שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    החינוך, הפקקים, הבנייה והשחיתות. שנה לבחירות ברשויות - המתמודדים והאתגרים
    באשדוד מתהדרים בתהליכים כלכליים חיוביים אבל בעיות חברתיות מעיבות על כך. בנתניה מאיימת השחיתות על פועלה של העירייה, ובנצרת מתכוון ראש העיר לקדם את פתיחתה של האוניברסיטה הראשונה שתשרת את המגזר הערבי בישראל. כתבה שנייה בסדרה

     

     

     

    בעוד שנה ייפתחו שוב קלפיות ברחבי הארץ. כל חמש שנים נערכות הבחירות שמשפיעות אולי יותר מכל דבר אחר על החיים היום-יומיים של תושבי מדינת ישראל - באמצעות הפתקים שבוחרים ראש עיר (או רשות) ומועצה. בלא מעט מקומות, זה יקרה תחת עננת שחיתות ציבורית.

     

    בשבוע שעבר סקרנו את המצב בארבע הערים המרכזיות - ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע. השבוע נתמקד בעוד כמה מהערים הגדולות, ונציץ גם לעיר הערבית הגדולה בארץ - נצרת.

     

    אשדוד

    באופן כללי, אפשר לומר שהבעיות בעיר החמישית בגודלה בישראל, המונה כרבע מיליון תושבים, הן בגדר "צרות של עשירים". התושבים ברובם אינם עשירים, אבל העירייה נהנית מחוסן כלכלי משמעותי ואינה סובלת מגירעונות כלל כבר שנים רבות.


    מצבה הכלכלי החיובי של אשדוד נובע מהכנסות הארנונה מאזורי התעשייה הגדולים וכן מסמל העיר, הנמל. וזה אף צפוי להשתפר בשנים הקרובות כאשר יושלם הקמתו של הנמל החדש, "נמל הדרום". בעירייה כבר מובילים מהלך לקבלת תשלומי האנונה אף על פי שהנמל מוקם בשטח המוגדר "חסר מעמד מוניציפלי".

     

    אשדוד נמצאת בתנופת הרחבה מתמדת. רק לאחרונה נחתם "הסכם גג" הכולל בניית 300 אלף דירות - גידול משמעותית לצד סכנת צפיפות, אם לא ייבנו תשתיות מתאימות. על כך ישנה מחלוקת בעיר ותרעומת מצד התושבים. שינוי משמעותי נוסף הוא פתיחת בית החולים "אסותא" בעיר. עד כה נדרשו התושבים לקבל טיפולים בבית חולים קפלן ברחובות או במרכז הארץ, וכעת נראה שזהו כמעט חלום שהתגשם.

     

    בנוסף, לאחרונה הצטרפה עיריית אשדוד לפרויקט תחבורתי לחיזוק התחבורה הציבורית הכולל שינויים ניכרים בתשתיות ובכבישים. כל אלו יוצרים פקקי ענק, בתקווה שבסוף יורגש שיפור משמעותי.

     

    מאבקי חילונים-חרדים באשדוד    (צילום: רועי עידן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    למרות התהליכים החיובים המתרחשים בעיר, הבעיות החברתיות בה רחוקות מפתרון. ברובעים שבהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית - ז', ג', וח', ובשנים האחרונות גם רובע ו' המעורב - נוצרות מתיחויות. החילונים בעיר חוששים כי התרחבות הקהילות החרדיות יביא לשינוי אופי העיר.

      

    על כל אלו יצאו תושבי אשדוד להצביע. למי? ראש העיר המכהן זה תשע שנים, ד"ר יחיאל לסרי, יזקוף לזכותו עשייה בתחום של הסכם הגג והקמת בית החולים שנעשו בתקופת כהונתו. הוא נהנה מיציבות שלטונית וקואליציה איתנה. מנגד, לאופוזיציה הלוחמנית יש מועמד - שמעון כצנלסון, בעבר יו"ר מפעל הפיס, שנחשב מקורב לשר הביטחון ליברמן וכן לאנשי ליכוד רבים. דמויות נוספות ומוכרות בעיר ששמם עלה כמועמדים פוטנציאליים, אף על פי שלא הכריזו רשמית על כוונותיהם, הם ראש העיר בעבר צבי צילקר, חברת המועצה הלן גלבר ועו"ד נעים שומר.  

