שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חושבים שהילד סובל מבעיות קשב וריכוז? ייתכן שהוא רק רעב

    הילדים שלכם חסרי סבלנות ועצבניים? רגע לפני שאתם מחליטים שהם סובלים מהפרעות קשב וריכוז, כדאי שתדעו שיכול מאוד להיות שהם פשוט רעבים. תזונה בגיל בו הם גדלים ומתבגרים קריטית לא רק לבריאות ולהתפתחות התקינה שלהם, אלא גם להתנהגות. בדקנו עם דיאטנית כיצד מספקים את כל אבות המזון ודואגים שהם תמיד יהיו שבעים ומרוצים

    בשיתוף תנובה

     

    אתם ודאי יכולים להעיד זאת על עצמכם, כשאתם אוכלים לא כמו שצריך או כשאתם רעבים, אתם הופכים למין יצור עצבני וחסר סבלנות שאין לו חשק שיפנו אליו בכלל, מוכר? אז זהו, שאצל הילדים שלכם קורה בדיוק אותו דבר. ממהרים להסיק שהם סובלים מהפרעות קשב וריכוז? יכול מאוד להיות שהם פשוט רעבים.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    חשיבותם של רכיבי התזונה לילדים קשורה לא רק לבריאות שלהם, אלא גם לגדילה ולהתפתחות תקינים. לכן, צריך לתת תשומת לב יתרה לתזונה בריאה ונכונה עבור בילדים. החשיבות של הגדילה היא לא רק הגדילה הפיזית אלא גם הקוגנטיבית, מנטלית ורגשית. המזון, כך מתברר, קשור לכל אחד מהאספקטים הללו.

     

    רותי אבירי, דיאטנית קלינית או כמו שהיא מכנה עצמה "דיאטנית רגועה להורים מודאגים" מסבירה: "אין ספק שאם ניקח את הדוגמה הכי פשוטה, ילד שלא אכל ארוחת בוקר או אכל ארוחה שהיא לא נכונה, הוא ילד שיהיה רעב כמובן, ועל פי מחקרים גם לא מרוכז, עצבני, עייף, לא חברותי ואולי אפילו שמן יותר."

     

    מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית ב-2014 מאשש את הנתונים. במחקר נבדקו 44 סטודנטים שהיו צריכים לתעד ביומן אכילה את המזון שצרכו במשך שבעה ימים ואת מצב הרוח שלהם בהתאם.

     

    התוצאות היו ברורות: ככל שצרכו הסטודנטים יותר קלוריות, שומן רווי ונתרן, הם דיווחו על מצב רוח שלילי שהמשיך עד כיומיים לאחר מכן. משתמע מכך שהמזון אותו אנחנו צורכים, קודם למצב הרוח במערכת היחסים ביניהם.

     

    כאמור, ילד רעב הוא ילד עצבני ומצב הרוח לא יהיה הצד החזק שלו באותו רגע, אבל למה זה קורה? קודם כל, יש קשר הדוק בין פחמימות למצב רוח. אכילת פחמימות מלאות מעלה את רמת הסרוטונין, הורמון שמשפיע על תחושת שובע, על מצב רוח טוב, על שלווה ורוגע. ילד שאכל פחמימות מורכבות יהיה רגוע ושבע יותר לאורך זמן מכיוון שהן נספגות לאט יותר בגוף ומשאירות אותנו שבעים לאורך זמן.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    ולא רק הפחמימה - גם לחלבון יש תפקיד חשוב בשמירה על תחושת השובע, בוודאי לעומת סוכרים. "חשוב מאוד לא להישאר רעבים, להקפיד לאכול כל כמה שעות וחשוב לי להכניס גם את נושא השתייה: הרבה פעמים התחושות של רעב וצמא מתבלבלות בגלל שהמרכזים שאחראים עליהם במוח נמצאים סמוך אחד לשני. קורים מצבים בהם אנחנו אוכלים כשבפועל בכלל היינו צמאים. חשוב לשתות מספיק, לא על פי תחושת הצמא כי היא מנגנון הגנה, אלא לשתות באופן קבוע ומסודר על פני היום ולהחזיק תמיד בקבוק מים לידנו," מסבירה אבירי.

     

    דבר נוסף הנוגע לשתייה - הגוף שלנו לעיתים מתייבש, אפילו אם ברמה מינימאלית, אבל אנחנו לא מודעים לכך, מה שגורם לתוצאות הקוגנטיביות שלנו להיות פחות טובות. "דמיינו את הילד יושב בשיעור כשהוא מיובש, אבל לא מודע לכך. הוא לא מרוכז, חסר סבלנות - ואחוז נכבד מהתלמידים כיום הם כאלה," מציינת אבירי.

     

    על אף שלנו, המבוגרים, הכל ברור והגיוני, ילדים כמו ילדים, לא תמיד יכולים להקפיד בעצמם, ודאי לא בשעות אחר הצהריים כשהם נמצאים בשלל חוגים או פעילויות. אך גם לזה יש פתרון: "מכיוון שסדר היום של ילדים עלול לא לאפשר ארוחות מזינות בשאר היום, חשוב מאוד לנסות לתת להם מקסימום של רכיבי תזונה בארוחת הבוקר ואם מתאפשר, גם לשלוח עמם ארוחה שתהיה מזינה ולא רק תשביע," אומרת אבירי.

     

    איך עושים את זה? מקפידים שבכל ארוחה יהיו פחמימות בריאות, מלאות, לחם מלא או אורז מלא, חלבונים בריאים ומעט שומן. הכוונה לבשר יחסית רזה, לגבינות יחסית רזות, עד חמישה אחוזי שומן. בנוסף, בשביל לשלב ויטמינים, מינרלים וסיבים. חשוב לשלב גם פירות וירקות. אבירי נותנת דוגמה לארוחת בוקר קלאסית שמכילה לחם מלא, גבינות, טונה או ביצה, אבוקדו או טחינה וירקות בצד. דוגמה נוספת היא דייסת קוואקר על בסיס חלב או יוגורט עם פרי. אבירי מוסיפה שגם דגנים מלאים עם חלב אפשר, אבל כאלה ללא סוכר.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    נקודה נוספת ו"כואבת" היא הסוכר. "ארוחת בוקר לא נכונה היא ארוחה שהיא מאוד מתוקה. כשאנחנו אוכלים מתוק, רמת הסוכר בדם עולה מהר ובבת אחת, מה שגורם להפרשת אינסולין כדי להכניס אותו לתאים. לאחר מכן, רמת הסוכר יורדת באותה המהירות שבה היא עלתה מה שמחליף את תחושת השובע שחווינו לרבע שעה בדיוק, בתחושת רעב, חשק למתוק, אולי גם עצבים ובעיקר סוג של דאון," מבהירה אבירי.

     

    לכן, צריך לוודא שילד יאכל בערך שלוש ארוחות ביום ועוד ארוחת ביניים אחת. אגב, אם לילד יש חשק למתוק, זה גם בסדר. "ממתקים הם לא דבר רע ואכזר, רק צריך להשתדל לא לאכול אותם בכמות גדולה ולא כארוחה בפני עצמה. התפקיד שלנו כהורים הוא לוודא שהילד לא מסתובב רעב ושממתקים לא יסופקו כארוחה שלמה. אין שום בעיה כל עוד זה במידה ואפשר ליהנות מזה," מבהירה אבירי.

     

    ההמלצה של אבירי למזון מתוק היא כמה שיותר טבעי: פירות יבשים, פירות, שייק פירות על בסיס חלב או יוגורט מעורבב עם פרי. גם דייסה מתוקה עם סילאן מתאימה, פריכיות בטעם דבש, אפילו שורת שוקולד חלב או מריר. השאלה היא מה אנחנו רוצים. מזון מתוק שהוא בריא בלבד, או כזה שהוא פחות מזיק, גם חלווה, למשל, מכילה סידן. כל אחד צריך לעשות את החישוב המתאים לו ובתנאי שלא מדובר בתחליף לארוחה.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    "אחרי שילד אכל מתוק במקום ארוחה מאוזנת, הוא יכול להרגיש תחושת היפראקטיביות קלה. מורה יכולה בקלות לחשוב שלילד יש הפרעות קשב וריכוז כשפועל, הוא פשוט רעב," מסבירה אבירי ומוסיפה כי חשוב באותה מידה לדבר גם על שעות שינה. "בריאות כללית כוללת אכילה נכונה, פעילות גופנית נכונה ושינה נכונה. את השינה הרבה פעמים מזניחים."

     

    בשיתוף תנובה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מה אכלת היום ילד?
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים