שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עולם אחר, קטן ומרתק באפריקה
    אפריקה היא שילוב נהדר של מרחבים עצומים, תרבויות נושנות וצבעוניות והרבה טבע פראי. לאחר שנים בהן חי וטייל במזרח אפריקה, איתי שני גילה עולם נוסף ומסקרן - עולמם של חמשת אלפי הקטנים

    בשיתוף החברה הגיאוגרפית

     

    שאלה נפוצה בקרב המטיילים באפריקה היא: "האם ראית את אחד "מחמשת הגדולים"? השאלה מתייחסת כמובן לאחד מחמשת היונקים הגדולים, אלה שלרבים מהווים את הסיבה העיקרית לספארי באפריקה: אריה, נמר, פיל, קרנף ובופאלו. מקור השם "חמשת הגדולים" הוא בחמשת בעלי החיים המסוכנים ביותר לצייד שהיה ספורט פופולרי בתקופות הקולוניאליסטיות (ולרוע המזל עד היום עדיין יש המתהדרים בו). ב-100 השנים האחרונות, עם התפתחות תיירות הספארי, נוספו גם הג'ירפה, התנין והצ'יטה. אחרי שנים רבות בהן חייתי במזרח אפריקה וטיילתי לאורכה ולרוחבה של היבשת, תשובתי לשאלה זו היא: "כן", אך השאלה האתגרית והמעניינת יותר בעיני, היא - כמה ראית מחמשת אלפי הקטנים?

     

    אפריקה היא יבשת מופלאה. שילוב נהדר של מרחבים עצומים, תרבויות נושנות וצבעוניות והרבה הרבה טבע פראי. מסאים צבעוניים חיים את חייהם, כמעט באותה הדרך בה חיו אבותיהם לפני 200 שנה עם עדרי הבקר שלהם, שבטי בושמנים הנוהגים עד היום בציד ולקט ולצד כל אלו חיי פרא הכוללים אריות ופילים המסתובבים בין עדרי גנו, זברות, ג'ירפות ומגוון עצום של אנטילופות. אך באפריקה קיים גם עולם נוסף, עולם קטן יותר ועל פי רוב הרבה פחות מוכר (בטוח פחות מודגש בפרסומים השונים, וביחסי הציבור). זהו עולמם של העופות, החרקים והזוחלים. מסיבות אלו ועוד החלטתי לפני כ-20 שנה להעתיק את חיי ליבשת השחורה. מכל מיני סיבות בחרתי בקניה כביתי החדש ובמשך 5 שנים חייתי בקניה ובטנזניה ועסקתי בבניית מסד המידע על ציפורי קניה, עריכת סקרים משלימים לעולם העופות של קניה וכן בהדרכה של טיולי צפרות וספארי בקניה ובטנזניה.

     

    אמנם לא ציפורים, אבל חלק מהמגוון המופלא של 5000 הקטנים (צילום: איתי שני) (צילום: איתי שני)
    אמנם לא ציפורים, אבל חלק מהמגוון המופלא של 5000 הקטנים(צילום: איתי שני)

     במזרח אפריקה, ניתן למצוא מגוון רחב של בתי גידול: ממדבר צ'לבי בצפון קניה דרך יערות הרריים סביב הקילימנג'רו והר קניה, יערות גשם במערב, אחו אלפיני מסביב לכיפות הקפואות של הנגורונגורו ורכס האברדר, סוואנות פתוחות בדרום ובמרכז, יערות מיומבו בדרום, אגמים רבים בעמק השבר וכמובן חופי האוקיינוס ההודי שמוסיפים את לגונות המונגרובים ויערות החוף. למעלה מ-1400 מיני ציפורים נצפו במזרח אפריקה (70% מכלל המינים שנצפו מדרום לסהרה) ומספר המינים האנדמים עומד על רף גבוה של כ-50 ועוד היד נטויה עם התפתחות המחקר. 75% מהמינים הם יציבים, 20% הם מינים חורפים שמקורם באירופה ואסיה, ועוד 5% הם מינים נודדים המגיעים מדרום היבשת וממדגסקר. ניירובי, בירתה של קניה, נחשבת לבירה בעלת רשימת הציפורים הגדולה בעולם, כ-630 מיני ציפורים נצפו באזור ניירובי בלבד. בישראל לשם השוואה, נצפו כ-530 מיני ציפורים, מהם כ 70% הם מינים חולפים וכ 30% הם מינים יציבים המקננים בארץ ואף לא מין אנדמי אחד.