     

    חולון

    שנה לפני הבחירות בחולון נראה כי ראש העיר המכהן זה 25 שנה, מוטי ששון, ימשיך בתפקידו בראשות העיר. אף שעדיין לא הכריז על התמודדותו באופן רשמי, למקורביו אמר ששון כי הוא בהחלט מתכוון לרוץ לקדנציה שישית וכי הוא רואה בעבודתו הציבורית שליחות רבה. נכון לכתיבת שורות אלה, היחיד ששוקל להתמודד מול ששון הוא חבר המועצה יו"ר סיעת "הצעירים" בעיר, מורן ישראל.  

     (צילום: שאול גולן)
    (צילום: שאול גולן)

    בין האתגרים שבהם יעסוק ראש העיר הבא:  עבודות הקו הירוק של הרכבת הקלה שתעבור בשני צירים מרכזיים בעיר בגובה פני הקרקע (ולא מתחת לאדמה) וגם על הרחוב הראשי סוקולוב, שתצריך מחשבה על עניני התחבורה בעיר ועומסים צפויים. בנוסף עניינים הקשורים בפיתוח אזור התעשייה ומתחם "לה-פארק", התחדשות עירונית בשכונות הותיקות, כדוגמת שכונת תל גיבורים וג'סי כהן ופיתוח מרכזי התרבות והפנאי בעיר, בדגש על מיתוגה של העיר כ"עיר הילדים".

     

    נת"ע מתכננת להתחיל בעבודות הקו הירוק בחולון כבר במהלך 2018 וסיום בניית הקו צפויה להסתיים ב-2024. הקו הירוק והסגול יצטרפו לקו האדום המרכזי של הרכבת הקלה שבנייתו אמורה להסתיים בשנת 2021. מאחר שעדיין לא הסתיים המכרז, עדיין לא ידוע תאריך מדוייק לביצוע העבודות. אך גורמים בעיריית חולון מציינים שהחלו עבודות מטה כדי למנוע פקקי ענק ביציאה מהעיר ובכניסה אליה, שממילא עמוסות בשעות הלחץ בבוקר ואחר הצהריים. 

     

    מה יבחרו בפתח תקווה וחולון?    (צילום: משי בן עמי כתב: אסף קמר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ראשון לציון

    ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, מונה כיום 266 אלף תושבים ומורה לצמוח ליותר מ-340 אלף בשנת 2030 ולעקוף את חיפה. ראש העיר דב צור, שמכהן מאז 2008, התמודד בקדנציה האחרונה עם טענות שחיתות לכאורה של עובדי עירייה. בשיא הפרשה, באפריל נעצרו עשרה תושבי העיר – בהם בכיר בעירייה - בחשד שהוציאו במרמה כמיליון שקלים מקופתה.

     

    נושא נוסף המעסיק את מתנגדיו של צור הוא החינוך בעיר, שלטענתם לא זוכה להשקעה בהתאם להבטחות. צור מצדו די מרוצה: "ראשון לציון נמצאת במקום ראשון בין חמש הערים הגדולות ובמקום השני אחרי רמת גן בין 14 הערים עם מעל למאה אלף תושבים בזכאות לבגרות". בנתוני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) של משרד החינוך לשנת 2016 זכתה ראשון לציון במקום ה-16 עם ציון משוכלל של 67 – ירידה של שלוש נקודות מ-2015. בגיליון הציונים שפרסם השנה משרד החינוך, עולה כי 76.6% מתלמידי העיר זכאים לתעודת בגרות. כאמור, לא בראש המדדים – אבל גם לא מזדנבים מאחור.  


    תוואי הקו הירוק (צילום: באדיבות חברת נת"ע)
    תוואי הקו הירוק(צילום: באדיבות חברת נת"ע)

    התעסוקה היא אתגר נוסף שיעמוד על שולחן ראש העיר בקדנציה הבאה. כשני שלישים מהתושבים, אומרים בעירייה, מועסקים מחוץ לראשון לציון, להבדיל מערים גדולות אחרות שבהן רוב האוכלוסייה נשארת במשך היום. מקומות עבודה צור שואף לייצר באמצעות הפשרת עוד ועוד שטחים למסחר. אך הנתון הזה מייצר גם סוגיות תחבורתיות.

     

    משרד התחבורה כבר אישר חיבור בין תחנות הרכבת ה"כבדה" ראשונים ומשה דיין וראש העיר מקווה שהעבודות יתחילו בשנה הקרובה. בנוסף העיריה מפעילה לחץ כבד כדי שהקו האדום של הרכבת הקלה שמגיע למעשה כרגע עד בת ים יושלם עד למשה דיין, ישנו גם את הקו הירוק שיגיע בסופו של דבר למשה דיין וגם לאזור מכון וולקני והקו החום שאמור לחצות את ראשון לציון לרוחבה "אנחנו לא מחכים למדינה, ביקשנו להקים את הקו החום בעצמנו ולא דרך נת"ע (החברה שמקימה את הקו האדום בתל אביב), עכשיו מחכים להחלטת ממשלה בנושא שאנחנו מקווים שתאושר", אומר צור.

     

    בדומה לערים נוספות במרכז הארץ, גם בראשון סובלים ממאזן הגירה שלילי. "צעירים עוזבים אותנו כי העיר יקרה מדי", אמר צור בכנות. בניסיון להילחם בתופעה מקדם ראש העיר את תוכנית המתאר החדשה, שאושרה לפני כמה חודשים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. התוכנית כוללת כ-32 אלף יחידות דיור לצד ארבעה מתחמי תעסוקה משמעותיים בהיקף כולל של 8.5 מיליון מ"ר. יחד עם קידום פרויקט "מחיר למשתכן", מתכננים בעירייה להחזיר את הזוגות הצעירים לעיר. אלא שתוכנית המתאר המרשימה תיבחן בשטח, ואם תושלם זה יקרה עוד שלוש שנים לפחות, הרבה אחרי הבחירות.

     

    מי שעשוי להתמודד מול צור הוא אסף דעבול (61) יו"ר האופוזיציה שהפסיד בפעם הקודמת. הוא היה בעבר סגן ראש העיר ומכהן כבר 19 שנים במועצה. דעבול רוצה לעשות "מהפכה בתחומי החינוך ואיכות החיים". מועמדת אפשרית נוספת היא ליאל אבן-זהר (48), עורכת דין שמנהלת משרד עצמאי ובעבר ניהלה את עמותת "כן" לקידום נשים בישראל. היא חברת מועצת העיר כמעט עשור, התמודדה בעבר מול צור וקיבלה 14 אחוזים. 

     

    נתניה

    שנה לבחירות בנתניה, הכול תלוי במרים פיירברג - ובמערכת המשפטית. ראש העיר שתסגור בקרוב 20 שנה בתפקיד ממתינה להחלטת הפרקליטות אם להגיש נגדה כתב אישום כפי שהמליצה המשטרה, עקב חשדות לשוחד ועבירות נוספות סביב מיזמי בנייה. והיא לא היחידה: גם נגד סגנה שמעון שר נמצאה תשתית ראייתית בחשד לשוחד. בהנחה שאכן תועמד לדין, עדיין לא ברור אם הדבר ימנע ממנה להתמודד לראשות העיר בפעם החמישית.

     

    חרף עננת השחיתות, פיירברג - שבעבר רצה מטעם הליכוד ובהמשך כעצמאית - נהנית מפופולריות רבה בנתניה. הם מייחסים לה את הפיתוח המסיבי, ירידת קרנם של העבריינים שבעבר היו סמל שלילי של העיר, העברת שטחים מרשויות שכנות והמיתוג כ"ריביירה של ישראל" בזכות החופים והטיילת. לכן אם תתמודד היא צפויה לנצח שוב.

     

    יחד עם פיתוח נתניה, והקמת שכונות חדשות כמו "עיר ימים" ו"אגמים", הבעיה הבוערת מכולן היא כנראה החינוך. במדדים שמתפרסמים מדי שנה העיר משתרכת מאחור, בניגוד לערים אחרות באזור השרון.

     

    בנוסף, בשכונות הישנות ניכרת הזנחה. במרכז העיר גם כן ניכרת הזנחה - נסגרו מלטשות יהלומים, חולקו לדירות קטנות ואלו מושכות מהגרים זרים ואנשים קשי יום. רבות מהבעיות נובעות מהיותה של נתניה קולטת העלייה מספר אחת מבין הערים, ביחס לגודלה - מאתיופיה, מדינות ברית המועצות לשעבר ומצרפת.

     

    מי שכבר הצהיר על כוונתו להתמודד על ראשות העיר הוא חבר המועצה הרצל קרן. האופוזיציונר הוותיק הצטרף בקדנציה האחרונה לקואליציה של פיירברג למשך שלוש שנים וחצי ופרש ממנה בעקבות החקירה. שם נוסף שעלה כמועמד אפשרי הוא יוני שטבון, חבר כנסת לשעבר מטעם הבית היהודי שחזר להתגורר בנתניה. אביו, ד"ר ישראל שטבון, היה חבר מועצת העיר שפרש בקדנציה הנוכחית.

     

    אם פיירברג לא תתמודד - ממלא מקומה אלי דלל, שמלווה אותה כבר שנים רבות, עשוי לרצות להיכנס לנעליה גם בבחירות. יש גם מי שמסמן את סגנית ראש העיר שירי חגואל סיידון כיורשת. גם מנכ"ל העירייה בעבר מוטי הוד והפעיל החברתי יוני ג'ורנו עשויים להתמודדד.

     

    פתח תקווה

    אין הרבה ערים גדולות שבהן ראש העיר התחלף בבחירות האחרונות. אחת מאלו היא פתח תקווה, שם מתכוון יצחק (איציק) ברוורמן להתמודד על כהונה שנייה ב-2018.

     

    גם בפתח תקווה יש תנופת בנייה למגורים ושכונות רבות הוקמו בשנים האחרונות. לטענת תושבים וקבלנים, בתקופת כהונתו של ברוורמן דווקא נעצרה התנופה, מכיוון שברוורמן מסרב לקדם בנייה בשל היעדר תשתיות מספקות לתחבורה, מוסדות חינוך ומוסדות ציבור. הוא אף הגיש עתירה לבג"ץ נגד בניית 20 אלף יחידות דיור על אדמת הבסיס הצבאי בסירקין.

     

    בין הבעיות העיקריות שמטרידות תושבים בפתח תקווה ניתן למנות את מצבו של מרכז העיר הישן והמוזנח, שם דירות רבות פוצלו והושכרו לזרים. תושבים ותיקים טוענים שאלו "השתלטו" על המרכז. בשכונת אם המושבות רבים סובלים מריחות רעים באוויר, וגם מזיהום אוויר עקב העברה זמנית של תחנת האוטובוסים המרכזית למיקום סמוך לשכונה, עד לבניית תחנה חדשה. בנוסף, תושבים מזכירים כבישים משובשים במרכז העיר ובעיית ניקיון וטיפוח כללית.

     

    גם תחום החינוך דרוש שיפור, לנוכח מיקומה המאכזב יחסית של פתח תקווה במדדים הארציים. 

     

    קוראי התיגר המרכזיים על ברוורמן הם נציג האופוזיציה רמי גרינברג וחבר המועצה הוותיק אורי אוהד, ששימש גם כממלא מקומו של ראש העיר הקודם איציק אוחיון לאחר שפרש. אוהד התמודד כבר בעבר ולא נבחר. שם נוסף שעלה כמועמד אפשרי הוא סוכן הביטוח שמואל רחטמן. 

     

    נצרת

    עלי סלאם מכהן כראש העיר משנת 2013. מבחינתו, האתגר המרכזי הוא לפתח את העיר ולהקים בה אוניברסיטה ראשונה לאזרחי המגזר הערבי בארץ. בנוסף, בכוונתו להשקיע בהשבת העיר העתיקה לפעילות ולבנות בתי מלון נוספים כדי להחזיר אליה את התיירים.

    ראמי בזע. מתמודד לראשות העיר (צילום: קאיין ראשד)
    ראמי בזע. מתמודד לראשות העיר(צילום: קאיין ראשד)
     

    הקושי הגדול שמתאר ראש העיר הוא פקקי התנועה בצומת ביג. "אנו עושים הכל כדי לפתור את הבעיה דרך משרד התחבורה", אמר. בתקופת כהונתו הוקם בית ספר חדש בעיר, בשכונת הגליל, נבנה בניין חדש לעירייה וכן גשר בשכונת ביר אל אמיר. כך גם בניית מרכז למשפחה ולילד בפארק אלקשלה. 

     

    נצרת הפכה צפופה מאוד נוכח בעיות בהגדרת תחום השיפוט שלה. כתוצאה מכך גם נוצרה בעיית תנועה קשה מאוד בתוככי העיר. העירייה לא פעלה לעודד תחבורה ציבורית בשטחה, ואת המחיר משלמים התושבים כיום.

     

    מכת האלימות בעיר גם היא מורגשת. "המשטרה לא עושה הרבה כדי למגר את האלימות, והעירייה חייבת לפעול במישור החינוכי בבתי הספר וגם ללחוץ על המשטרה כדי למלא את חלקה. אנו יוזמים הקמת ועדות עממיות במטרה להילחם בתופעה", אמר סלאם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "החינוך, הפקקים, הבנייה והשחיתות. שנה לבחירות ברשויות - המתמודדים והאתגרים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים