שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עתירת משפחת גולדין נגד הקבינט: בג"ץ לא צפוי להתערב
    בני משפחתו של סגן הדר גולדין יבקשו מבג"ץ לכפות על הממשלה ליישם את החלטות הקבינט בכל הקשור להכבדת תנאי הכליאה של אסירי חמאס ואי החזרת גופות מחבלים. ואולם, כפי שאירע בעבר - השופטים צפויים לדחות את העתירה ולטעון כי הם אינם מתערבים בשיקולי הממשלה מטעמי "אי שפיטות מוסדית"

     

    מסיבת העיתונאים של משפחת גולדין    (צילום: מתן טורקיה)

    מסיבת העיתונאים של משפחת גולדין    (צילום: מתן טורקיה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    למרות טענות חוזרות ונשנות, בעיקר של גופי ימין, על כך שבג"ץ מתערב בפעולות מדיניות וביטחוניות של המדינה - מן הידועות היא שכל העתירות שעוסקות בהחלטות הממשלה בנושאים אלה נדחות. גם במקרה של חלל צה"ל סגן הדר גולדין, נראה כי העתירה לבג"ץ, שמטרתה לכפות על הקבינט המדיני-ביטחוני ליישם את החלטותיו לצורך הקשחת משא ומתן עם חמאס, תסתיים בדחייה על הסף.

     

    בני משפחתו של גולדין, שגופתו וגופת החייל אורון שאול מוחזקות בעזה מאז מבצע צוק איתן, ערכו היום (א') מסיבת עיתונאים, שבה הודיעו על עתירה נגד הממשלה, הקבינט והעומד בראשם בנימין נתניהו. בעתירה דורשים בני משפחת גולדין למנוע השבת גופות של מבצעי פיגועים מחמאס, לעצור את ביקורי אסירי חמאס ולצמצם את היקף הכניסות לצרכים הומניטריים של תושבי עזה לישראל.  

    בני משפחת גולדין במסיבת העיתונאים (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    בני משפחת גולדין במסיבת העיתונאים(צילום: מוטי קמחי)

    הדר גולדין ואורון שאול ()
    הדר גולדין ואורון שאול

    הקבינט גיבש בתחילת השנה כמה החלטות שנועדו ליצור מנוף לחץ להחזרת גופותיהם של גולדין שאול ושאול ואת שני הישראלים שחצו את הגבול לעזה ונמצאים בשבי חמאס, אברהם מנגיסטו והישאם א-סייד. העתירה של משפחת גולדין מתבססת למעשה על החלטות הקבינט שכללו בין היתר את הכבדת תנאי הכליאה של אסירי חמאס, מניעה וצמצום ביקורי משפחות והחלטה כמדיניות קבועה שגופות מחבלים לא יוחזרו אלא ייקברו בישראל.

     

    בג"ץ כבר עמד כמה פעמים בעבר בפני עתירות שדרשו ממנו לבצע דברים שככל הנראה אין לו הסמכות לבצע. מלבד מילים יפות והזדהות, נדמה שבג"ץ לא יכול לעשות הרבה גם במקרה הנוכחי. למעט מקרים מאוד חריגים ונדירים, בג"ץ לא מתערב בשיקול הדעת של הממשלה ולרוב מאפשר לה לבצע את מהלכיה לפי שיקוליה, במיוחד בכל מה שקשור לניהול משא ומתן על חילופי שבויים וגופות.

     

    עתירות דומות נדחו 

    עתירות רבות הוגשו בעבר נגד עסקאות שבויים שיצאו אל הפועל - וכולן נדחו. גם בימין וגם בשמאל עתרו לבג"ץ בעקבות מדיניות ממשלות בענייני חוץ וביטחון נגד שחרור מחבלים, נגד כריתת הסכמים בין הממשלה או ממשלות או גופים מחוץ לישראל, החזרת גופות וחילופי שבויים (כמו למשל בעסקת שליט). גם אם אותן החלטות היו מקוממות, הן נדחו בטענה של "אי שפיטות מוסדית". לכן, קשה לראות את בג"ץ מחליט אחרת בעתירה של משפחת גולדין. ככל הנראה, קרוביו של הקצין צפויים לשמוע מילים של סימפתיה והזדהות בקרב השופטים, אולם מבחינה מעשית לא ניתן יהיה להציע להם סעד.

     

    המקרה של משפחת גולדין נופל לשטח של המקרים הנכללים בקטגוריה של "אי שפיטות מוסדית". ההערכה היא שבית המשפט העליון, בבואו לדחות את העתירה, יאמר כי אינו נכנס לנעלי חברי הקבינט, לשיקוליהם ולהתמחותם המיוחדת. בג"ץ אף יטען כי עם כל הצער שבדבר, החלטות ושיקולי חברי הקבינט, הממשלה ומערכת הביטחון, אינן לוקות באי סבירות קיצונית ולכן הוא אינו רוצה להתערב.

    אוקטובר 2011: גלעד שליט חוזר הביתה. העתירות על העסקה נדחו (צילום: אבי אוחיון, לע"מ) (צילום: אבי אוחיון, לע
    אוקטובר 2011: גלעד שליט חוזר הביתה. העתירות על העסקה נדחו(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

    משפחת גולדין מבקשת שבג"ץ יכפה על הממשלה ללחוץ על אסירי חמאס בישראל כדי שאלה יעבירו את הלחץ להנהגת ארגון הטרור בעזה על מנת להביא להשבת גופת בנה לקבר ישראל. ואולם, גם בטיעון זה בג"ץ צפוי שלא להתערב. המדינה תטען בתשובתה לעתירה כי אסירי חמאס מוחזקים בישראל בהתאם לחוק הבינלאומי ולאמנות שהיא צד להן, ולכן יש לדחות את העתירות. אין גם שום סיכוי שבג"ץ ייכנס לנעלי הקבינט וכוחות הביטחון בשיקוליהם הנרחבים בדבר הכנסת משאיות מזון לעזה, סיוע רפואי וכו' בטיעון כי הם לוקים באי סבירות קיצונית.

     

    עתירות לבג"ץ מוגשות מדי יום בשלל נושאים. רובן המוחלט נדחות ורק חלקן מגיעות בכלל לשלב הדיונים. בין היתר יוזכר בהקשר זה כי אפילו עתירות שהוגשו בעבר נגד חוק ההתנתקות מחבל עזה נדחו - והתקבלה רק טענת המפונים שלפיה הפיצוי שלו הם היו זכאים היה נמוך מדי. בג"ץ התערב בעניין זה וקבע כי בטיעון שזכות הקניין של המתיישבים קופחה.

     

    מהעת האחרונה זכורה ההחלטה של שופטי בג"ץ בסגירת המחלקה ההמטו-אונקולוגית בבית החולים הדסה בירושלים. השופטים ניסו להביא את הצדדים לנהל משא ומתן ואפילו הכשיו לצורך כך את המשנה לנשיאה בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין, אולם כשתמו כל התקוות למשא ומתן בין הצדדים, בג"ץ נאלץ להכריע שאין לו עילה להתערב.

     

    במקרים דומים בג"ץ מבקש בדרך כלל לסייע ולגשר בין הצדדים, ופעמים רבות הצדדים משתמשים בכלי של בג"ץ כדי לקדם הליכים מול הממשלה או לזרז תהליכים של קבלת החלטות. גם העותרים, במקרים רבים, יודעים שבג"ץ לא ימהר להתערב בהליכים מדיניים של קבלת החלטות אולם למרות זאת הם תולים תקווה כי אולי יבקשו לסייע בקידום משא ומתן או גישור בין הצדדים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים