שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    יקבים ונופים: יום טיול ב"טוסקנה הישראלי"

    עם כ-40 יקבים, אזור מטה יהודה מנסה להפוך לגרסה הישראלית של המחוז האיטלקי המפורסם. פסטיבל היין השנתי ומזג האוויר הנעים מהווים הזדמנות טובה להגיע לאזור, לבקר ביקבי הבוטיק ולטייל בראש טוב במסלולים ובאתרים שונים. יוצאים לדרך

    הנופים של מטה יהודה (צילום: גידי בשן) (צילום: גידי בשן)
    הנופים של מטה יהודה(צילום: גידי בשן)

    הרבה מקומות בארץ מתהדרים בתואר "טוסקנה הישראלי". בינינו, אף אחד מהם הוא לא באמת טוסקנה, אבל אזור מטה יהודה שבהרי ירושלים עשה כברת דרך בכיוון, ולו בשל המספר הרב של היקבים והכרמים ששוכנים בו. מטה יהודה נמצא לאורכו של כביש מספר 1 בדרך לירושלים. מעבר לנופים הכפריים והתמהיל המעניין של מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים, כפרים ערביים, חוות חקלאיות וכמה מנזרים – התפתחו בשנים האחרונות באזור מאות יוזמות תיירותיות קטנות ואישיות, רובן ממש בבתי המגורים עצמם של היזמים, חלקן בחצר הבית או בסמוך לו.

     

    המלצות לטיול באזור מטה יהודה

    המלצות לטיול באזור מטה יהודה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אפשר למצוא בשלניות ובשלנים שמארחים בסלון ביתם, מאפיות, מבשלות בירה, סטודיו של אמנים הורבה יקבים. כ-40 יקבים, רובם יקבי בוטיק, פועלים במטה יהודה, לצד בית ספר ליין שפועל ביקב שורק, גם הוא יקב בוטיק תיירותי ששוכן בלבו של קיבוץ נחשון ומשמש מקום מפגש לחובבי יין כל השנה, לטעימות יין ולאירועים קולינריים.

     

    לרגל פסטיבל היין השנתי של מטה יהודה, שמתקיים זו השנה ה-19 ברציפות ונפתח אתמול באירוע חגיגי, הכנו המלצה ליום טיול באזור. נתחיל מבאר לימון. הקלידו ב-WAZE מושב ישעי, סעו בתוך המושב לכיוון מערב עד לכיכר שליד המכולת, פנו שם שמאלה עד לקצה המושב ואז שוב שמאלה לדרך עפר באורך 2.5 ק"מ בצמוד לפרדסים עמוסים עצי הדר. פונים שוב שמאלה וממשיכים בנסיעה בתוך יער שבחודשי החורף מתמלא במרבדים של פריחת רקפות וכלניות, עד שמגיעים למבנה אבן הרוס שסיפור מרתק נקשר סביבו.

    באר לימון (צילום: רחל הראל) (צילום: רחל הראל)
    באר לימון(צילום: רחל הראל)
     

    באר לימון נבנתה לפני כאלפיים שנה בתקופה הרומית. מעליה בנו הצלבנים מבנה מרשים מאבני גזית גדולות שגובהו כשבעה מטרים. אגדה חסרת שחר שהתהלכה בקרב הפזורה הבדואית סיפרה כי באתר חבוי מטמון זהב היא שהביאה אל המקום חוליית שודדי עתיקות בשנת 2012. לאחר כמה לילות שבהם פעלו באתר, הם נלכדו עם כלי חפירה, פטישים וציוד הרמה כבד. הם שברו את קירות הבאר, ריסקו את האבנים העתיקות, חפרו בורות עמוקים בשכבות הארכיאולוגיות וגרמו נזק בלתי הפיך. ועדיין, אפשר לצאת לטיול רגלי קצר ולהתרשם מהמקום.

    .

    תל בטש – כששמשון פגש פלישתית

    "וירד שמשון תמנתה, וירא אישה בתמנתה מבנות פלישתים"(ספר שופטים). כשטייל שמשון הגיבור לעיר תמנה, הוא פגש אישה פלישתית, התאהב בה ונישא לה. אותה תמנה היא תל בטש, תל קדום שנמצא באזור השפלה על גדת נחל שורק, לא רחוק ממושב טל שחר. העיר הוחרבה על ידי נבוכדנצר מלך בבל בשנת 603 לפני הספירה ויושבה מחדש בתקופת שיבת ציון.

    תל בטש (צילום: ברק כץ) (צילום: ברק כץ)
    תל בטש(צילום: ברק כץ)
     

    חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום בשנות ה-70 וה-80 ופעולות שיקום ושימור שנעשו בהמשך חשפו שרידים ארכיאולוגיים שהוכשרו ושולבו במסלול הביקור בהם: שער העיר הקדום, בית בד, בית מגורים, מעבר רחוב קדום ועוד. כמו כן, הוקמה תחנת הדרכה מוצלת שמשמת גם תצפית נוף מרהיבה על הסביבה. שלטי הסבר במקום מלמדים על ההיסטוריה ועל סיפורי המקרא הקשורים למקום. לצד הנחל הוקמו פינות ישיבה נעימות ומעליו נבנה גשר קשתי שמשמש למעבר ונקודת תצפית על המאגר הגדול שנמצא בסמוך.

     

    אורך המסלול הוא כחצי קילומטר, הוא מעגלי ומתחיל ומסתיים ליד עץ השיזף הגדול דרומית למושב טל שחר. הוא מתאים לכל גיל ונמשך כשעה של הליכה נינוחה.

     

    איך מגיעים?

    לבאים ממערב – בכביש מס' 3 ( אשקלון-לטרון), פונים ימינה למושב טל שחר וממשיכים בנסיעה דרומה (בתוך המושב) עד שיוצאים מהיישוב, עולים על דרך עפר עד שמגיעים לצומת הראשון ופונים ימינה לעץ השיזף הגדול. תל בטש נמצא ממזרח לשביל. אחרי הטיול מומלץ לבקר באחד מהיקבים באזור.

     

    ה"דראגון באני" במושב בקוע

    יוסי רוזנברג עשה כמה פניות חדות בקריירה המקצועית שלו. הוא היה רואה חשבון, מאס בעניבות והפך להיות נגר. גם זה לא סיפק אותו והוא פנה לעסוק בשוק ההון ואז גילה את עולם היין. הוא ויעל אשתו למדו קורס ייננות ביקב שורק וגילו שזו האהבה הגדולה שלהם. את האהבה הזו אפשר להרגיש מיד כשנכנסים לחלל המעוצב והמקסים שהקימו במושב בקוע.

     

    ליקב שהקימו קראו בני הזוג "כרם ברק" על שמו של בנם ברק שנפטר בגיל 18, אבל הספיק להותיר אחריו אוסף עצום של איורי קומיקס וציורים יפהפיים. הם בחרו להטביע את ציוריו על גבי התוויות של הבקבוקים. הלוגו של היקב הוא דמות ה"דראגון באני" שצייר ברק. בימי שישי מגישים ביקב בופה ברנץ' עשיר הכולל לחמי מחמצת עשירים וריחניים וגבינות מצוינות שיוסי מכין, לצד פלטות אנטיפסטי, סלטים, מטבלים, ממרחים והפתעות נוספות. יוסי מסתובב בחיוך רחב בין הסועדים עם בקבוק יין בידו, מוזג טעימות ומפטפט עם הסועדים.

    האיורים על תוויות הבקבוקים בכרם ברק (צילום עופר שגב) (צילום עופר שגב)
    האיורים על תוויות הבקבוקים בכרם ברק(צילום עופר שגב)
     

    בסף הכל הייקב מייצר כ-5,000 בקבוקים בשנה שנמכרים במקום בלבד. בנוסף, מעביר יוסי סדנאות לאפיית לחמי מחמצת ולגיבון גבינות. אחת לכמה שבועות הוא מזמין חברים לבשל עימו ביקב ומקיים ערבי מוזיקה שמחים.

     

    לפרטים נוספים - הקליקו

     

    מהייטקסטית לייננית

    עד לפני 7 שנים החיים של לינה סלוצקין נראו די ברורים. הייתה לה משרה טובה בחברת אינטל שם עבדה במשך 20 שנה, והעתיד נראה מובנה, אך שני אירועים, כביכול לא קשורים, שינו את מסלול חייה והביאו אותה להקים את יקב קדמא. האירוע הראשון היה מעבר דירה למטה יהודה אל כפר אוריה. המעבר נולד כדי להתמקם באמצע בין מקום עבודתה של לינה, לבין מקום עבודתו של בעלה בחברת טבע. האירוע השני היה ביקור מולדת בגאורגיה, שם ראתה כיצד עדיין חלק מיצרני היין מייצרים את היין בעזרת כדי חרס.

    יקב קדמא (צילום: לינה סלוצקין) (צילום: לינה סלוצקין)
    יקב קדמא(צילום: לינה סלוצקין)
     

    שני האירועים, יחד עם אהבתה הגדולה של לינה ליין ועשרות הגתות העתיקות הפזורות באזור שמעידות שתעשיית יין התקיימה כאן מימים ימימה, הביאו אותה לנטוש את עולם ההיי טק, לשתול כרמים בשטח החקלאי לצד הבית, ולהפוך לייננית במשרה מלאה. את היין מייצרת לינה בעזרת כדי חרס, אותם הביאה במיוחד מגאורגיה. זוהי שיטה מסורתית הנהוגה בגאורגיה. את כדי החרס מדפנים בדונג של דבש דבורים, מה שיוצר אשליה של מתיקות דבשית. כד החרס אינו אטום לחלוטין ולכן הוא כאילו מזיע בעת התסיסה וכך הוא מצנן את היין באופן טבעי.

     

    מבנה האבן של היקב עצמו נטוע בודד בלב שדות עם נופים פתוחים מלוא העין. הוא מוקף כרמים ובחצרו פינות ישיבה נעימות. גם ביקב עצמו פינות ישיבה שבהן אפשר להסב בנחת, לטעום את השאנין בלאן הלבן, הג'מינו או הלירה האדומים או את יין הקינוח המתקתק. לינה מלווה את המבקרים לביקור בחדר החביות וכדי החרס ומספרת על התהליך הייחודי של ייצור היין.

     

    לפרטים נוספים - הקליקו

     

    היקב הכשר ליד המנזר

    הכביש המתפתל שמוביל ליקב מוני חולף על פני קיבוץ צרעה, דרך שדות וכרמים ומסתיימת בפינת חמד נדירה – מנזר דיר ראפאת, מבנה עשוי קשתות ומשובץ בפסלים ובציורי קיר מרהיבים. עבודות האומנות המיוחדות של הנזירות מוצגות בחנות בכניסה למנזר - כלי קרמיקה ושולחנות מצוירים בעבודת יד, פסלי אומנות קדושים, איקונות, שמנים ארומטיים ורפואיים ודברי מתיקה כולם בעבודת יד מקומית.

    יקב מוני (צילום: יקב מוני) (צילום: יקב מוני)
    יקב מוני(צילום: יקב מוני)
     

    בסמוך למנזר, סביב מערה עמוקה וקרירה שחפרו הנזירים, נמצא יקב מוני. הוא הוקם על ידי שאקיב ערטול, סוחר זיתים בן הכפר מראר שבגליל, שהגיע לפינה קסומה זו בשנות השמונים, התאהב במקום, חכר חלקה ונטע בה גפנים, עצי זית ועצי פרי. בניו הצטרפו אליו בגבעות הפסטורליות ויחד הם הקימו יקב שמנציח את שמו של אחד הבנים שנפטר.

     

    אפשר לקנות בחנות היקב יינות ושמני זית שמיוצרים במקום וגם זיתים סורים משובחים, גבינות, דבש, ריבות ושוקולד ולהתיישב באחד הספסלים שצופים לנוף הקסום של עמק צרעה לפיקניק קטן ואיכותי. ואפשר גם להיכנס אל מעמקי המערה שנחצבה לפני 120 שנה, לשבת סביב שולחן העץ המאסיבי, כשסביב מאוחסנות חביות העץ בהן נח לו היין ומתיישן בתנאים אופטימליים, ולטעום אחד מיינות היקב – מרלו, קברנה, גוורצטרמינר או אחד מהבלנדים המעניינים שהם מפיקים.

     

    לפרטים נוספים - הקליקו

     

    גבינות ונשנושים

    משק "עיזה פזיזה" הוא משק משפחתי במושב טל שחר, שנותן את כל התפאורה הדרושה לארוחה בטבע. דיר עיזים שמח שבו הגדיים חיים לצד האמהות שלהם ויונקים מהן ולצדו מחלבה עם חלון שקוף לכל אורכה דרכו ניתן להביט בגבן בעבודתו. במעדניה הצמודה והחמימה בעיצובה אפשר לרכוש גבינות וכל מיני נשנושים כמו מטבלים, קרקרים טבעיים, ריבה, שמני זית ויינות או להתפנק בארוחה כפרית על טהרת הגבינות שמייצרים במקום לצד מגוון של מנות כיפיות, סביב שולחנות העץ שבמעדניה או בחצר הפסטורלית שמשקיפה אל השדות.

    משק עיזה פזיזה (צילום: מאיה מימוני) (צילום: מאיה מימוני)
    משק עיזה פזיזה(צילום: מאיה מימוני)

     

    לפרטים נוספים - הקליקו

     

    פסטיבל היין של מטה יהודה

    במהלך סופי השבוע של חודש נובמבר יפתחו היקבים את שעריהם לסיורים מודרכים, טעימות יין, מפגשי יינן, חוויות קולינריות ומוזיקליות ועוד. לפרטים נוספים באתר תיירות מטה יהודה ובעמוד הפייסבוק "הלב הירוק תיירות מטה יהודה".

    פסטיבל היין של מטה יהודה (צילום: חיים רוז) (צילום: חיים רוז)
    פסטיבל היין של מטה יהודה(צילום: חיים רוז)

     (צילום רז אטיאס) (צילום רז אטיאס)
    (צילום רז אטיאס)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים