שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    עייפות ובעיות עיכול? אולי יש לכם בעיית חומציות

    שינויים סביבתיים, התרחבות מהירה של שטחי תעשייה ועלייה חדה בצריכת מזון מעובד משנים באופן דרמטי את רמות החומציות בגופנו, שינוי שעלול להרע את המצב הבריאותי שלנו - החל בעודף משקל ואלרגיות וכלה בכאבי שרירים וירידה בזיכרון. מה אפשר לעשות כדי לאזן את החומציות? הנטורופת צור שרון מסביר

    החיים על פני כדור הארץ תלויים בסביבת חומציות מאוזנת בסביבת החיים ובכל תא של אורגניזם חי. הגוף משקיע מאמצים רבים על מנת לשמור על סביבת חומציות מאוזנת כחלק מתהליך ההומיאוסטאזיס (איזון הסביבה הפנימית של כל אורגניזם ביחס לשינויים שחלים בסביבה החיצונית).

     

    בעשורים האחרונים, בעקבות שינויים בסביבת המחיה, הרכב המינרלים באדמה ושינויים בטמפרטורת כדור הארץ, גוף האדם נאלץ להתמודד ולאזן ביתר שאת את הסביבה הפנימית שלו.

     

    קראו עוד:

    מהו המזון החומצי שגורם לכם להשמין?

    למה הפירות והירקות של היום ממש לא בריאים כמו פעם

    בלי אנטיביוטיקה יותר בריא? מיתוסים על עוף

     

    מהי חומציות?

    PH הוא מדד לרמת החומציות של תמיסה מימית. גופנו מורכב מכ-70% נוזלים, בעלי רמות חומציות שונות. מדד ה-PH נרשם בצורה מספרית, כאשר 7 נחשב לנייטרלי. ערך הפחות מ-7 נחשב לחומצי וערך הגבוה מ-7 נחשב לבסיסי.

     

    עייפים? אולי החומציות שלכם לא מאוזנת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    עייפים? אולי החומציות שלכם לא מאוזנת(צילום: shutterstock)
     

    מה רמת החומציות של נוזלי גוף שונים?

    • נוזל הדם: 7.45-7.35

    • רוק: 7.5-6.5

    • שתן: 8.0-4.6

    נוזל הדם הוא הנוזל הרגיש ביותר שינויים בחומציות ובו מתרחש ויסות חומציות כל הזמן. בהתאם לשינויים בחומציות הדם מתקיימים במקביל שינויים בנוזל הבין ותוך תאי, ברוק ובשתן.

     

    כיצד הגוף מאזן את החומציות?

    ויסות החומציות מתרחש ראשית כל ברמת התאים. התאים מכניסים ומפרישים אל מחוץ לתא מינרלים שונים על מנת לאזן את החומציות התוך תאית. ויסות החומציות של הדם מתבצע הודות לשיתוף פעולה בין הריאות, הכליות והכבד. פגיעה או מחלה באחד או יותר מהאיברים עלולה להגביר את החומציות של בדם והתאים.

      

    שינויים סביבתיים

    במאה השנים האחרונות, עם התפתחות התעשייה, מתרחשים שינויים סביבתיים רבים. חומציות האוקיאנוסים, למשל, עלתה מ-8.2 ל-8.1. לכאורה השינוי נראה זניח, אך הדבר מתבטא בהרכב המולקולרי של המים. רמות הפחמן הדו חמצני (CO2) עולות, רמות המינרלים משתנות, ובעקבותיהן מתרחשת פגיעה בדגה ובבעלי חיים אחרים, צמצום של הצמחיה בים והרס שוניות אלמוגים.

     

    התעשייה גורמת לשינויים בהרכב המינרלים בקרקע, ובעקבותיהם משתנה גם רמת החומציות של האדמה ואיתה הרכב המינרלים בירקות, פירות ומזונות צמחיים אחרים שאנחנו אוכלים.

     

    רמת חומציות האדמה משתנה לפי סמיכות לאזורי תעשייה, דישון, ריסוסים וגורמים סביבתיים אחרים. כאשר האדמה חומצית, ריכוז הסידן והמגנזיום בה נמוך, וכשהאדמה בסיסית מדי, נגרמת ירידה בזמינותם של ברזל, אבץ, נחושת ומנגנז. שינויים בהרכב המינרלים שאנחנו מקבלים מהמזון הצמחי גורמים לכמות בלתי מספקת של מינרלים הנחוצים לגוף על מנת לווסת את החומציות.

     

    שינתה את פניה. חסה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    שינתה את פניה. חסה(צילום: shutterstock)
      

    אם לפני כמה עשורים מלפפון או חסה תרמו לגוף מינרלים החיוניים לוויסות התגובה החומצית, כיום, תרומתם פחותה.

     

    מהי השפעת התזונה על חומציות הרקמות?

    למזונות שונים הרכבים שונים המייחדים אותם – חלבון, שומן, פחמימה, סיבים. הרכיבים עוברים תהליכים שונים של פירוק, עיכול וחילוף חומרים בתאים וברקמות. העודפים מסוננים ומופרשים על ידי הכליות.

     

    מזונות שונים (אף כאלו מאותה משפחה), יכולים להציג הרכבים שונים של מינרלים בנוזל השתן. הרכב זה מעיד אם אותו המזון, בתהליך העיכול שלו, ייצור תגובה חומצית או מבסיסה בדם.

     

    לא תמיד מזון אשר חומצי בטעמו ייצור תגובה חומצית בדם. דוגמה מוכרת היא הלימון - טעמו חמוץ בפה ואף בקיבה, אך בעיכול שלו הוא יוצר תגובה מבסיסה בדם וברקמות.


    גבינות ייצרו תגובה חומצית יותר מאשר חלב, חלבונים שמקורם מהחי ייצרו רמות תגובה חומצית שונה מאלו שמקורם בצמחים, ואילו התגובה החומצית של בקר שונה משל דג או ביצה.

     

    בטבלאות של מזונות שמוצגות בספרות ובאתרי אינטרנט, ניתן למצוא את מידת ההשפעה החומצית או המבסיסה של מזון כזה או אחר על גופנו. השאלה הנשאלת היא אם במזון מהצומח יש פחות חומציות, אז לכאורה מה קל ופשוט יותר מלהגדיל את כמות המזון הצמחי כדי להבסיס את הגוף? באמת קל ופשוט, אך אינו יעיל כמו בעבר.

     

    אם נחזור לנושא התעשייה, ב-100 השנים האחרונות תרומתה לשינוי הרכב המינרלים באדמה משמעותית. לפני כ-100 שנה, כמות האשלגן באדמה הייתה גבוהה פי 10 מכמות הזרחן, ואילו כיום היחסים הרבה יותר קרובים. שינוי זה מתרחש גם במינרלים אחרים. משמעות הדבר היא שהתגובה המבסיסה או המחמיצה של ירקות ופירות שונה מבעבר.

     

    אין חולק על כך שמלפפון או חסה ייצרו תגובה מבסיסה בגוף, אלא שכיום התגובה המבסיסה חלשה יותר מבעבר. מזון מעובד, מתועש, עתיר חלבון, מלח, סוכר ושומן המרכיב את התפריט המערבי מגביר את סביבה החומצית בתוך הגוף.

     

    כיצד החומציות בגוף משפיעה על בריאותנו?

    בשנים האחרונות עולם המדע מפרסם יותר מחקרים מבעבר העוסקים בהשפעת החומציות על חולי ובריאות. תפריטי תזונה מבסיסים היו אמנותם של נטורופתים מזה שנים רבות, ובשנים האחרונות החלו להופיע שיטות דיאטה התומכות בהבססה של הגוף כאמצעי לסיוע בהפחתת משקל ושמירה על הבריאות.

     

    שינו את המזון שלנו משמעותית. מאה שנים של תעשייה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    שינו את המזון שלנו משמעותית. מאה שנים של תעשייה(צילום: shutterstock)
     

    המחקר המדעי חוקר בעיקר מה קורה בגוף כאשר משנים את רמת החומציות בצורה מכוונת, ונמצא כי מתרחשים שינויים ברמות ההורמונים, ובהם הגברת תנגודת לאינסולין, ירידה בהפרשה של הורמון הגדילה, שינויים בהורמונים המשפיעים על מסת העצם (למרות שסביבה חומצית בגוף אינה מחייבת הופעה של רמות גבוהות של סידן בשתן).

     

    מצבים בריאותיים המקושרים לחומציות יתר:

    •  עייפות, ירידה באנרגיה
    •  כאבי שרירים, ירידה במסת השריר
    •  אלרגיות
    •  בעיות עיכול
    •  כאבי ראש
    •  סינדרום מטאבולי
    •  עודף משקל
    •  ירידה בריכוז ובזיכרון

     

    כיצד נוכל להבסיס את חומציות הגוף?

    מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שיוכל להתאים את התפריט ולמנוע מצבים של חסרים תזונתיים, על אחת כמה וכמה אם חולים ו/או נוטלים תרופות מרשם.

     

    1. להגביר צריכה של מזון טרי ולא מבושל: ירקות טריים, נבטים, פטריות, פירות ואצות.

    2. להגביר צריכת חלבון צמחי מקטניות, טופו ומוצרי סויה, אגוזים וזרעים וצמצום צריכה של חלבון מהחי. ירקות ופירות אורגניים עדיפים.

    3. לצמצם צריכה של מזון מעובד, עתיר זרחן ומלח, סוכר, אלכוהול, קפאין ושומן.

    4. לשלב בשגרת היום שייקים ומיצי ירקות, בדגש על ירקות ירוקים.

    5. להוסיף מיץ מלימון טרי למי השתייה.

    6. לשלב חומץ תפוחים אורגני, כרוב כבוש וחמוצים תוצרת בית בתפריט היומי.

    7. צריכה יומיומית של כלורלה, ספירולינה, כלורופיל ו/או אבקות של צמחים ירוקים ופירות יער בשייק או בכמוסות, תסייע במקרים בהם לא ניתן לצרוך כמות מספקת של פירות וירקות טריים.

     

    צור שרון RNa, ND הוא נטורופת שירצה בכנס אוכלים בריא 9  שיתקיים ב-17-16 בנובמבר 2017 בתאטרון גבעתיים. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    חשוב להגיע לאיזון של החומציות בגוף
    צילום: Shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מומלצים