     

    אנפית סוף מלגשית – נציגת הדרום (צילום: איתי שני) (צילום: איתי שני)
    אנפית סוף מלגשית – נציגת הדרום(צילום: איתי שני)

    אין צורך להיות חוקר טבע נודע או צפר מושבע, חגיגת בעלי הכנף מתחילה עם ההגעה לשדה התעופה. זרזירים הדורים (Superb Starlings) מקפצים במדשאות ו"משוויצים" בצביעהם המטאליים המבריקים. דיות (שחורות) צהובות מקור ממלאות את השמיים בחפשם מזון ואליהן מצטרפים באקרובטיקה אווירית מרשימה סיסי גליל לרוב, הנהנים משלל החרקים המעופפים באוויר. בכניסה לערים, ימתינו לא פעם חסידות מרבו ענקיות ובעיר עצמה, אף מבקר לא יצליח להתחמק מקריאותיו ה"צעקניות" של מגלן הדדה - Hadada Ibis, המגיעות מצמרות העצים ובזמן מעופם מעל העיר.

    זרזיר הדור (צילום: איתי שני) (צילום: איתי שני)
    זרזיר הדור(צילום: איתי שני)

    בהרבה מהגינות הפרטיות וכך גם בלודג'ים המפנקים ניתן למצוא שקתות ושולחנות אכילה המזמינים את ציפורי הסבך להרוות את צימאונן וליהנות משאריות המזון. כל צפר מתחיל, יודע לזהות נקודות טובות לתצפית, והשקתות הללו ושולחנות המזון הן ללא ספק אטרקציה בה ניתן לפגוש מינים רבים של ציפורי שיר אך לא רק.

     

    בצדי הדרכים ובשמורות, לא פעם מזדמן לראות עצים מנוקדים בקינים. במבט מקרוב ניתן לראות שהקינים ארוגים בידי אומן. אכן אומן (או אומנים) הם האורגים השונים. משפחה מעניינת זו מכילה עשרות בודדות של מינים שונים, כולם צבעוניים, כולם קולניים, וחלקם אף חברתיים. אך החשוב מכל, כולם אורגים את קיניהם במשך שעות רבות, תוך כדי הקפדה רבה על האיכות. הזכר ע"פ רוב הוא בעל המלאכה, ואחרי שעות רבות של עבודה, בה הוא מביא את חומר הבנייה, שוזרו בדייקנות ויוצר את יצירת האומנות שלו, מגיעה הנקבה המיועדת, בוחנת מלמעלה, בוחנת מלמטה, בוחנת מבפנים, ומחליטה. בשנים בהם גרתי בקניה וטנזניה, לא פעם ראיתי זכרים אומללים שאחרי "מסדר המפקד" קיבלו פקודת "שנה!" המסכנים היו חייבים לפרק את הקן המפואר, ולהתחיל מהתחלה... מינים רבים של אורגים קיימים, חלקם מאכלסים שטחים יבשים, חלקם בצמוד למים, חלקם בלב העיר, חלקם בסוואנות הפתוחות ויש אפילו במעמקי היער.

    קן של אורג שחור צוואר (צילום: איתי שני) (צילום: איתי שני)
    קן של אורג שחור צוואר(צילום: איתי שני)

    כשמתקרבים לאגמי הסודה הרבים הנמצאים לאורך השבר הסורי-אפריקאי מתגלה מראה עוצר נשימה. מרחוק נראה כאילו מישהו צבע את המים בוורוד. להקות עצומות של פלמינגו ממלאות את האגם וקריאותיהם ה"קנטרניות" נשמעות ממרחקים. רוב רובם של הפלמינגוים הם הפלמינגו הזוטר, מין אפריקאי עם מעט מאד תצפיות מחוץ ליבשת השחורה והודו, אך פרט בודד נצפה פעמיים בבריכות המלח של אילת בשנים האחרונות.

    פלמינגו זוטר באגם נקורו לצד אנטילופת מים (צילום: איתי שני) (צילום: איתי שני)
    פלמינגו זוטר באגם נקורו לצד אנטילופת מים(צילום: איתי שני)

    מקורו האדום העז בולט לעין ממרחקים ומבדילו מקרובו הגדול יותר, אותו ניתן לראות בקבוצות קטנות בין האלפים הרבים (הפלמינגו הגדול, גבוה יותר ומקורו אינו אדום אלא וורוד. מין זה נצפה בארץ בעשרות כל שנה בבריכות המלח שמצפון לאילת ובבריכות המלח של עתלית). ברוב אגמי השבר ניתן גם לראות להקות גדולות של שקנאים וחסידנים וורודים וכן שלל ברווזים וחופמאים, המוסיפים עוד מימד של צבע לחגיגת הצבעים.

    חופמי אפריקני – נדיר ביותר בישראל (צילום: איתי שני) (צילום: איתי שני)
    חופמי אפריקני – נדיר ביותר בישראל(צילום: איתי שני)

    אין כמעט מטייל המגיע למזרח אפריקה מבלי לבקר באחת משמורות בע"ח הגדולים – הסרנגטי/ המאסאי מרה או קלדרת הנגורונגורו. שמורות אלו שהיוו הבמות העיקרית לרבים מסרטי הטבע שנעשו על חיות הבר של אפריקה, צופנות בחיקן גם מגוון עצום של עופות ושאר קטנטנים. המראות של עדרי גנו וזברות באלפים יקשו אפילו על הציניקנים הגדולים (ולא מעט צפרים הם כאלו) להישאר אדישים. אל נדידת היונקים הגדולה מתלווים כמויות נשרים עצומות שפשוט חוגגות משאריות הצייד של הלילה, או פשוט נחים על עץ בודד, מחכים שהאוויר יתחמם כך שיוכלו לעלות לגובה ולחפש מזון טרי יותר. בינות העשב פרנקולינים רבים מסתובבים ובין הבולטים אחד פרנקולין קוקוי שהנקבה במקרה שלו לא פחות יפה מהזכר. 

    זכר פרנקולין קוקוי  (צילום: איתי שני) (צילום: איתי שני)
    זכר פרנקולין קוקוי (צילום: איתי שני)

    תוך כדי נסיעה בשמורות אלו, לא פעם ניתן לראות ציפור כסופה עם בטן כתומה, מין של חטפית גדולה הנקראת Silverbird ובנוסף לה, מינים רבים של חנקנים והבולט בהם הוא חנקן שחור ולבן ארוך זנב – חנקן עקעקי וכן מינים שונים של חובות.

    כשנכנסים אל היערות הרבים, התצפית מוגבלת יותר אך עדיין לא ניתן שלא להבחין בקופים ובפרפרים הרבים ובין לבין בפצצות צבע מטורפות בדמות טרוגון או קיכלים ממינים שונים ושלל מיני צופיות.

     

     

    חנקן עקעקי (צילום: איתי שני) (צילום: איתי שני)
    חנקן עקעקי(צילום: איתי שני)

     

    ביכולתי להמשיך לפרט כך על כל ציפור ומיקומה, ועוד לא התייחסתי למקומות כמו יער הגשם בקקמגה שבמערב קניה וביער מינזירו שבגדת אגם ויקטוריה המערבית וליער החוף סוקוקה שהוכרז לאחרונה כאתר מורשת עולמי. לביצות הפפירוסים שלחופי אגם ויקטוריה, לרכס האוסמברה ו"הקשת המזרחית" אשר בטנזניה ומהווה אחד ממוקדי האנדמיזם הגדולים ביותר בעולם (לא רק של ציפורים אלא גם זוחלים, חרקים ויונקים) וגם לא לחופי האוקיינוס ההודי ולמדבריות צפון קניה.

     

    למרות המחקר הרב שנערך במזרח אפריקה לאורך השנים, עדיין יש מקום לגילויים חדשים. מינים רבים המרחיבים את תפוצתם (או לפחות אנחנו למדים על תפוצה רחבה יותר), הפרדה של מופעים שונים למינים נפרדים. במקביל, בעיות של שמירת טבע הנובעות בעיקר מהרס בתי גידול, הרעלות משנה שמקורן בחקלאות, ציד לא חוקי, והתפשטות של מינים פולשים מאיימות גם פה על עולם העופות.

     

    בנובמבר הקרוב אוציא טיול צפרות לטנזניה בשאיפה לראות כמה שיותר מיני ציפורים, זוחלים, שפיריות, פרפרים וכמובן שלא נפסח על היונקים הגדולים, מוזמנים להצטרף אלי.

     

    בואו איתנו לטיול צפרות בטנזניה 

     

    בשיתוף החברה הגיאוגרפית

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים