שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ההוצאה הציבורית הזעומה על בריאות בישראל: 50% מבגרמניה

    דו"ח של הלמ"ס משווה את הנעשה בתחום הבריאות בארץ לנתונים המקבילים ב-35 המדינות המפותחות (OECD) בשנים 1975 ו-2015. מהנתונים עולה כי 53% מהישראלים סובלים מעודף משקל, מתוכם 17% מוגדרים במצב של השמנת יתר. איכות הבריאות בארץ גבוהה, אך ההוצאה לנפש נמוכה, והחדשות הטובות: תוחלת החיים עלתה בעשר שנים

    הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (א') את הדו"ח על מצב הבריאות בישראל ביחס למדינות המפותחות (OECD). על פי הדו"ח, למרות שההוצאה בישראל על בריאות היא נמוכה, תוחלת החיים גבוהה מהממוצע. בישראל מתאשפזים יותר בגלל אסתמה ואי ספיקת לב אבל פחות בגלל סוכרת. הרופאים מנפיקים יותר מרשמים לאנטיביוטיקה, ויותר ויותר חולים שורדים התקפי לב ואירועים מוחיים ונלחמים בסרטן.

     

    החדשות הטובות: ישראל ממוקמת בתחתית רשימת המדינות שצורכות אלכוהול. החדשות הרעות: שיעור המעשנים גבוה מהממוצע, ואחד מכל שני ישראלים סובל מעודף משקל או השמנה.

     

    ישראל: המשכילים חיים הרבה יותר

    אורח חיים בריא יותר, מצב כלכלי טוב יותר, שיפור בהשכלה ובאיכות הטיפול הרפואי תרמו לעלייה בתוחלת החיים בעשורים האחרונים. לפי הדו"ח, בכל מדינות ה-OECD נרשמה עלייה של לפחות 10 שנים בתוחלת החיים בלידה מ-1970, והגיל הממוצע במדינות עומד על 80.6 שנים.

     

     

    מקום נמוך בהוצאה הציבורית על בריאות. ישראל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מקום נמוך בהוצאה הציבורית על בריאות. ישראל(צילום: shutterstock)
     

    תוחלת החיים הגבוהה ביותר ב-2015 נרשמה ביפן - 83.9 שנה, לאחר מכן בספרד ובשווייץ - 83 שנה. בתחתית הרשימה ממוקמות לטביה - 74.6 שנה, ומקסיקו – 75 שנה. תוחלת החיים בישראל מדורגת גבוה יחסית למדינות ה-OECD, ובשנת 2015 היא עמדה על 82.1. זוהי עלייה של 10.3 שנים מ-71.8 בשנת 1970.

     

    תוחלת החיים גבוהה יותר בקרב בעלי השכלה גבוהה לעומת נמוכה. תוחלת החיים של גברים בעלי השכלה גבוהה בישראל הייתה גבוהה בכ-7.5 שנים בהשוואה לגברים בעלי רמת ההשכלה הנמוכה ביותר; בקרב הנשים הפער היה 5 שנים. מהדו"ח עולה כי אם שיעורי העישון ושתיית האלכוהול היו נמוכים ב-50%, תוחלת החיים הייתה עולה ב-13 חודשים.

     

     

    הוצאה על בריאות: ישראל מדשדשת

    ההוצאה על בריאות לנפש במדינות ה-OECD עלתה ב-1.4% בממוצע לשנה מאז 2009, בהשוואה ל-3.6% בשש השנים שקדמו ל-2009. ההוצאה הממוצעת לנפש הגיעה בשנת 2016 ל-4,003 דולר בשנה בממוצע בקרב מדינות המפותחות.

     

    בישראל ההוצאה נמוכה יותר ועומדת על 2,822 דולר. ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה בארצות הברית - 9,892 דולר לנפש, 17.2% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג גבוהה יותר מ-11% הייתה גם בשווייץ, בגרמניה, בשוודיה ובצרפת. בישראל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2016 הייתה 7.4% בלבד מהתמ"ג.

     

    אם בוחנים את הוצאת המדינה במימון ציבורי בלבד במדינות ה-OECD, ניתן לראות כי גם כאן מיקומה של ישראל נמוך, ובעוד בגרמניה היא עומדת על 9.5% מהתוצר המקומי הגולמי, בישראל היא עומדת על פחות ממחצית מכך - 4.5% בלבד.

     

     

    שימוש באנטיביוטיקה: ישראל עדיין במקום גבוה

    טיפול אנטיביוטי צריך להינתן רק כאשר הוא נחוץ בוודאות, וניתן לראות כי ישנם פערים משמעותיים בין המדינות במנות אנטיוביוטיקה הניטלות מדי יום. ביוון ובצרפת שיעור המרשמים לאנטיביוטיקה גבוה מאוד יחסית לממוצע ה-OECD. גם בישראל השימוש עדיין גבוה יחסית. ישראל מדורגת במקום ה-13 הגבוה מתוך 31 המדינות שדיווחו, ובמקום ה-6 מתוך 13 מדינות שדיווחו על מתן אנטיביוטיקה לילדים עד גיל 9.

     

     

    בישראל פחות מתאשפזים בגלל סוכרת

    יותר מ-80% מהמטופלים בכלל מדינות ה-OECD דיווחו על חוויה חיובית ושביעות רצון במפגש עם הרופא וציינו כי ההסברים של הרופא המטפל היו מובנים וכי הם היו מעורבות בקבלת החלטות.

     

    שיעור האשפוזים הלא-הכרחיים למחלות כרוניות כמו סוכרת ואסתמה ירד ברוב מדינות ה-OECD, עובדה שמעידה על שיפור בטיפול הראשוני בקופות החולים. בישראל שיעור האשפוז עקב אי-ספיקת לב היה גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD ועמד על 248 ל-100 אלף איש, לעומת 228 ל-100 אלף איש בממוצע; היא דורגה במקום ה-14 הגבוה מתוך 35 מדינות.

     

    גם אשפוז עקב אסתמה או מחלות כרוניות בדרכי הנשימה התחתונות בישראל היה גבוה מהממוצע, ועמד על 259 ל-100 אלף איש לעומת 237 בלבד במדינות ה-OECD, והיא דורגה במקום ה-16 הגבוה מתוך 37 מדינות. שיעור האשפוזים עקב סוכרת, לעומת זאת, נמוך יחסית בישראל ומדרג אותה במקום ה-6 מתוך 37 מדינות.

     

    הישרדות לאחר סרטן המעי הגס: ישראל במקום הראשון

    שיעור התמותה בתוך 30 ימים לאחר התקפי לב או אירועים מוחיים בגילי 45 ומעלה ירד במדינות רבות. בישראל שיעור זה נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-5 הנמוך בתמותה לאחר שבץ מוחי, ובמקום ה-12 לאחר התקף לב, מתוך 22 המדינות שדיווחו.

     

    בקרב כל המדינות המפותחות חל גם שיפור בשיעורי ההישרדות מסרטן. שיעור הישרדות של חמש שנים לפחות לאחר סרטן השד היה 85%, ולאחר סרטן המעי הגס - 60%. שיעור ההישרדות מסרטן גבוה בישראל יחסית למדינות המפותחות, והיא מדורגת במקום ה-8 בשיעור ההישרדות מסרטן השד, ובמקום הראשון בשיעור ההישרדות מסרטן המעי הגס מתוך כלל המדינות.

     

    ירידה בשיעור המעשנים

    במרבית מדינות ה-OECD הירידה בשיעורי העישון נמשכת, ויש הצלחה בהתמודדות עם השמנה ועם שתיית אלכוהול מופרזת, אך תחום זיהום האוויר מוזנח במדינות רבות.

     

     

    שיעורי העישון ירדו ברוב מדינות המפותחות, אך עדיין אחד מכל חמישה מבוגרים מעשן מדי יום בממוצע בכלל מדינות ה-OECD. שיעורי המעשנים גבוהים במיוחד בטורקיה, יוון והונגריה, ונמוכים במקסיקו. בישראל 19.6% מבני 15 ומעלה מעשנים באופן יום-יומי, לעומת 19% בממוצע ב-OECD, ירידה מ-24.1% בשנת 2000. העישון נפוץ יותר בקרב גברים (25.3%, לעומת 23% בממוצע ב-OECD) בהשוואה לנשים (14.1%, לעומת 15% ב-OECD).

     

    מאז שנת 2000 ירדה צריכת האלכוהול במדינות ה-OECD, אך ב-13 מדינות עלתה הצריכה באותן שנים, בעיקר בבלגיה, איסלנד, לטביה ופולין. בישראל צריכת האלכוהול לנפש בקרב האוכלוסייה הבוגרת הינה 2.6 ליטר לנפש, לעומת 9 ליטר לנפש בממוצע ב-OECD.

     

    54% מהמבוגרים במדינות המפותחות מוגדרים בעודף משקל (כולל השמנת יתר), ו-19% בהשמנת יתר בלבד. בהונגריה, ניו זילנד, מקסיקו וארצות הברית יותר מ-30% מהמבוגרים סובלים מהשמנת יתר. ישראל מדורגת במקום ה-15 מתוך 43 מדינות. 53% מהישראלים נמצאים בעודף משקל ומהם 17% במצב השמנת יתר, לעומת 54% ו-19% בממוצע ב-OECD. 

     

    ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), שרת הבריאות לשעבר, אמרה אתמול (א') בתגובה לדו"ח הבריאות של הלמ"ס: "נתוני הדו"ח מקוממים, שכן לאורך שנים אנו רואים כיצד ההוצאה הציבורית הולכת וקטנה בעוד ההוצאה הפרטית הולכת וגדלה - מגמה מדאיגה שמתחזקת מממצאי הדו"ח. בשנת 2015 העברנו בממשלה, שר האוצר ואני, תוספת תקציבית של מיליארד שקלים (מעבר לטייס האוטומטי) שהייתה מיועדת לקיצור תורים, תוספת שמשמעותה היום (2018) היא כשלושה מיליארד שקל.

     

    "התוספת לא הועברה למערכת הבריאות עד היום, הדו"ח הנוכחי היה נראה אחרת לגמרי אם אכן היה מועבר התקציב שהובטח". גרמן הוסיפה ואמרה בנושא העישון: "נתוני הדו"ח אינם מעודכנים (הדו"ח מתייחס עד שנת 2015) שכן בשנת 2016 נרשם שיא של עליה מספר המעשנים בישראל (22.5%). לאור נתונים אלה בולטת אוזלת היד של משרד הבריאות אשר מעל שנתיים וחצי לא הגיש אף לא חוק אחד לריסון העישון. יש לזכור שההשקעה בהורדת מספר המעשנים תביא לירידה במספר מקרי המוות ולעלייה בתוחלת חיים אף מעבר לזו של היום". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כמה המדינה משקיעה בבריאות של כל אחד מאיתנו?
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים