינית נמצאת היום בכל מקום והיא פוגעת בנשים, גברים וילדים.
דברו עם הילדים
כהורים התפקיד שלנו הוא ללמד את הילדים מגיל צעיר איך להגן על עצמם ויחד עם זאת לכבד את הפרטיות של האחר. הרבה הורים נמנעים או נבוכים מלדבר על הנושא, חוששים להעלות פחדים בילדים וחושבים ש"אצלי זה לא יקרה".
צריך לזכור שהדברים האלה קורים בכל מקום, שהתופעה הזאת קיימת ושצריך להיות מאוד ערניים לנושא. אלימות מינית צריכה להיות קו אדום בכל מסגרת בה אנו נמצאים. זאת האחריות שלנו והחובה שלנו להעביר את המסר הזה לילדים, וזה צריך להתחיל מהבית והגן, ולהמשיך כמובן בכל שאר מוסדות החינוך.
איך מתחילים?
מתחילים לדבר על זה מגיל צעיר, כחלק מחיי היום היום. זאת לא שיחה אחת שבה יושבים עם הילד ומסבירים לו את כל המידע בנושא, אלא משהו שמדובר באופן יומיומי בבית בהתאם לגילו והבנתו של הילד.
כבר מגיל שנתיים מלמדים את הילד על איברי הגוף. בהמשך אפשר להסביר לו שרק אבא ואימא או סבתא יכולים לקלח אותו, וזה הגוף שלו והאיברים שלו, ואסור לאף אחד אחר לגעת בו.
מסבירים שלא מסתובבים עירומים בציבור ומלמדים את הילד לשמור גם על המרחב הפרטי של ילדים אחרים, שלא נוגעים בהם ולא חושפים איברים פרטיים.
שיתוף
הנושא של שיתוף הוא מאוד חשוב בבית, לשתף את הילדים ביום שעבר עליכם, לספר על העבודה שלכם, על חוויות טובות ופחות טובות, וכך לעודד את הילדים לשתף גם אתכם.
ליצור שיח פתוח בבית, שהילדים ירגישו שאתם מתעניינים בהם, פתוחים וקשובים ושאפשר לספר לכם הכול. אפשר בסוף השיתוף להגיד לילד תודה שסיפרת לי, אני מאד שמחה שאתה משתף אותי.
קראו עוד:
היום שבו אימא הפסיקה להיות השעון הדובר
ההיריון החרדתי שלי אחרי לידה שקטה
יש מה לעשות עם קשיים חברתיים של ילדים
סודות
דברו איתם על סודות, מה זה סוד, איזה סודות אפשר לשמור ואיזה חייבים לספר עליהם. סוד טוב הוא בדרך כלל דבר משמח כמו מסיבת הפתעה לאימא, סוד רע זה סוד שאמרו לי לא לספר או שאני מתבייש לספר והוא קשור לגוף שלי. סודות כאלה תמיד חייבים לשתף את ההורים.
אמרו להם שאתם תמיד תאהבו אותם ותגנו עליהם ותדאגו להם, ושאם מישהו עושה להם משהו רע או שהוא לא נעים להם, שתמיד יבואו לספר לכם.
דברו על הסכנות
חשוב לדעת שבנים חשופים לפגיעה מינית לא פחות מאשר בנות. לכן חייבים לדבר גם איתם על הסכנות האפשריות. בעבר היו מזהירים בעיקר מפני זרים - לא לדבר עם אנשים זרים, לא ללכת איתם, לא לפתוח להם את הדלת ולא לקבל מהם מתנות.
היום ידוע שרוב הפגיעות המיניות מתרחשות דווקא בסביבה הקרובה של הילד, לפעמים אפילו על ידי אחד ההורים. זה יכול להיות קרוב משפחה, בייביסיטר או שכן. הפוגעים יכולים להיות גם ילדים מהגן או חברים לכיתה.
למדו את הילדים לומר לא
ילדים חייבים לדעת שאם מישהו נוגע בהם באופן שלא נעים להם או נוגע להם באיברים הפרטיים הם צריכים להתרחק מיד ולבקש שיפסיקו. למדו אותם שאם מישהו מציק להם, שיחפשו מישהו מבוגר שהם סומכים עליו וישתפו אותו.
כיון שהגוף של הילד הוא ברשותו, הוא גם לא חייב לעשות דברים שלנו נראים טבעיים כמו לתת נשיקה לסבא או לסבתא או לחבק אותם. חשוב לכבד את הרצון שלו ולא לכפות עליו משהו שלא נעים לו.
גם בין אחים, להזכיר שאסור לגעת בגוף הפרטי וגם עם ילדים מהגן. אמנם יש סקרנות טבעית ומשחקים של בנים ובנות, אך צריך להיות ערניים ולהזכיר שלא מראים אחד לשני ולא נוגעים בגוף הפרטי.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
חשוב לשים לב לשינויי התנהגות קיצוניים אצל הילד. שינויים שיכולים להיות בתקופה הזאת הם, למשל, כעסים והתקפי זעם, רגרסיה בהתנהגות כגון הרטבת לילה, מציצת אצבע, התנהגות מינית לא נורמטיבית, חוסר רצון ללכת לבית ספר, ירידה משמעותית בלימודים, הפרעות שינה וסיוטי לילה, דכדוך, הסתגרות והימנעות מאנשים מסויימים.
שינויים כאלה אמורים להדליק אצלנו נורה אדומה וחשוב להתייעץ עם הגורמים המתאימים. אפשר לפנות לפסיכולוגית בגן או בבית הספר, לעובדים סוציאליים, לרווחה או לקווי הסיוע.
לסיכום, לפעמים דווקא במקום בו הילד אמור לחוש הכי מוגן ובטוח, שם מתרחשת הפגיעה. שמרו על הילדים שלכם, תהיו ערניים, תלמדו אותם להגן על עצמם ולשמור על הגוף הפרטי שלהם. זכרו שלא משנה מה קרה הם אף פעם לא אשמים במה שעשו להם ובעיקר תהיו עוגן בשבילם, שיהיה להם תמיד על מי לסמוך ולמי לפנות.
הכותבת היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים
לפנייה לכתב/ת 
